שעת סיפור

ketty the sheep

New member
שעת סיפור../images/Emo170.gif../images/Emo3.gif

(והיום, במסגרת קבוצת התמ.. כלומר הקהילה הקטנה והחביבה שלנו, אתם תספרו על החברים הבריטיים שלכם!). אז ככה, אני מכירה בריטים רבים וטובים באינטרנט, בעיקר מפורום המעריצים הרשמי של Ash (להזכירכם, להקת המחמד שלי). יצא לי להפגש אפילו עם אחת מהם, והיא הייתה ממש חביבה ו.. בריטית שכזו. אבל זה לא העניין. רציתי שתספרו פשוט על הבריטים שאתם מדברים איתם ברשת. האם יש בהם משהו מיוחד? איפה נפגשתם? על מה אתם מדברים? האם יש דברים שאתם לא יכולים לדבר איתם מעצם היותם בריטים, או להיפך, דברים שתוכלו לדבר עליהם רק איתם? האם אי פעם נפגשתם או אתם מתכננים לעשות זאת? וכו'.
 

Nimst

New member
בריטים

ניסיוני עם בריטים ברשת דל ביותר. זכור לי רק מקרה אחד, למען האמת. דיברתי עם בריטי בYahoo Games. הוא התלהב מהעובדה שאני מישראל(למה?), ואני (מן הסתם) התלהבתי מהעובדה שהוא מבריטניה. התחלתי לספר לו כמה נהניתי בבריטניה וכמה נפלא שם והוא ענה לי משהו בסגנון "אף פעם מישהו לא טעה טעות גדולה כ"כ". המפ. כנראה שהדשא של השכן תמיד ירוק יותר.
 

Eowyn of Rohan

New member
אני לא מדברת עם בריטים באינטרנט

בכלל. אבל מה כן, כשהייתי בקיימברידג', בסאמר סקול, כל הצוות היה בריטי. כל יום נמסתי מהמבטא שלהם
. תלמידים בריטים לא היו שם. כל הזמן הדגישו את העניין של נימוס{תודה, סליחה וכו'} האמת שהם היו יותר מידי עליזים בשביל הבריטים הקרירים שתמיד תארתי לעצמי.. זה היה לפני שנתיים ככה שאני לא זוכרת הרבה.
 

TheSegal

New member
הפעם היחידה שדיברתי עם בריטי...

הייתה לפני שנים רבות (7 בערך) וכשאמרתי לו שאני מישראל הוא שאל אותי למה אנחנו הולכות עם רעלות...
 

aniviel

New member
חח אותי שאלו מספר פעמים...

אם אנחנו רוכבים על גמל כדי להגיע לבית ספר
 
קודם כל שלויים../images/Emo13.gif

חבל שאין סמיילי שמנופף שלום... אז שלויים, אני... אני
הייתי פעם אחת באנגליה, בחופש הגדול לפני שלוש שנים, גם בסאמר סקול ((לכן השרשור כאן...)), רוצה לחזור. דווקא דמיינתי גם בריטים קרים ועוינים, אבל הם בכלל לא היו עוינים... המדריכים, כמובן. כל אחד היה יותר חמוד מהשני
ושוחחנו איתם בכיף כזה. אפילו צחקנו איתם על המלכה, מה שלא חשבתי שהם יעשו. זכורה לי פעם אחת שישבנו באיזה אולם ספורט והיה טורניר כדורעף של כמה קבוצות, והקבוצה שלנו לא הספיקה לשחק. כשמישהו שאל את המדריך שהשגיח עלינו מתי תורנו, הוא אמר שכנראה לא נספיק, וסורי. אז אמרנו אוף, לא פייר ((בדרכנו הישראלית)). אחרי איזה דקה הוא חוזר אלינו, איים סורי, רילי סורי. ככה איזה רבע שעה עד שהלכנו משם, כל הזמן סורי. חמוד, אבל די
 

noga03

New member
אני נפגשתי עם בריטי שחור...

התכתבנו באנטרנט מעל שנה והכרתי אותו באחד הצטים ומעל שנה דיברנו צחקנו זה עבר לשיחות web cam טלפונים ו sms היה לנו אותו ראש משוגע כך שמאוד נהננו האחד מחברת השני... בקייץ האחרון נסעתי אליו ללונדון בהחלטה ספונטנית וביליתי איתו שבועיים היה מש כייף והיתה בנינו משיכה רק שכמה תכונות בריטיות הרתיחו אותי הוא קמצן בטירוף (ואני כל כך לארגית) מצאתי את עצמי למרות הבטחותיו משלמת לא רק על עצמי אלא גם עליו ...ועוד מהארץ קניתי לו דברים אפילו תודה לא שמעתי רק ניצול של להיות הפריירית שמשלמת וקונה (איזו טפשה הייתי) וביקור במקומות חינם בלבד לא ביקרתי במקומות מרתקים שעולים דמי כניסה. הוא קר קר קר (אני כל כך רגשית)...אוףףף...בנוסף לצרות התאהבתי בו נפגשתי שם בנוסף עם בריטי אחר שגם איתו התכתבתי שנה ועד שהגעתי ללונדון לא יכולתי שלהימנע מלפגוש אותו גם ואכן נפגשנו רק לשעה (כי היתי עם הבריטי הראשון כל החופשה) והוא בניגוד לראשון בן אדם לארג' קר או חם לא יודעת ...לא יכולתי לתהות על קנקנו בשעה. אבל זה היה חוויה..הרבה אומרים שהבריטים קמצנים וקרים ...מה אתם אומרים?
 

womandl

New member
הרבה אומרים שהישראלים גונבים

בבתי מלון ומתפרעים , מה את אומרת? אני לא חושבת שזה נכון לשאול שאלה מכלילה יש ויש כמו בכל מקום או בכל דבר בחיים
 

stevie1

New member
../images/Emo45.gif

סטראוטיפים הם צורת מחשבה כל כך פרימיטיבית ומתנשאת. מחליא אותי כשאנשים מדברים ככה.
 
איזה מניאק ../images/Emo46.gif

המ. נראה לי שלא הייתי סומכת על מישהו שאף פעם לא פגשתי בריל לייף בשביל חופשה בחו"ל. זה נראה לי לא בטוח/יציב, חו"ל זה דבר דיי מפחיד בשבילי.;-;
 

TheSegal

New member
האמת שהדבר הכי מחליא שנתקלתי

בו שקשור לבריטניה זה מישהו ששירתתי איתו...הוא חי כמה שנים שם ויש לו אזרחות והוא תמיד התנשא מעל כולנו בטענה שהוא בריטי ואנחנו סתם ישראלים בהמות... לחנוק אותו או לא ???
 

gloria23

New member
חחחחחח

אני מדברת עם שתי בריטיות כבר חצי שנה, והן חמודות, הן נשמעות חמות, אני לא יודעת איך הן בחיים האמיתיים, אבל הןלא עשו סיפור גדול שאני מישראל...בקיצור אחלה:)
 

aniviel

New member
וואו, כמה סיפורים יש לי בנושא הזה..

בעבר הרחוק (טוב לא כזה רחוק, חח, לפני 5 שנים), הייתי מעריצה של בערך 500 להקות בנים, בינהם להקת Five ז"ל. הייתי בצ'אט שלהם כל הזמן והכרתי שם בריטית מאוד נחמדה מלונדון. חשוב לציין שהייתי בת 13. יום אחד היא אמרה לי שיש לה שלושה כרטיסים, שורה ראשונה, להופעה של פייב בהייד פארק ושבאה אליה חברה משוודיה כדי ללכת איתה ונשאר לה עוד כרטיס והיא שאלה אותי אם אני רוצה לבוא ככה לשבוע וגם נסתובב והכל. חשבתי שהיא צוחקת אבל שאלתי את ההורים שלי, הם בסופו של דבר, אחרי שיחות רבות איתה ואחרי שהיא סיפרה להם הכל על עצמה ועל עברה (נספר קצת, היא הייתה חשפנית, בת 28, נשואה ליהודי. דרך אגב הם התגרשו אחר כך אבל לא משנה), הם איכשהו הסכימו. זו הייתה הטיסה הראשונה שלי ללונדון לבד. ישנתי אצלה שבוע, היא הייתה מקסימה, והשוודית הייתה מקסימה ובעלה היה מקסים. הם גרו בשכונה של חרדים בלונדון, אתה מסתובב שם ומרגיש כאילו אתה בתוך בני ברק. והיא עצמה בכלל לא יהודיה. אבל זה היה שבוע מדהים, הכרתי בשבוע הזה עוד המון בנות שדיברתי איתן בצ'אט של פייב, והיה פשוט מדהים. מאז טסתי לבד ללונדון בערך 8 פעמים, כל פעם פגשתי בנות אחרות שהכרתי מהאינטרנט - בהופעות, תכניות טלויזיה וגם סתם נפגשנו כדי ללכת לקניות או מועדונים, זה כבר נהפך להיות הרבה יותר מחברות באינטרנט כי נפגשנו כל כך הרבה פעמים ודיברנו בטלפון כל הזמן. מקווה שגם בטיול הקרוב שלי באוגוסט ייצא לי להפגש עם מספר לא קטן של אנשים מהאינטרנט (ואני מאמינה שכן כי אני הולכת להופעה ולכנס...)
 

t a o t a o

New member
../images/Emo99.gif ../images/Emo160.gif

"האם יש בהם משהו מיוחד?" -אז בטח שיש, הם בריטיים. היי, אני חדשה פה, נזקקת לקבוצת התמ... קהילה קטנה וחביבה שכזאת מאז גיל 12 (לפני 8 שנים, הביקור הראשון בלונדון). תמיד הייתי האאוטסיידרית בין כולם, אף אחד אף פעם לא הבין מה יש לי לחפש בבריטניה ("הרי אמריקה זה המקום, בייבי!") אבל לי זה לא ממש הזיז. מבדיקה שטחית יוצא שרשימות החברים שלי במסנג'רים למיניהם מורכבות מבריטיים או בריטופילים בלבד. (אובססיה? מה פתאום.) אין שום דבר בעולם שאני לא יכולה לדבר איתם עליו. החבר'ה הקרובים יותר יודעים עלי הכל, מה שכן הם די עצורים. מתנצלים על כל שאלה שמבחינתם היא אישית מדי ("מה השעה אצלך?", "איך מזג האוויר?") גם אחרי שנים של היכרות. מצחיק אותי כל פעם מחדש, איך שהם לא מתייאשים. באופן מצחיק, בפעם האחרונה שהייתי באנגליה (יולי 2003) נסענו לפסטיבל MOVE במאנצ'סטר. באמצע אחת ההופעות, מבט חטוף שמאלה ואני קולטת את אחד האנשים שאני הכי אוהבת בעולם בסה"כ שני מטר ממני. בנאדם שהייתי מדברת איתו לילה לילה, כל הלילה על כל נושא שבעולם כשהחיים של שנינו נראו בזבל (המון המון זמן). בפעם לפני האחרונה בלונדון (יוני 2003) ידיד של חברה אמריקאית שלי ששמע שאני באנגליה לקח רכבת מגלסטונברי ללונדון כדי לפגוש אותי. בנאדם שדיברתי איתו אולי שני משפטים לפני כן, לוקח יום חופש מהכל ונוסע לפגוש אותי בלונדון. זה בכלל היה מטורף. יומיים אחרי זה הלכנו (זו היתה חופשה משותפת שלי ושל אמא שלי) להופעה של להקה שנורא אהבתי כבר כמה שנים בבאר קטן בקמדן. כולם נורא בהו בנו והיו די בשוק שבכלל שמענו עליהם בישראל כשבבריטניה עצמה כמעט לא שנעו עליהם ואחרי זה ישבנו עם הסולן והמתופף בבאר וזו בכלל היתה חוויה בלתי נשכחת. זה רק חלק מהחוויה הבריטית שלי. האנשים שפגשתי או שדיברתי איתם אונליין רובם מצחיקים, נדיבים, מתחשבים, משגעים. the beautiful ones בלי שום ספק.
 
למעלה