שעת לילה ואני חושבת...

אביטלי28

New member
שעת לילה ואני חושבת...

איזו אשה הייתה אמא שלי? הרי לא באמת הספקתי להכיר אותה על כל רבדיה ב17 שנות חיי כשהסתלקה מאיתנו....
אני מתגעגעת לילדה שהייתי .
מתגעגעת לחיים הקודמים.
כבר לא יודעת מי אני ומה נשאר ממני...
כ"כ רוצה שתהיה לי אמא.
הדמעות זולגות באדישות עכשיו. מי יודע מה החמצתי ? חיים שלמים!
ואני רק זוכרת חום ואהבה של ילדות
וקבלת פנים מביה"ס
ואירוח מושלם לחברות וחברים
ודאגה אין סופית והרבה אושר והקרבה .
ולקראת הסוף אני זוכרת קרבה ,ושיתוף.
ופתאום בום זה נגמר!
והדמות העילאית הזו, הנשגבת, איננה !

מי יכול לנחם???
 

אשבל1

New member
אביטלי יקרה...

אני כל כך מזדהה, גם אני איבדתי את אימי בגיל 17 ויש לי זכרונות דומים מאוד לשלך...

שאלת מי יכול לנחם... אולי זה מאוד אישי, אם בכלל... אבל אני מאמינה שחיבוק מבנך הקטן יכול לתת המון כוחות ושימחה בלב


ותמיד את מוזמנת לכאן, לפרוק, לשתף, לקבל חיבוק וירטואלי
גם בו אפשר למצוא נחמה קטנה אני מקווה.
 

Hen137

New member
נחמה

אני לא באמת חושבת שיש נחמה.. אולי בעובדה שיש הרבה מאוד נשים ללא אם שיוכלו להבין בדיוק את מה שאת מתארת. הגעגוע לא מתכהה וייתכן שהיהדות גם קצת מנחמת למי שמאמין. מאחלת לך שמחת חיים, זה מה שנעלם מאיתנו יחד עם האמא.
 

אביטלי28

New member
תודה hen137 . היהדות באמת מחזקת .אני...

שמחה ומודה על הקשר שלי עם הקב"ה . הוא שם בשבילנו , היתומים . הוא מחזיק אותנו שלא ניפול .
 
למעלה