מרסדס המתוקה
New member
שפיכת לב...
לפני כמה חודשים מישהו שבר לי מאוד את הלב והמשכתי להיות איתו בקשר למרות שהוא תפוס ויצא שהתאהבתי בו...בלי ששמתי לב זה קרה לי וכל הזמן עוברות לי מחשבות מה היה קורה אם ולמה התנהגתי ככה ולמה לא הייתי עם יותר ביטחון...וזה פשוט לא עוזב כבר כמה חודשים. אני לא מרוכזת בשום דבר. אין לי כח לדבר עם אנשים. אין לי על מה לדבר איתם. פשוט איבדתי את עצמי לגמרי. אני כל הזמן באי שקט. אין לי כח לעשות שום דבר. אני לא לומדת כמו שצריך. אני מרגישה אבודה. גם דברים בסיסיים אני לא מצליחה לעשות. מרגישה שאיבדתי את המח שלי איפשהו. עצוב שאני עדיין רוצה אותו אחרי שהוא מאוד פגע בי והתייחס אליי מגעיל. אני לא מצליחה לעשות סוויץ' בראש ולהתרגל לעובדה שהוא ניצל אותי וכבר לא צריך אותי. אני לא מצליחה לעכל את זה שאצלו הכל טוב ויפה ואותי הוא השאיר במצב כזה שאני לא יודעת מה לעשות. למה מגיע לי לסבול כל כך בגללו? כל כך לא מגיע לי...אני אמרתי דברים מגעילים אבל הם הגיעו לו אחרי שהוא שיחק בי במשך כמה חודשים. והנה כבר עברה חצי שנה מאז שנותק הקשר ואני מרגישה שאני חיה בעבר ושהזמן לא עובר. במשך כמה חודשים רדפתי אחריו כדי שידבר איתי אבל זה לא עזר. נתקלתי בחומה ענקית שלא הפסיקה לפגוע בי. התחלתי לקחת כדורים נגד דיכאון השבוע ואני מאוד מקווה שזה יעזור לי לחזור לעצמי... [רמוטיב למי שמכיר...אם יש פה מישהו שלוקח האם זה עזר לו?]
לא מאמינה שאיבדתי את עצמי בגלל גבר שלא שווה שום דבר. לא ייאומן שאנשים עושים מה שבא להם בלי להתחשב ברגשות של אף אחד. בא לי לסרס אותו.
לפני כמה חודשים מישהו שבר לי מאוד את הלב והמשכתי להיות איתו בקשר למרות שהוא תפוס ויצא שהתאהבתי בו...בלי ששמתי לב זה קרה לי וכל הזמן עוברות לי מחשבות מה היה קורה אם ולמה התנהגתי ככה ולמה לא הייתי עם יותר ביטחון...וזה פשוט לא עוזב כבר כמה חודשים. אני לא מרוכזת בשום דבר. אין לי כח לדבר עם אנשים. אין לי על מה לדבר איתם. פשוט איבדתי את עצמי לגמרי. אני כל הזמן באי שקט. אין לי כח לעשות שום דבר. אני לא לומדת כמו שצריך. אני מרגישה אבודה. גם דברים בסיסיים אני לא מצליחה לעשות. מרגישה שאיבדתי את המח שלי איפשהו. עצוב שאני עדיין רוצה אותו אחרי שהוא מאוד פגע בי והתייחס אליי מגעיל. אני לא מצליחה לעשות סוויץ' בראש ולהתרגל לעובדה שהוא ניצל אותי וכבר לא צריך אותי. אני לא מצליחה לעכל את זה שאצלו הכל טוב ויפה ואותי הוא השאיר במצב כזה שאני לא יודעת מה לעשות. למה מגיע לי לסבול כל כך בגללו? כל כך לא מגיע לי...אני אמרתי דברים מגעילים אבל הם הגיעו לו אחרי שהוא שיחק בי במשך כמה חודשים. והנה כבר עברה חצי שנה מאז שנותק הקשר ואני מרגישה שאני חיה בעבר ושהזמן לא עובר. במשך כמה חודשים רדפתי אחריו כדי שידבר איתי אבל זה לא עזר. נתקלתי בחומה ענקית שלא הפסיקה לפגוע בי. התחלתי לקחת כדורים נגד דיכאון השבוע ואני מאוד מקווה שזה יעזור לי לחזור לעצמי... [רמוטיב למי שמכיר...אם יש פה מישהו שלוקח האם זה עזר לו?]
לא מאמינה שאיבדתי את עצמי בגלל גבר שלא שווה שום דבר. לא ייאומן שאנשים עושים מה שבא להם בלי להתחשב ברגשות של אף אחד. בא לי לסרס אותו.