שקד אפשר לעלות מכתב שכתבתי?

[רותם טל]

שקד אפשר לעלות מכתב שכתבתי?

 

[NaDaV18]

ברור שאפשר,יש אישור ממני!

 

[רותם טל]

לאמא שלי../images/Emo26.gif

סליחה אמא שאני שוב נעזרת בכתיבה סליחה . קשה לי לכתוב לך, את יודעת? כי לא משנה אם תקראי אותו או לא, זה לא יזיז לך כבר ניסיתי את זה בעבר. אני שוכבת במיטה עכשיו, נעולה בחדר סתם חושבת... למה אף פעם לא היה איכפת לך אמא? למה את כזאת רעה וקרה לכולם? למה את לא פה לידי כשקשה לי ועצוב לי כל כך? למה אף פעם לא התייחסת למה שכתבתי לך לפני כמה חודשים? את יודעת כמה אומץ זה דרש? את יודעת כמה נואשת הייתי אז? את יודעת כמה עצוב לי לדעת.. שהפחד הגדול ביותר שלי שאגדל להיות את? מאיפה הרוע אמא? מאיפה החולי הזה? לפעמים אני חושבת שנהייתי עצובה רק כדי להתקרב אליך קצת חשבתי שבשפה הזאת תביני, אבל עברו הרבה שנים, עוד מעט חמש, ושתינו בעולמות רחוקים וריקים כל כך... אני קורסת אמא. כבר לא זקוקה לך יותר לא זקוקה לאף אחד... הרי במילא אף אחד לא שומע לאבא את יכולה להגיד שזה בדיוק הזמן לכעוס עלי, אני לא אכעס אני אבין. הפעם זה מגיע לי. כי הבנתי שגדלתי להיות את בסופו של דבר. וכמה שהוא שונא אותך... אותי הוא ישנא יותר. אמא, איפה את? באיזה עולם את חיה? אני עייפה את יודעת? עייפה מידי בשביל לנסות להתקרב אליך עייפה מידי בשביל להאחז במשהו שהוא לא מציאותי. רוצה להעלם מחייך אמא כמו שאת נעלמת משלי. אוהבת אותך תמיד, אמא למרוב כל הכעס. בהרבה עצב. רותם

 

[NaDaV18]

חיבוק ../images/Emo24.gif

, אם אמא שלך היא כזאת, אם אבא שלך מתייחס אליך ככה. אולי את באמת צריכה להעלם מהחיים שלהם, אבל לא מהחיים שלך. אני ניתקתי קשר עם אבא שלי לי זה עשה נפלאות. אמנם לא פתר בגרוש את הבעיות שהיו בתוכי, אבל את הבעיות שהיו לי עם הסביבה- הן לא קיימות יותר. אני לא מתיימר להיות במצב כ"כ כואב וחמור כמו שלך. בכלל לא, אבל אני מאמין בכוח של בני אדם- אם הם רק מוכנים להשקיע אותו (וכמובן שאני לא מאמין בזה כשאני בשיא הדיכאון). אם אני יכול לתרום לך ממה שעברתי, אני יספר לך. נראה לי שהדבר הכי חשוב זה לא להתיאש ולהמשיך רק ברגעים שנראים כ"כ שחורים, וגם אם הם במשך שנים. ובדרך כלל צריך למצוא את מי שיזכיר לך כשהמצב הוא כ"כ קשה. אולי, את הדאגה שעד עכשיו השקעת במשפחה שלך, תשקיעי לפחות קצת בעצמך. במקום לגמור את החיים האלה תתחילי חיים חדשים , תנסי כיוון א-ח-ר לגמרי, משהו שלא בדקת ולא ניסית, תתחילי דרך חדשה. למרות שאין לך את כל הכוחות האלה עכשיו. אל תוותרי לעצמך לפני שניסית את הכל. אני יכול להגיד לך שכשקראתי את ההודעה הזאת ממש רציתי להיות לידך.

אני מאוד מקווה שלא תתיאשי.

 

[עו מר 5]

רותם

רותם אני לא מכיר אותך אבל אני יכול להגיד לך שהדבר האחרון שאת צריכה להגיד זה "אני עייפה"... מה זה עייפה תתמודדי עם המצב הקיים אני לא מתמודד? שקד לא מתמודדת? יש עוד אלפי ילדים כמונו שמתמודדים תהיי חזקה תהיי אופטימית. את לא צריכה להכנע תחזיקי חזק תדעי שלפחות יש לך את עצמך ואם ממש קשה לך אני יבול להגיד לך מה אני עושה... אני יושב וכותב כמו שכתבת את ההודעה כאן בפורום אני יושב וכותב מה קרה עם אמא ומה לא היה בסדר ולמה אני כועס עליה כמו שאת מדברת עם חברה תכתבי זה הדבר שהכי יכול לעזור לך. אני נשבע לך כשקראתי את המכתב שלך היו לי דמעות בעיניים הרגשתי כאילו אנחנו אחים גם אמא שלי כזו אבל אני מתמודד. הכי פשוט להרים ידיים אבל צריך להתמודד כל כך קשה לי ולך אני בטוח ולכל מי שנמצא בפורום הזה ולכל מי שבמצב שלנו ולא נמצא בפורום הזה. לפעמים אני אומר לעצמי כוס אמק כולם שכולם התפוצצו החברים החברה שכולם יילכו קיבינמאט זה קשה ואני יושב בוכה מתפרק זה כל כך עוזר לי זה עושה לי כל כך טוב לראות אנשים כמוך שמספרים ולא מתביישים. אני מאחל לך הצלחה וכל טוב

 

[רותם טל]

הכל נעלם

כל התחושות כל החלומות הכל מת. אין לי כבר כוח

 

[פ ר פ ר 18]

../images/Emo7.gif חמודה שלי...

אני יודעת עד כמה זה קשה,אצלי זה מהצד של האבא. הוא לא מכיר את המילים: לאהוב,לחבק,לתת,לנשק,לתמוך...כלום אכפת לו רק מעצמו אני דיי מבינה אותך ואני יכולה להגיד לך שאת לא לבד ושאני אוהת אותך הרבה... (לאבא אני אוהבת אותך למרות הכל)

 

[ש ק ד ב ת]

רותמוש יקירתי../images/Emo41.gif

אני לא משלה את עצמי וחושבת שהתגובה הזאת היא זאת שתגרום לך לשנות את הכל. אבל חשבתי... שאם כתבת את המכתב הזה כאן, אז אולי בכל זאת הרצון הזה הוא לא סופי. אולי כתבת את זה כאן כי קיווית שמשהו יגרום לך לשנות את ההחלטה. אני לא יכולה להיות בטוחה שזה מה שגרם לך לכתוב, אבל אני מקווה שכן. אני יודעת שבמצבים שבהם הייתי הכי מיואשת, חיפשתי משהו שישנה את דעתי, לא כי חשבתי שבאמת אני אמצא את זה, אלא בגלל שפשוט כאילו הייתי חייבת. לפעמים לא מצאתי ובכל זאת החיים שלי המשיכו, כי מישהו המשיך אותם בכוח. תמיד כואב לי לראות אנשים מתיאשים. כשאני מתיאשת, אני כמובן בטוחה שזה הדבר הכי מוצדק בעולם, וזה לא בגלל שזה תקופה- אלא כי זה באמת איזה משהו דפוק בי. אם בכל זאת אני נשארת בחיים זה בגלל שאני אומרת לעצמי כמה דברים : "מוות זה סופי, אני חייבת לעצמי לפחות לראות מה יש במקום אחר", "אני במצב שאני הכי בתוך הדיכאון, למרות שאני לא חושבת כך, קרה בעבר שאחרי שיצאתי מתקופות כאלה- לא חשבתי באותה צורה.. לכן אני חייבת להשאר בחיים", "גם אם לא יהיה יותר טוב, מתישהו תבוא איזשהי הקלה- אני חייבת לחכות". יש המשך-

 

[ש ק ד ב ת]

המשך../images/Emo41.gif

אחד הדברים הכי כואבים שיש זה להרגיש כעס ואכזבה כל כך גדולים ממישהו שאנחנו כל כך אוהבים וכל כך מייחלים לתשובתו... קראתי עכשיו את כל ההודעות שכתבת היום בפורום.. ואני רוצה להגיב דווקא פה כי חשוב לי להגיד לך אפילו אם לא תאמיני לי שאת לא אשמה וזה שאת תוותרי על עצמך לא יגרום לך להרגיש יותר טוב.... גם אם תענישי בכך את ההורים שלך..מי שמפסיד פה כל סיכוי למשהו אחר טוב יותר הוא את.... המצב שלך בכלל לא נשמע קל וכואב לקרוא אותך אבל אני מאמינה שאם את מספיק חזקה עוד לכתוב את הדברים האלו אז יש בך גם כח פנימי לשנות... יש צד אחר לסיפור אולי אם אמא שלך בעצמה לא מצליחה להתגבר על הגירושים אז היא לא כל כך יודעת אני יודעת שכרגע אין משהו שאני אגיד שיגרום לך להאמין לי שיש לך כל כך הרבה בשביל מה לחיות אבל יש לך ...בשבילך....כי גם אם כרגע את בכלל לא אוהבת את עצמך ולא חושבת שמגיע לך טוב.....אז זה יכול להשתנות... ועם עזרה מבחוץ את יכולה להבין לאט לאט ..ומתוך מאמץ ורצון שמגיע לך טוב ויכול להיות לך טוב... אל תוותרי על עצמך...מי שאת הכי פוגעת בו בדרך זאת , זו את ומגיע לך יותר מזה.... תחשבי על החיים שלך עכשיו ותחשבי על כל הדברים שרצית לעשות ועוד לא עשית שרצית להיות ועוד לא היית... תחשבי על הילדה שהיית ועל החלומות שהיו לך ...תחשבי כמה את יכולה לשנות אם את רוצה.. ואני יודעת שכרגע מה שהיית הכי רוצה זה שאמא שלך תשמע אותך ולא אף אחד אחר שנמצא פה מאחורי מסך ונדמה לך רחוק אז תילחמי על זה... היא לא הגיבה לך תכתבי שוב..דברי איתה.. שוב ושוב..אל תינעלי בחדר מתוך רצון להעניש אותה... ואת יודעת מה גם אם לא תצליחי להגיע אליה..עדיין זאת לא סיבה לוותר עליך.. אין שום סיבה טובה בעולם...לוותר על הכל פשוט אין ! וכולנו חושבים ככה או מרגישים ככה מתישהו בחיינו... אבל יש בנו את התקווה הזאת את המשהו הזה שבשבילו אנחנו נשארים בכל זאת...ואם את לא מוצאת את זה בתוכך ...למרות שזה שם ואת פשוט לא רואה אז תחפשי את זה בחוץ..תמצאי משהו שנותן לך הרגשה של לחיות ולהיות ולהרגיש סיפוק ואמיתי... זה החיים שלך לבנות ולצור....אל תוותרי עליהם ! גם אם את מרגישה שאין לך כח , לפעמים כשמתחילים בדברים קטנים אז הכח בא איתם...

אני מקווה לשמוע ממך ...

שקד

 

[ילד כוכבית]

רותם, רק אני התמים ?

אני לא הבנתי מתוך המכתב שלך את מה שנדב ושקד חושבים. אבל אולי אני זה שלא קולט ? האמת, הם הצליחו להפחיד אותי. אז לפני שאנסה לכתוב משהו יותר ארוך, הייתי שמח לראות אותך מגיבה שנדב ושקד טועים במה שכתבו. ילד

 

[רותם טל]

תשובה לכולם,וילד הם לא טועים הם אפי

לו יותר מדיי צודקים אני כבר לא ילדה קטנה, בוודאי שלא מאשימה את אמא שלי בהתנהגות שלי. אבל הדברים ככה כבר כמה שנים, זאת לא תקופה וזה לא יעבור. תמיד הייתי ההורה של ההורים שלי, במיוחד של אמא. הייתי שם בשבילה כשהיא היתה צריכה אותי, גם היום זה ככה אבל עכשיו כבר נגמרו לי הכוחות. כשסיפרתי לאמא שלי, במכתב, כמה שקשה לי,עצוב לי לבד לי היא לא תמכה, לא שאלה כלום, פשוט כלום המשפט היחידי שאמרה זה שאלו חיים שלי ובעיה שלי. הלוואי ויתה מתיחסת, אפילו שתריב איתי, כבר לא היה איכפת לי רק שתגיב. לא אמרתי שהיא לא אוהבת אותי, היא פשוט אוהבת אותי כמו שאוהבים תינוק שלא שלך, ונוח לך שלוקחים אותו ממך כשהוא מעצבן, כאילו אני טובה רק כדי לתמוך בה. זה הכל. חשבתי שאולי אני טועה, מגזימה, אבל היא ככה לכולם... תמיד עם צעקות, טענות, רק דברים רעים יש לה לומר שאלתי את דודה שלי, סבתא שלי אם אני מדמיינת, ולא, אני לא. קשה לה ????? מסכימה עם דבר אחד, קשה לה, לא לראות אותי סובלת, כי זה לא מזיז לה, באמת. קשה לה עם החיים שלה. היא תמיד מרחמת על מצמה. ואני, התפקיד שלי בבית הוא רק להיות שם בשביל כולם. הכי טוב שאני אעלם ככה היא לפחות לא תוכל להתלוננן שהחיים שלה הרוסים בגללי.

 

[ילד כוכבית]

אז לאן את רוצה ללכת ?

אולי תלכי לגור עם סבתא שלך ? את יכולה לעבור לגור עם אבא שלך ? יש גם אפשרויות אחרות (בית השנטי קוראים לזה ?) מה שבטוח שאת לא צריכה להסתובב ברחובות . יש לי מה להגיד לך על הורים , ואנשים בכלל , ועל החיים אבל כרגע אני רוצה ללמוד ממך מה הן התוכניות שלך ילד

 

[רותם טל]

אם אני לא אטפל בה ואהיה איתהו

אף אחד לא יהיה. אני מצצטטת משיר ששקד כתבה ששלחה לי לפני כמה זמן ומתאר את מצבי כל-כך טוב: אני ריקה מרצונות, תקוות ושאיפות, ריקה. כבר לא מחפשת אהבה ולא ידידות,חברות או מגע, ריקה. כבר לא ממחשפת ,הערכה ולא הכרה, או חיבוק או חיבהף ריקה. ורק הדמעות עוד זולגות נשפכות מתוכי,בכמויות אדירות -נעלמות מזכירות לי עד כמה אני ריקה. סליחה שקד ,אם "גנסתי לך את השיר" פשוט זה מתאר את ההרגשה שלי כל כך טוב. אז פה כולם אוהבים אותי,ופה אני רותם האהובה, אבל במציאות אין לי אף אחד שאני יכולה לדבר איתו

 

[ילד כוכבית]

רותם, למי את מתכוונת, לאמא שלך ?

את מתכוונת שאת מטפלת באמא שלך ? אם כן אז למה ? מה הבעיה שלה ? ורותם, זה בכלל לא משנה אם כאן אוהבים אותך וגם לא משנה אם במציאות אוהבים אותך מה שחשוב שאת תאהבי את עצמך. שתגידי אני רותם, נערה בת 14 וחצי, אוהבת את עצמי. גם כשעצוב לי, גם כששמח לי, גם כשמרגש לי, גם כשמשעמם לי, גם כשאני כועסת, גם כשאני רגועה, אני פשוט אוהבת אותי. ואין אף אחד בעולם שיגרום לי לא לאהוב אותי. לא אמא, לא אבא, גם כשאני אוהבת אותם, גם כשאני כועסת עליהם, גם כשאני רוצה להעניש אותם, אני קודם כל אוהבת את עצמי. ואם כרגע אני מרגישה ריקנות, מרגישה שאין תקווה, אז אני יודעת שמחר אני ארגיש אחרת. ואפילו שכרגע מבעד לדמעות אני לא יכולה לראות קדימה, אני יודעת שזה יעבור. ואני יודעת שכשזה יעבור, אני אוהב את רותם, איך שהיא לא תהיה , אני אוהב את עצמי. ושכל העולם יקפוץ לי. לא לדאוג רותם, יהיו לך כל כך הרבה דברים שיגרמו לך טוב, שתרגישי מאושרת. אז כרגע את לא מסוגלת להאמין בזה. אבל זה יגיע. ילד

 

[ש ק ד ב ת]

../images/Emo41.gifלהרגעת הרוחות../images/Emo41.gif

לאור בקשתה של אור,אני דיברתי איתה בטלפון. הייתה שיחה קשה,לא קלה. אך עם זאת משחררת ואולי הצליחב להעביר לה את התחושה שלנו כן אכפת באמת. אם היא תרצה,היא תספר מה היה בשיחה עצמה. אני מוסיפה לך יקירה,את דברי הסיום שלי: בכל צעקה שתצעק מאיש מישהו באיזה מקום ירגיש " לבד ? את לא לבד... אל תכאיבי לעצמך עוד הרי זה לא עוזר באמת לדמם את הכאב זה לא כמו לצעוק אותו תצעקי אותו ..תכתבי אותו... ותוציאי ממך החוצה.. אולי לא כל כך מהר תרגישי אבל היא תבוא ההקלה הרגעית ואז..אולי שינה תביא מנוחה לעיניים אדומות ולב דואב ? האור

שלך הוא בך אולי איבדת דרכך אליו

אך הוא שם בתוכך מחכה לך נאמנה עד שתשובי לראותו לא לבד. את לא לבד... גם כשנדמה...

יש לך את הדבר הכי יקר שיכול להיות ... את חייך שניתנו במתנה... אז צוללים את הרגעים הקשים ומחזיקים חזק עד לעליה שתבוא אחרי הנפילה כי אז באים הרגעים הטובים והחיוכים... כי אין טוב בלי רע..ואין רע בלי טוב.... צריך להאמין בזמן... ולאהוב אותך ...לקבל אותך... להרגיש אותך... ואז גם תשובי לראות את האור שבך...שלא נלקח.. איש לא יכול לקחתו...הוא שלך ..ושלך בלבד... תכתבי את הכאב...פה או על דף לעצמך תפרקי אותו... אל תכאיבי עוד לעצמך... מקווה שיוקל ולו במעט ..בקרוב מאד

שקד

 

[NaDaV18]

רותם../images/Emo24.gif

עדיף לדבר. לצעוק. לקרוע דברים. לשרוף ניירות. כל דבר שלא פוגע בך. אוהב תמיד, גם כשאני לא כאן. ואת אף פעם, אף פעם לא לבד. תזכרי את זה. מקווה שעכשיו את מרגישה יותר טוב

 

[ילד כוכבית]

טוב לשמוע

לא ידעתי שיש לך את הטלפון שלה. שתדברי איתה גם מחר, אם לא קשה לך ? אני פורש להיום. רוצה לראות מחר את רותם עם חיוך מאוזן לאוזן. לילה טוב ילד

 

[רותם טל]

תודה,תודה,תודה,תודה,תודהו

תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה עשיתם לי את היום-אני מרגישה הרבה יותר טוב ושוב תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה

 

[רותם טל]

ילש לזה התכוונתי

"כבר ניסיתי את זה בעבר"

 

[רותם טל]

*ילד