התשובה נחלקת לשניים
ברצועת עזה שהיא אחד המקומות הצפופים ביותר בעולם (כ-3 מליון אנשים על שטח של , כל הזמן האנשים שם על אש קטנה שמתפרצת מעת לעת וכל זה בהוראת המפקדים שלהם ששולטים בהמון הנבער.
בנוסף לכך, רצועת עזה מוכרת עוד מימי התנ"ך לקן נחשים ארסיים שאיש לא הצליח מעולם להכניעם.
רק משום מה אני זוכר את השנים שלאחר מלחמת ששת הימים שיכולנו לנסוע לעזה לתקן את הרכב בגרושים או לנסוע לקסבה של שכם לאכול כנאפה אמיתית, או למסעדת הברושים ביריחו לצלי הטוב ביותר שיש.
מה קרה מאז ? הכנופיות השונות קמו לנצל את התושבים ולהפוך את הרצועה והגדה, תוך כדי חינוך ארוך ומתמשך נגד ישראל עד רמת פנאטיות.
מי אשם ? הממשלה ששלטה בהם אבל לא השקיעו בהם גרוש ולא יצרה קשר בינם לבין ישראל, וכך הם הפכו לאוייב בלחץ קל של הכנופיות.
החלק השני
לאף ממשלה לא רק שלא היה איכפת, להיפך, רצועת עזה שימשה להם ככלי מילוט נגד צרות. בדיוק התנהגות הדומה למנהיגות הערבית, שכל זמן שעוסקים אצל אנשיהם בייצור שינאה ולחימה נגד ישראל, שלטונם מובטח.
עובדה מוחשית הוא נירוןתניהו המנוול, שכאשר הגיע לדרגת לחץ שהוא עומד להפסיד את כורסת הדיקטטור, עושה הכל למען הצל את עצמו, זה התחיל עם מסע ההפחדות נגד הפרסים, וזה מגיע עד תקיפת מנהיג כנופיות כשהוא יודע מצויין שזה יגרור להסלמה, ואז האספסוף ימשיך להתלהב ממנו, ואז מיד הוא יחתור לרגיעה.
(וגם אם זה לא מתאים למישהו, גרינג צדק).
כאשר מי שאשם בכל המצב הוא עצמו שבצוק איתן כל הציבור מכל גווני הקשת הפוליטית צעקו לו לא להפסיק, ולממש את הבטחתו לרסק את תשתית החמאס, אלא שהוא זכה מספיק מאהדת האספסוף, ונמלט כמוג-לב מהמערכה.
כשברור כי המלחמה הבאה נגדם היא רק ענין של זמן.
הבסיס לבעייתיות איתו שהוא מתנהג ופועל כדיקטטור כיוון שכך הוא לומד החל מחבריו הנשיאים/ראשי ממשלות במדינות דיקטטוריות והוא חושב שהם חבריו, ועד הזונה (טראמפ) שמתנהג בדרך שנירוןתניהו מחקה אותו אחד לאחד.
