שעת סיפור...

[קר3יה]

שעת סיפור...../images/Emo63.gif

שבוע טוב לכולם לפני השינה, בתי תמיד תעדיף לשמוע את סיפור הולדתה...ועד היום.. כמובן שתמיד עם ה-

האהוב עליה האם גם אצלכם זה כך?

 

[קר3יה]

טופ...אז הבנתי שלא מתייחסים פה

לקר3יות

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

בואי הנה אל תברחייייייייייייי

יקרציה אחתתתתתתת פשוט היה קשה לי להגיב בנושא זה כתבת על ללכת לישון עם סיפור ובובה או חתול משהו כזה אני פשוט יש לי בנים ואני כשהייתי ילדה הייתי כמו בן לא שיחקתי בבובות וכו אלא בכדורגל (אחרי שאחי הסכים לשחק באמא ואבא) אז לא הכנסתי להם את הקטע של הבובות כל כך והבן הקטן לפעמים היה רוצה בובה בלילה אבל לא רציני בקשר לספרים וסיפורים הבן הקטן אוהב שאני קורא לו הגדול אף פעם לא התלהב ובמקום להקשיב אהב לריב עם אחיו שהוא רואה את הספר יותר טוב .. אני לא הכי מתה על הספרים שלהם כי הם אוהבים פוקימון וכו אבל אין ברירה קוראת להם לא הרבה אולי פעמיים בשבוע בזמן האחרון הגדול לפעמים משתתף וקורא גם הוא כי הוא קורא יפה אז קרציה אחת מי שהיא קרציה באמת זאת אני עוד לא סיפרו לך וחשבת לרגע שלא אגיב? אנייייייייי? שיהיה לך אחלה ערב אחלה לילה ואחלה סיפור.

 

[קר3יה]

תודה....סוף סוף יחס../images/Emo98.gif

את תמיד מוצאת אותי אז תודה

 

[ניצת שושן]

והבן שלי

נורא אהב ללכת לישון עם דובי בכלל מאז שנולד המיטה שלו היתה מלאה בבובות פרוותיות כאלה נו מה ל´שות לאמא ניצת היתה ילדות קשה

 

[רק אביגיל]

קרציקולה , את במת קרציה? ../images/Emo3.gif

הדגש| ס ב ל נ ו ת | סדגש|

סיפורים לפני השינה אצלנו זה כבר פאסה.... אבל פעם , זה היה (בעיקר באמבטיה) אוטודוור קולהזמן. מה הסיפור שנולדתי? מה הספור שנולדה מדינת ישראל (כן כן) איך נהייתה לנו מדינה. מאז ועד היום. (אנעארף איך הגיע לנושא הזה? , אין לי מושג ירוק) ואני מספרת שוב ושוב ושוב. צריך סבלנות.גם כאן. גם בסיפורי אלף לילה ולילה.

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

אביגיל ערב טוב יקירתי../images/Emo24.gif

נו רואה לא הסתפקת בקרציה אחת (אנוכי) וקיבלת עוד אחת לריענון (מקסימה) אחלה יוםםםםםםםםםם

 

[רק אביגיל]

כל עוד זה רק קרציות זה פסדר

תארו לכן יגיעו כינים? איככככככככככ (וזו העונה דפקא) שלא לדבר על מדוזות. זות.זות.זות.זות.זות.זזזזזזזזזזז

 

[Panki]

אני כאילו כזה....קר3יה...<חיחי>

זה ניק שאימצתי לפני יותר משנה...אז מתרגלים

 

[רק אביגיל]

בעניין ../images/Emo108.gif אהובים

בדיוק עכשיו הג´וניור שלי מנסה לאלף את פסיק שלנו. להביא לו פחזרה מקל שהוא זורק לה. היא רצה למקל אבל מתחילה לשחק איתו שמה. שמייח לי בבית.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

היי קרציה, אני בעצם לא מכירה אותך.

אז... ספרי קצת בבקשה?

 

[קר3יה]

אחה"צ טובים לכולם...../images/Emo66.gif

הייי חזרתי...תיסלחו לי שלא חזרתי אתמול הלכתי להשכיב ת´ילדה לישון, והיא הרדימה אותי <חיחיחי> ונאוה היי גם לך...תשאלי ואם זה לא סודי אני אענה לך אז ביייי

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

חחחחח עוד לא הרכבתי את השאלון....

קצת עליך... איך התגלגלת לחד הוריות? כמה ילדים ובני כמה? בת כמה את? קצת ככה... והכי חשוב: למה קרציה? זו חיה לא ממש נחמדה

אבל בכל זאת לא איומה כמו ג´וק

אנצל את זה כדי סוף סוף להגיב לשאלתך המקורית על שעת סיפור... יהונתן כבר גדול - כמעט 7 כשהיה תינוק, קראנו בכל מיני הזדמנויות כשהפסיק לינוק, קראנו יותר לפני השינה והיה מו"מ על כמה ספרים / סיפורים בשנה האחרונה, לפני השינה, אם לא ממש ממש מאוחר ובעיקר אם יהונתן לא שפוך ואם אני שפויה, אנחנו עושים חוברות (לימוד קריאה בעיקר, עכשיו חשבון) ולאורך זמן רב קראנו את 3 הספרים הראשונים של הארי פוטר וגם קצת מהרביעי... אבל נתקענו בו אז אולי בשנה הבאה.... הסיפורים קורים גם כשאנחנו נוסעים והוא ער, או כשהוא מצליח לסחוב אותי לטיול רגלי, לפעמים הוא שואל: "ספרי לי מה היה פעם כשאת היית... קטנה / בצבא..." לפעמים הוא עצמו ממציא סיפורים - יש לו דמיון - חבל"ז לפעמים הוא שואל שאלות כל כך חכמות על החיים, על המוות, על חברות, על אלוהים. ולפעמים הוא משתף אותי בהבנות עמוקות שמשאירות אותי פעורת פה. אנחנו ישנים יחד והוא נרדם כמעט רק כשאני לצידו אז הרגעים הללו לפני השינה, הרגעים שבהם הוא מנסה למשוך את היום עוד קצת... (גם כשהוא שפוך כל כך שהעיניים שלו מתהפכות

) הם רגעים כל כך מיוחדים, פרטיים כאלו וזה כל כך דומה לחוויות ההריון כשהלכתי לישון, הייתי שמה ידיים על הבטן ומזמינה אותו לתקשר איתי תוך דקה הוא היה רוקד סמבה וכל הבטן שלי איתו ואני הייתי נרדמת עם חיוך על הפנים בשקט אלוהי ממש. כשאנשים רצו להרגיש אותו זז - הוא פשוט סרב 5 דקות אחרי שהלכו - סמבה, חופשי!!! הרגעים הקטנים הללו, שלו ושלי

לפעמים אני תוהה איך הם ייראו, הרגעים הללו, כשהוא יהיה גדול יותר, בגיל העשרה, בצבא, כגבר בוגר. ידעתי שאני אסחף עם סיפורים

מקווה שלא עייפתי אתכם

 

[ראוי]

אני מוכרח אני מוכרח אני מוכרח

כשביתי היתה בת שלוש, שאלה אותה אימה מאיפה היא באה. - מהמים - ענתה הקטנה. - איזה מים? - מים מלוכלים. - ורצית לבוא? - לא, לא רציתי. אבל אחר כך נמאס לי, וכבר רציתי לבוא. - ומה ראית? - ירד ברק גדול.

 

[ראוי]

אופס. זה היה צריך להיות מתחת להודעה

של קר3יה, אחת למעלה. ככה זה כשמתרגשים.

 

[רק אביגיל]

וזה באמת מתחת

ירד ברק , הא? גדול ! ילדה מוארת , נראה לי

 

[ophra]

סיפור לפני השינה....../images/Emo63.gif

אצלינו הוא מספר וזה בתקופות פעם-ועוד פעם-ועוד פעם אותודבר עד שנמאס לו (לגור הגדול. הקטן דווקא מגוון) ועוברים לספר הבא עכשיו אנחנו בעידן "פליקס" (הסדרה...) את סיפור הלידה הם אוהבים לשמוע מדי פעם ומגוונים אוהבים לשמוע "חוכמות" מ"כשהייתי קטן"... ואז נכנסים למיטה ויש טקס: אני: לילה הוא: דוב אני: חלומות הוא: פח אני: שינה הוא: (במקום "עריבה" עושה סיכום של היום ומאחל לכל אהוביו לילה טוב...)

והקטן? "לא אוהב נשיקות!! רק חיבוק אמא!" (כאילו שאני כבר לא יודעת....

) לילה טוב....

 

[חגית אמא של אלה]

הסיפור שלנו...

עוד לא הגענו לשלבים של "מאיפה באתי", תודה לאל. הדרדסית בת שנתיים וקצת, אוהבת בסוף היום שאני אספר לה מה עשינו היום (כאילו שהיא לא היתה שם

), ואני מתארת לה אצל איזה חברה ביקרנו ומה הן עשו ומה אכלנו וכו´ וכו´. כשאני מתחילה להירדם בעצמי, היא מדרבנת "עוד אמא, עוד!! אמא חמוד..." ומעירה אותי עם כאפה... אנחנו מספרות הרבה סיפורים במשך היום, אבל מלחמת ההתשה הזאת זה לפני השינה... לילה טוב לכולם!!

 

[רק אביגיל]

../images/Emo6.gif

 

[רק אביגיל]

ואז נכנסים למיטה ויש טקס

קראתי את זה אחרת ממה שכתוב. מלשות דיסלקטית , מתחלפות לי אותיות.

פויה , אני. אמנם בוקר , אבל אני תמיד אוהבת לאחל חלונות פז. גם לאמהות וגם לאבות.