שעת מבחן למובארק
בחודשים האחרונים, מתעוררת האופוזיציה במצרים, מגובה בארגוני זכויות אדם בינלאומיים. נשיא מצרים, חוסני מובארק, שסבר כי יוכל להרגיע אותה ואת ארה"ב באמצעות פתיחת הבחירות לנשיאות למועמדים נוספים, מוצא עצמו מול מחאה פעילה, המטילה ענן כבד על המשך שלטונו. איימן נור, חבר בפרלמנט המצרי, עמד מאחורי הקמת מפלגת אל ר'אד, מפלגה ליברל-דמוקרטית באוקטובר 2004. על אף שהממסד המצרי הערים קשיים על הפעילות המפלגתית ועל עצם מתן הלגיטימיות לפעולתה, היא התקבלה לבסוף כמפלגה מן המניין. מפלגת אל ר'אד העלתה על סדר היום הציבורי נושאים הקשורים בזכויות אדם, רפורמות חוקתיות, בחירות חופשיות לנשיאות והגבלת תפקידו של הנשיא במצרים.ככל הנראה בשל פעילותו האופוזיציונית של נור, הוא הושם בכלא המצרי בינואר 2005 והמשיך לנהל את המאבק הפוליטי שלו, לקראת הבחירות בספטמבר. כליאתו יצרה לחץ בינלאומי קשה על ממשלת מצרים- ארגוני זכויות אדם כמו אמנסטי ואחרים, טענו כי החשדות כנגד נור על זיופי חתימות למרוץ לנשיאות, זיופים שהביאו לכליאתו היו מפוברקים, והונחו מגבוה, מתוך ארמון הנשיאות המצרי. זמן קצר לאחר כליאתו, לאחר שגם ממשלת ארה"ב החלה ללחוץ על הממשל המצרי בנושאי זכויות אדם, הודיע הנשיא מובארק כי יאפשר למספר מועמדים להתמודד בבחירות לנשיאות, לראשונה בדברי ימיה של מצרים. האמריקנים אף הציגו את הרפורמה הזו כהישג ושיבחו את מובארק על הצעד, אך ההחלטה התבררה בחלוף הזמן כניסיון להרוויח זמן ותו לא. נור שוחרר בסוף מרץ מכלאו והכריז על כי יתמודד כנגד מובארק לנשיאות מצרים. בבחירות שנערכו בספטמבר הוא זכה ב-7% מהקולות (המספר הרשמי. על פי משקיפים זרים שיעור התמיכה בו היה כפול). בסוף דצמבר נשפט נור לעונש של חמש שנות מאסר. הוא פתח בשביתת רעב חרף היותו חולה סוכרת ובמהרה מצא עצמו מאושפז בבית חולים. מאסרו שנתפס כשרירותי בעיני התקשורת המערבית וגופי זכויות אדם שונים, כולל במצרים עצמה, זאת בתוספת מחלתו של נור, הגבירו את הביקורת כנגד מובארק. בראייה לאחור, כליאתו של איימן נור והחוקיות המפוקפקת של הבחירות האחרונות במצרים, רק עוררה על מצרים את זעמה של האופוזיציה, והפכה את עניין איימן נור לדבר משני. לכתבה המלאה
בחודשים האחרונים, מתעוררת האופוזיציה במצרים, מגובה בארגוני זכויות אדם בינלאומיים. נשיא מצרים, חוסני מובארק, שסבר כי יוכל להרגיע אותה ואת ארה"ב באמצעות פתיחת הבחירות לנשיאות למועמדים נוספים, מוצא עצמו מול מחאה פעילה, המטילה ענן כבד על המשך שלטונו. איימן נור, חבר בפרלמנט המצרי, עמד מאחורי הקמת מפלגת אל ר'אד, מפלגה ליברל-דמוקרטית באוקטובר 2004. על אף שהממסד המצרי הערים קשיים על הפעילות המפלגתית ועל עצם מתן הלגיטימיות לפעולתה, היא התקבלה לבסוף כמפלגה מן המניין. מפלגת אל ר'אד העלתה על סדר היום הציבורי נושאים הקשורים בזכויות אדם, רפורמות חוקתיות, בחירות חופשיות לנשיאות והגבלת תפקידו של הנשיא במצרים.ככל הנראה בשל פעילותו האופוזיציונית של נור, הוא הושם בכלא המצרי בינואר 2005 והמשיך לנהל את המאבק הפוליטי שלו, לקראת הבחירות בספטמבר. כליאתו יצרה לחץ בינלאומי קשה על ממשלת מצרים- ארגוני זכויות אדם כמו אמנסטי ואחרים, טענו כי החשדות כנגד נור על זיופי חתימות למרוץ לנשיאות, זיופים שהביאו לכליאתו היו מפוברקים, והונחו מגבוה, מתוך ארמון הנשיאות המצרי. זמן קצר לאחר כליאתו, לאחר שגם ממשלת ארה"ב החלה ללחוץ על הממשל המצרי בנושאי זכויות אדם, הודיע הנשיא מובארק כי יאפשר למספר מועמדים להתמודד בבחירות לנשיאות, לראשונה בדברי ימיה של מצרים. האמריקנים אף הציגו את הרפורמה הזו כהישג ושיבחו את מובארק על הצעד, אך ההחלטה התבררה בחלוף הזמן כניסיון להרוויח זמן ותו לא. נור שוחרר בסוף מרץ מכלאו והכריז על כי יתמודד כנגד מובארק לנשיאות מצרים. בבחירות שנערכו בספטמבר הוא זכה ב-7% מהקולות (המספר הרשמי. על פי משקיפים זרים שיעור התמיכה בו היה כפול). בסוף דצמבר נשפט נור לעונש של חמש שנות מאסר. הוא פתח בשביתת רעב חרף היותו חולה סוכרת ובמהרה מצא עצמו מאושפז בבית חולים. מאסרו שנתפס כשרירותי בעיני התקשורת המערבית וגופי זכויות אדם שונים, כולל במצרים עצמה, זאת בתוספת מחלתו של נור, הגבירו את הביקורת כנגד מובארק. בראייה לאחור, כליאתו של איימן נור והחוקיות המפוקפקת של הבחירות האחרונות במצרים, רק עוררה על מצרים את זעמה של האופוזיציה, והפכה את עניין איימן נור לדבר משני. לכתבה המלאה