שעשועי כתיבה:

[ויימס]

שעשועי כתיבה:

תארו את מזג האוויר שבחוץ מבלי להשתמש במילים "חם" "חום" "ומגניב".

 

[אדם אחר בכמה רבדים]

החלה לה אופנה חדשה!

האנשים כאן החלו אופנה חדשה של לבישת חולצות עם כתמים מוזרים שכאלה. אני לא מבין מה יש להם לבני הארץ הזאת. זה ממש מכוער וגם נורא מסריח. תאמינו לי, הרחתי חולצה כזאת שהיתה על הרצפה. איכס, פשוט גועל נפש.

פורסם ע"י תוציאו אותי מכאן!!!! 19:00
הגיבו שתפו

 

[אדם אחר בכמה רבדים]

עריכה קלה

האנשים כאן החלו אופנה חדשה. לא מבין מה יש להם לבני הארץ הזו. זה ממש מכוער ונורא מסריח. אשכרה כתמים עם ריח. איכס, פשוט גועל נפש.

פורסם ע"י תוציאו אותי מכאן!!!! 6:52
הגיבו שתפו

* פעם אחרונה שאני עורך סיפור במרווח כזה. אני מקווה.

 

[עוץליגוץלי]

- "תגיד, אתה אוהב חביתות?"

שאל אותי דן.
&nbsp
התלבטתי מה לענות. בפעם האחרונה ששאל אותי -"עד כמה אתה אוהב קהל", הוא שלח אותי לקרב אגרוף. מול ז'ק נוריס (כן, הג'ינג'י ההוא מראש העין).
&nbsp
-"מה עלה לך בראש?" השבתי בשאלה.
-"תל אביב. אפשר לטגן חביתה על הקרחת של רושפלד."

 

[אדם אחר בכמה רבדים]

אהבתי את

"ז'ק נוריס"

 

[עוץליגוץלי]

שגיאת הקלדה שלי. זה צריך להיות ז'ק מוריס.

אח של מוריס, מ"שרה והיונים".
אגב, זה יכול להיות אחלה שם למסעדה, לא?

 

[אדם אחר בכמה רבדים]

הרפרנס עדיין נשאר

אני מעריך שאתה מתכוון לזה:
http://www.matticaspi.co.il/albums/tomato.shtml#11
אבל שמות משפחה אמורים לעבור לאחים ולא שמות פרטיים!

וכמובן שז'ק מוריס זו יכולה להיות אחלה מסעדה: "ז'ק מוריס לא מכין את האוכל לאורחים, אלא האורחים מתכבדים מאוד להכין לו את האוכל". אם כי אולי זה פחות מתאים ל"צ'ק נוריס" אלא למם "ברוסיה הסובייטית".

 

[עוץליגוץלי]

ב"שם למסעדה" התכוונתי ל"מוריס והיונים".

 

[אדם אחר בכמה רבדים]

אופס, טעות טפשית

זה באמת יכול להיות אחלה שם למסעדה! הפתיע אותי שלא מצאתי מסעדה בשם הזה.

 

[g l o r y]

תיאורים... אני אוהבת אותם יותר מדי.

הוא יצא אל הרחוב בתקווה שיספיק להגיע לשיעור והצטער על כך מיד.
המדרכות היו ריקות מאדם, מלבד אותם אומללים שהתחייבו להיות במקום כלשהו שאינו ביתם ועכשיו עשו את דרכם בקצב החילזון אל יעדיהם.
מורד הרחוב רעד והתעוות בשל האדים שעלו מן האספלט וחוללו באוויר הדחוס, העומד. מדי פעם חלף משב של רוח לאורך הרחוב, אך לא הביא שום הקלה בכנפיו. היה זה כמו לעמוד מול הבל פיו של כבשן.
השמש קפחה על ראשו כשפסע אל עבר בניין האוניברסיטה, חזקה כל כך שכמעט יכול היה לשמוע את צלצול פטישו של הגמד שנדמה שהיכה בסדן על קדקדו. כלבים, לשונותיהם משתרבבות בניסיון עקר לקרר את גופם השתופפו בכתמי צל, מיבבים וסירבו לפסוע אל מחוץ להם למרות משיכות הרצועה והצעקות של בעליהם.
לרגע חש רצון עז לחקות אותם, לשרבב את לשונו באפיסת כוחות, אבל האוויר ינק בחמדנות את הלחות מפיו ברגע שפתח אותו. שיניו נסגרו בנקישה והוא קילל את עצמו על נטיותיו הדרמטיות.
הוא שינס את מתניו והמשיך לצעוד כנגד לחץ האוויר העומד. רק עוד קצת, בניין האוניברסיטה רעד בסוף הרחוב כמו מצג שווא במדבר אבל הוא ידע שיגיע לשם. הוא יגיע. הוא... קיווה שהוא יגיע.

 

[וולדמורט לשלטון]

אהבתי מאוד! אחלה תיאור

 

[shccer]

חם חום ומגניב

הגיהנום, על זרמי הלבה והגופות הבוערות שלו, הוא משב רוח קריר. כשאלוהים באמת רוצה להעניש מישהו, הוא שולח אותו לטבריה בקיץ