שפעת וט"נ

רוניטל

New member
שפעת וט"נ

האם משהו הבחין בקשר כלשהו בין שפעת והתקפים/החמרה בתסמינים - אני כן ונדמה לי שאני לא לבד.
 

אורית...2

New member
רוני שלום ! ../images/Emo101.gif

בזמן שישי לי שפעת, אני "סמרטוט ריצפה אחרי שסחטו אותו..."
אבל היתה לי פעם רופאת משפחה, שאמרה לי לקחת ווימין c אז כשיש לי שפעת, אני במיטה, עם
הרבה תה אקמול..אה גם היא אמרה לי לקחת אנטיביוטיקה...אז אני לוקחת מוקסיפן... וויטמין "סי", מאז עברתי לרופא אחר ,ואיך שמתחילה השפעת אני מבקשת ממנו שירשום לי מוקסיפן וויטמין סי. ואני נחה כל זמן המחלה וגם לאחריה כמה ימים.ככה זה אצלי, ו
טפו, טפו, טפו....לוקח כמה ימים אחרי שהשפעת עוברת ואני חוזרת לעצמי. ככה זה אצלי ...תשאל את רופא המשפחה שלך לגבי אנטיביוטיקה וויטמין סי כשחולים בשפעת...שרק נהיה בריאים !!! וששום שפעת לא תתקרב אלינו השנה...!
 

סיאמית

New member
אז ככה... ../images/Emo5.gif

את ההתקף הראשון חטפתי אחרי שעשיתי חיסון נגד שפעם במסגרת העבודה שלי. כמה ימים אחרי, נדמה לי, התעוררתי לתוך טרשת נפוצה... אבל אז עוד לא ידעו מה יש לי, אושפזתי במאיר לשלושה שבועות כמעט, עשו לי 2 דיקורים מתניים (אאוווווץ´) והרבה מאוד בדיקות. אני לא אשכח (סיפור לא לבעלי לב חלש) איך פעם אחת איזה רופא מתחיל ניסה לקחת לי דם מכל וריד אפשרי בגוף ולא הצליח. ואז הוא אמר לאחות "אני חושב שאנסה לקחת לה דם מהוריד במפשעה" (מפשעה!!! זה מה שהוא אמר!!!) אמרתי לו "רק רגע בבקשה, אני כבר חוזרת, אוקיי?" וכשאמא שלי באה מאוחר יותר לבקר אותי היא מצאה אותי מתחבאת מאחורי ספסל במסדרון, אוכלת במבה אדומה, מעשנת בשרשרת וממלמלת "שום מפשעה לא תהיה פה". בסוף, אחות ערביה מתוקה הוציאה לי בקלות דם מוריד בגב כף היד. מפשעה! סוף. -------- לקח עוד שני התקפים עד לדיאגנוזה. אני בתחושה שהחיסון עורר אצלי משהו, ובגלל זה אני לא מתכוונת לעשות חיסון כזה שוב. ממילא מעולם לא חליתי בשפעת (טפוטפוטפו) רק צינונים לפעמים. זהו. בי.
 

אורית...2

New member
מה את משוויצה... ../images/Emo70.gif ../images/Emo35.gif

סיאמית, אל תשוויצי שעשו לך שני l.p (דיקור מעמוד השידרה).. גם לי עשו...אבל למה ???כי הבדיקה שלי הלכה לאיבוד בבילינסון... אחרי מה שעברתי שם שבוע ימים מלאים...ברחתי משם !!!ויותר כף רגלי לא תדרוך שם
(גם לך אמר איזה "פרופסור", שישב על המיטה שלי,(כי לא היה מקום בגלל שהיה ביקור רופאים גדול)..."ממש אי אפשר לשבת על המיטה שלך היא רועדת כולה..." מה לעשות שבהתחלת המחלה באמת רעדתי נורא, לא יכולתי להחזיק כוס ביד,(האכילו אותי, ונתנו לי לשתות...ועוד הרבה דברים עשו לי שאני לא אפרט אותם פה..מחמת הצניעות...) רציתי לענות לו(שיחפש מקום אחר יותר נוח...),אבל בגלל שאם זכור לך/ם התקופה של האישפוז..היא גם ככה כל כך מגעילה...שבכיתי !
טוב לא רוצה להיזכר אפילו ב7 הימים האלו... את הl.p השני עשה לי רופא המשפחה בבית על המיטה שלי ...ובעלי נסע עם הבדיקה לירושלים (בתוך צידנית) ואת התשובה הזאת קיבלנו, זה היגיע לרופא המשפחה. אף על פי שהוא טען שזאת בדיקה מיותרת בגלל שרואים את המחלה בm.r.i. מספיק להיום ביי...איזה כיף יורד גשם !!! ביי...
 

סיאמית

New member
אני לא מאמינה ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif

גם הl.p הראשון שלי הלך לאיבוד!!! בגלל זה עשו לי עוד אחד... איזה ב-י ז---ת (סליחה רומי´לה, לא התאפקתי). אנחנו חייבות להגיש נגדם תביעה, ומיד. אני לא אשכח איך פרופסור רביד מבית חולים "מאיר" (חתיך שחבל על הזמן, האיש הזה...) אמר לי שצריך עוד פעם וזאת היתה הפעם היחידה שבכיתי באישפוז הזה... מחוסר אונים, מכעס, מעלבון. כי הראשון הותיר אותי ממש נכה לשבוע. האישפוז באמת נורא
... החיבוק הזה הוא רטרואקטיבי, אני יודעת, אבל בכל זאת. בדיקור השני ביקשתי שאבא שלי יהיה איתי. אני ישבתי על המיטה והורדתי את הראש בין הרגליים. יד אחת נתתי לאחות משמאלי ואת היד השניה לאבא שלי שישב מצד ימין והתבונן בעניין על הצינור השקוף שהוביל את נוזל חוט השדרה שלי, ואמר "נראה לי שזה טוב למרק...". כולם נורא צחקו. אני לא. ובאמת כיף שחורף!!!!!
 

אורית...2

New member
גם את.... ../images/Emo128.gif ../images/Emo122.gif

סיאמית.אצלי בl.p הראשון בא רופא "בכיר" ואמר לי "אני לא עושה את הבדיקות האלו ...אבל בגלל שאת פרסונל...אני אעשה לך, ולא הרופא שעושה." עד שהוא מצא לאן לדחוף את המחט... יומיים לא הירגשתי את הרגל, הכאבים בדקירה...שלא נדע. כשהרופא עשה לי את זה בבית, בעלי החזיק לי את היד, ושאלתי את הרופא נו לא מספיק כבר...אז הוא ענה "כבר גמרתי"...אני רק מנקה... ואני בכלל לא הירגשתי, לא דקירה ,לא כלום !!! (ולא היתה לי שום פרוטקציה של פרסונל...סתם רופא שיודע את העבודה !!!) אה... אחרי חודשיים צילצלו מבילינסון שמצאו את התשובה... טוב שאנחנו צוחקות עכשיו "מהסבל" שעבר עלינו...(אז בכינו...)ביי!!!
 

סיאמית

New member
וגם אז עוד לא ידעו מה יש לי

כי הנוזל היה נקי. הנגעים שהיו לי במוח ושראו אותם באמ.אר.אי, לא היו מספיק חד משמעיים כנראה (אז, היו לי ארבעה, אבל באמ.אר.אי-ים הבאים - כבר היו יותר)... כנראה שלכל לרופאים יש את אותן שיטות להסיח את תשומת לבנו. גם פרופ´ רביד אמר לי בדיקור השני "הפעם אני לוקח ממש קצת". ממש תודה! מה זה קצת? ליטר? חצי ליטר? ד"א ל~א~ יש מוח כמעט נקי, אבל האמ.אר.אי של חוט השידרה מסביר מדוע הוא בקושי הולך... הנוירולוג שלו (שגם אני מטופלת אצלו) אמר שלפי תמונת האמ.אר.אי של המוח הוא שמח לבשר לו שאין שום סיבה שיהיו לו בעיות קוגניטיביות. זו באמת בשורה טובה... אבל מה עם תרופה?!?!?!?!!? אוף. לילה טוב...
 

RomiVais

New member
סיאמית ואורית יקרות שלי!! ../images/Emo24.gif

צר לי על שעבר עליכן, לצערנו זה חלק בלתי נפרד מהבדיקות שעוברים בדרך לאבחנה הסופית. בכל מקרה, כמה נשיקות וחיבוקים לפיצוי!!
סיאמית, שאלה לי אליך, לא נתקלתי אף פעם במילה "קוגניטיביות" מה זה בבקשה?? שיהיה לכן ולכולם לילה טוב ושבוע נפלא ביותר, אוהבת, רומי
 

??‡???

New member
זו אני¡ סיאמית®®®

כשאומרים בעיות קוגניטיביות מדברים על משהו שיכלי® יכולת שיכלית® בתרגום חופשי ¢קוגניטיבי¢ זה ¢הכרתי¢®®® קשה להסביר ועכשיו אני חושבת שאולי אני לא רוצה בכלל לנסות להסביר מה זה בדיוק®®® כי זה הדבר המבהיל ביותר מבחינתי¬ שטרשת יכולה לעשות לחולים בה® אני רק מוסיפה¬ שאמר לי בזמנו הנוירולוג שלי¬ שלרוב¬ זה לא קורה® אז אני החלטתי לא לפחד מזה®®®®
 

anat11

New member
הממ... ../images/Emo9.gif

כמעט לא נעים לי לספר עד כמה בלתי קשה ובלתי כואב (פיזית בלבד) היה הליך האבחנה שלי. מעודי לא עשיתי דיקור מותני (שקט, אל תצעקו) וגם לא אושפזתי מטעמי MS. אחרי ביקור חטוף אצל רופאת קופ"ח כללית החלטתי על דעת עצמי ללכת לנוירולוג פרטי. זה היה בערך שבועיים אחרי שהתחיל, מה שהיום אני יודעת לכנות, התקף. ההתקף היה ברגליים וכשהגעתי לנוירולוג כבר הרגשתי ממש יותר טוב אז התחלתי את הביקור אצלו בהתנצלות על זה שאני משחיתה את זמנו וכו´. הוא עלה על זה מייד. משם הדרך ל- MRI היתה (יחסית) קצרה. עשיתי גם MRI ראשי וגם MRI עמוד השדרה ובשניהם היו לי נגעים. חיש קל הגעתי לתל-השומר, מאובחנת לעילא ולעילא. מאחר והגעתי לתל-השומר כמה שבועות אחרי התחלת ההתקף ובמצב הרבה יותר טוב, לא נתנו לי סטרואידים - ולמעשה למרות שהיו לי מאז עוד שני התקפים, מעודי לא קיבלתי סטרואידים. ולא שלא היו דברים לא נעימים בדרך. כמו התוצאות של ה- MRI שחיכו לי בדלפק וניתנו לי במעטפה ע"י פקידה משועממת, בלי שום הכנה או הסבר מלווה. ועוד כהנה וכהנה. את הבכי שלי תרמתי לאומה בכבוד רב. גלונים. אל תדאגו. במקביל, לאור הסיפורים שלכם (ועוד סיפורים שיצא לי לשמוע/לקרוא בארץ ובחו"ל אני מרגישה על גבול של בת-מזל בענין האבחון (נו טוב, הייתי יותר בת מזל אם האבחון עצמו היה אחר...
). שבוע טוב, ענת
 

??‡???

New member
©סיאמית®®®¨ את צודקת

הלואי שהאיבחון היה משהו כמו ¢ציפורן חודרנית¢® ואני מתנצלת מראש על זה שההודעה הזו תופיע פה פעמיים® לא אשמתי¡¡¡ נשיקות¡
 

RomiVais

New member
ענתוש ../images/Emo24.gif

אני שמחה שאצלך התהליך היה פחות כואב, למרות שמבחינה נפשית נראה לי שכולם פחות או יותר לוקחים את זה מאוד קשה. זו גלולה מאוד מרה לבליעה ולצערנו גם אין הרבה התחשבות במסירת הממצאים או תוצאות של בדיקות. אמא שלי למשל, קיבלה את ה"בשורה" בטלפון. היא כמעט והתעלפה. אין התחשבות, כאילו לרופאים אין לב (ולהרבה באמת אין). אבל הכי הכי חשוב תמיד, שהחלק "הקשה" נשאר מאחור, ותמיד להביט קדימה באופטימיות ובתקווה.
ערב טוב ושבוע נפלא לכולם, רומי
 

anat11

New member
הממ... ../images/Emo9.gif

כמעט לא נעים לי לספר עד כמה בלתי קשה ובלתי כואב (פיזית בלבד) היה הליך האבחנה שלי. מעודי לא עשיתי דיקור מותני (שקט, אל תצעקו) וגם לא אושפזתי מטעמי MS. אחרי ביקור חטוף אצל רופאת קופ"ח כללית החלטתי על דעת עצמי ללכת לנוירולוג פרטי. זה היה בערך שבועיים אחרי שהתחיל, מה שהיום אני יודעת לכנות, התקף. ההתקף היה ברגליים וכשהגעתי לנוירולוג כבר הרגשתי ממש יותר טוב אז התחלתי את הביקור אצלו בהתנצלות על זה שאני משחיתה את זמנו וכו´. הוא עלה על זה מייד. משם הדרך ל- MRI היתה (יחסית) קצרה. עשיתי גם MRI ראשי וגם MRI עמוד השדרה ובשניהם היו לי נגעים. חיש קל הגעתי לתל-השומר, מאובחנת לעילא ולעילא. מאחר והגעתי לתל-השומר כמה שבועות אחרי התחלת ההתקף ובמצב הרבה יותר טוב, לא נתנו לי סטרואידים - ולמעשה למרות שהיו לי מאז עוד שני התקפים, מעודי לא קיבלתי סטרואידים. ולא שלא היו דברים לא נעימים בדרך. כמו התוצאות של ה- MRI שחיכו לי בדלפק וניתנו לי במעטפה ע"י פקידה משועממת, בלי שום הכנה או הסבר מלווה. ועוד כהנה וכהנה. את הבכי שלי תרמתי לאומה בכבוד רב. גלונים. אל תדאגו. במקביל, לאור הסיפורים שלכם (ועוד סיפורים שיצא לי לשמוע/לקרוא בארץ ובחו"ל אני מרגישה על גבול של בת-מזל בענין האבחון (נו טוב, הייתי יותר בת מזל אם האבחון עצמו היה אחר...
). שבוע טוב, ענת
 

אורית...2

New member
אז איך אומרים.......... ../images/Emo57.gif

"בחיים צריך יותר מזל משכל..." וגם להגיע ישר לרופא הנכון, כי הרי על כל 100 רופאים יש אחד בסדר...(זאת בכל אופן התיאוריה שלי מנסיון...) עברתי המון רופאים, בלי ועם צילום של m.r.i. (שאת ההפניה אליו נתן לי רופא אף אוזן גרון בכלל...כי הניאורולוג אמר לי שאין לי כלום ונתן לי ווליום.) ועד שהיגעתי לרופא
שנתן את האבחנה...הרבה הרבה מים זרמו בירדן (אז עוד לא היתה בצורת...) אני מקווה שלא גרמתי לך לבכות !!! לא הבנתי על מה בדיוק בכית???!!! תעשו "טפו,טפו,טפו...
ושמצבך ימשיך להיות כמו שהוא ...אמן !!!
 

RomiVais

New member
אורית יקרה!! ../images/Emo13.gif

לגבי רופאים, עדיף שאני לא אדבר, כי בדיוק היום עיצבן אותי אחד!!
אותי דווקא, שאף פעם לא מתעצבנת. יצאתי באלגנטיות מהמצב, אבל ברגע שהוא מזיק לאמא שלי - המנהל שלו כבר ישמע על זה...
כמו שאמרת, נעשה טפו טפו טפו
ונגיד אמן!!! (סומכת עליך שזה יעזור
) שיהיה לכולנו ערב נפלא ושבוע רגוע, רומי
 

רוניטל

New member
חן חן

אודה, הופתעתי מהתגובות. ואם בענייני פולניות עסקינן, את ההתקף הראשון והאחרון שחוויתי חטפתי כששכבתי במיטה משופע עם חום ולפתע לא יכולתי להזיז פלג גוף שלם. אח"כ כמו כולם (כמעט) הלכתי לרופאים שונים (כולל רופאי אליל) אך רק לאחר שש!! שנים אובחנה המחלה ב M.R.I. גם אני ספגתי את הניקור המותני (פעמיים: פעם ראשונה 11 נסיונות ללא הצלחה עם כאבי גב למזכרת עד היום ופעם שניה ללא הרדמה). המחלה הופיעה אצלי בצורתה הפרוגרסיבית ראשונית, כלומר התדרדרות ממושכת שאינה מאופיינת בהתקפים. למרות זאת בכל פעם שאני חוטף שפעת (ובטח כשהשפעת מלווה בחום) אני מרגיש בשינוי מוחשי לרעה במצב הט"נ. שאלתי מס´ רופאים לפשר הדבר וקיבלתי תשובות מגומגמות המתאימות לפסיכולוגיה/סוציולוגיה שימושית ולא למדע הרפואה, אך כפי הנראה שלא נזכה לתשובות רציניות יותר בזמן הקרוב. ולנושא שמח יותר, בעצם הרבה יותר - מחרתיים אני חוגג 40 - כולם מוזמנים
(מצטער - לא מצאתי עוגה)
 

RomiVais

New member
ערב טוב רוני... ../images/Emo13.gif

עוגה רצית? קיבלת!!! בקובץ המצורף.........
תודה על התזכורת, אבל תאריכי ימי ההולדת רשומים ממש ליד המחשב, שלא תהיה סכנה לשכוח אף אחד ביום החשוב שלו.
בכל מקרה, קבל את העוגה כמנה ראשונה
כמה לא נעים לשמוע על ה"חוויות" שגם אתה נאלצת לעבור עד לאבחנה
מה מצבך היום?? איך מתבטאת אצלך המחלה? לצערנו באמת לא נזכה לתשובות לכל השאלות שיש לנו, כי הרופאים בעצמם לא יודעים, בגלל זה התשובות מגומגמות... אבל אני מאמינה שתהיה התקדמות ברפואה ועוד נזכה לתשובות ברורות יום אחד. אסור לאבד את האמונה והתקווה שיום זה יגיע, ואז ברגע שידעו יותר, יוכלו למצוא תרופה. העיקר להיות אופטימים!! שיהיה לך ערב נפלא ביותר, רומי
 

אורית...2

New member
רוני מזל טוב !!!! ../images/Emo49.gif

אתה כמעט גדול כמוני ??? אז איפה המסיבה ??? המון מזל טוב ורק המון המון בריאות !!!
 
למעלה