שפה מדוברת וספרותית

[bhnadav]

שפה מדוברת וספרותית

אני לומד ערבית. ותמיד אומרים לנו - בערבית יש שפה מדוברת, ושפה ספרותית. אתם לומדים את הספרותית, אבל המדוברת והספרותית זה לא אותו דבר וזה עלול לבלבל אתכם. במקרה יש לי קרובי משפחה דוברי ערבית, וזה באמת קצת שונה הנטיות וזה, אבל השאלה שלי היא האם זה רק בערבית, או בכל שפה. כלומר גם בעברית, לא כל מה שאנחנו אומרים אנחנו כותבים, אבל האם זה ממש כמו ערבית? האם זה כך גם בשפות אחרות?

 

[אוהד11]

בכל שפה יש "מדוברת" ו- "ספרותית"

אבל בערבית ההבדל הוא משמעותי מאוד, משום שהשפה המדוברת אינה נכתבת, על אף הנסיונות שנעשו לקבוע לה כללי כתיבה. הדבר נובע מריבוי האנלפביתים במדינות ערב. לעומת זאת, במרבית השפות ניתן לכתוב את השפה המדוברת ואת הסלנג. מקווה שעניתי לך.

 

[אליכ בליכ בום]

ערבית מודברת וספרותית

הערבית הספרותית נחשבת לשפה קדושה. שפה שבה נכתב הקוראן ולכן נסיונותיהם של סופרים ערבים מתחילת המאה ה-20 כמו טה חסין ממצרים ומיכאיל נועיימה מלבנון ליצור שפת אמצע, שתגשר בין המדוברת לספרותית נכשלו. מפני ששינוי השפה הערבית נחשב כפגיעה בדת האסלאם ובקוראן. ההבדל בין השפה המדוברת בערבית לבין השפה הספרותית הוא הבדל גדול ושונה מאשר השפה העברית המדוברת והשפה העברית הכתובה. עם זאת, אין לשכוח שהעברית שאנו מדברים בה כיום עברה שינויים רבים לאורך השנים והתקופות, בדיוק כפי שהשתנתה הערבית המדוברת מזו הספרותית. ספרים וסיפורים שנכתבים כיום בערבית משלבים בתוכם ערבית ספרותית ומדוברת. הספרותית היא שמספרת את הסיפור ובמדוברת משמשמים בסיטואציות שונות כמו דיאלוג בין שני אנשים בתוך הסיפור.

 

[bhnadav]

נצל"ש ערבית - הפועל אחרי הנושא?!?!

המורה לערבית שלי סיפרה לכיתה שלנו שבלשני הלשון הערבית מנסים להביא למהלך משמעותי שבאמצעותו הפועל בערבית, שעד עכשיו נכתב אך ורק לפני הנושא, יעבור בצורה תקנית גם אחריו. הדבר נעשה מפני שבשפות אחרות הקרובות לערבית (כמו עברית), אין הבדל במיקום הפועל ביחס לנושא - לפניו או אחריו, ומלבד זאת שבשנים האחרונות, בשפה המדוברת הפסיקו לשים את הפועל לפני הנושא, ולכן אין שום סיבה שלא יהיה כך גם בספרותית. זה נכון? יש מהלך כזה? ואם הוא ייצא לפועל זה נחשב למשהו מרעיש??

 

[אוהד11]

הכלל המקובל בערבית לכתוב את הפועל

לפני הנושא, אך אין זה "ייהרג ובל יעבור", כפי שנהוג בגרמנית וביידיש, ואפשר להציב את הפועל אחרי הנושא. איני יודע אם זו המגמה, אך נתקלים בכך בעתונות יותר ויותר.

 

[john1987]

להתעלם מהבלשנים

(אלא אם הם גילו כפתור שיכול לשנות שפות) סדר המילים השמי הרגיל הוא VSO כלומר נשוא-נושא-מושא. בעברית יותר מוקדמת זה היה נפוץ. בספר בלשנות היסטורית שלי יש טבלה סטטיסטית בנושא שבעזרתה אגב ניתן להניח איזה ספרים באו באיזה סדר. דוגמית, "ויאמר אדם לחוה".

 

[אוהד11]

לדעתי, הדוגמה שהבאת איננה מתאימה

לשאלה שהועלתה כאן, משום שהמשפטים המתחילים בצורה זו "ויאמר ...." הינם צורה יחודית, שהרי אם תשתמש בצורה "חוה אמרה לאדם" המשפט אינו מתחיל דווקא בפועל כי אם בשם. נסה לאמר "אדם ויאמר לחוה ....".

 

[john1987]

אולי הדוגמה לא מתאימה

אבל קשה להכחיש שבעברית ישנה יותר צורת התחביר המועדפת היא VSO כמו בכל (רוב?) השפות השמיות.

 

[odar]

לא בכל השפות השמיות

סדר המילים באמהרית הוא sov.לדוגמה: mälaku färäsun gäddälä "המלאך הרג את הסוס" בכל השפות השמיות[המודרניות] של אתיופיה סדר המילים הוא sov. באתיופית עתיקה[געז] סדר המילים היה vso.לדוגמה: warada nabiy 'em-diba dabr "הנביא ירד מההר" באכדית סדר המילים היה SOV,כנראה כתוצאה מהשפעת השפה השומרית.

 

[john1987]

אמהרית היא שמית?

לא ראיתי אותה בטבלאות השונות (אני מפנה אתכם לנספחים של American Heritage Dictionary שגם נמצאים ברשת באתר של המילון הזה). אני ידעתי שהיא אפרו-אסיאתית. על כל מקרה, ההנחה המקובלת היא שלפרוטו-שמית היה סינטאקס vso.

 

[ayulli]

שמית דרומית

 

[bhnadav]

../images/Emo51.gif רבה לכל מי שענה...