שקט בבית השיפוט !
האמת היא שהתכוונתי לשמור את השאלה הזו ליותר מאוחר, גם כדי לשמור על פוקוס בפורום וגם כדי לחפ"ק אותה בשאלה נוספת, אבל צרכי השעה (ראו תרגילי לוחמים מס´ 9) דוחקים ! בעקבות אשרשור לא נחמד שרץ כאן לא מזמן, שאלו אותי : באיזו זכות אני שופט. טוב, הרי זה קל : כולנו שופטים, כי החשיבה שלנו היא שיפוטית. חשיבה אנכית מתבססת על שיפוט ובחירה (תנועה מונחית). אבל באמת, כשזה נעשה באופן מודע ומכוון, זה סיפור אחר (למרות שהראשון לא פחות מעניין, ואולי אני אפילו אכתוב עליו פעם איזה מאמר או אפנה אתכם לקישורים בנושא - אם כי זה לא ב-100% קשור לפורום.) אז... מה המקום של השיפוט בחיינו ? גם השיפוט הבלתי פוסק שמנחה אותנו באופן רגעי, ובעיקר של השיפוט המודע יותר - הבחירות שאנו מבצעים, ההבחנות שאנו עושים, ההגדרות של טוב ושל רע, של מוצלח ושל נכשל. איך צריך להתייחס אליו ? בכבוד ? האם זהו "מותר האדם" ?... או אולי הוא זה המאמלל את חיינו, ההופך אותנו לקשים זה כלפי זו וכלפי עצמנו; ואינו אלא מטרד, הפרעה שאדם "מפותח" צריך להפטר ממנה ?
האמת היא שהתכוונתי לשמור את השאלה הזו ליותר מאוחר, גם כדי לשמור על פוקוס בפורום וגם כדי לחפ"ק אותה בשאלה נוספת, אבל צרכי השעה (ראו תרגילי לוחמים מס´ 9) דוחקים ! בעקבות אשרשור לא נחמד שרץ כאן לא מזמן, שאלו אותי : באיזו זכות אני שופט. טוב, הרי זה קל : כולנו שופטים, כי החשיבה שלנו היא שיפוטית. חשיבה אנכית מתבססת על שיפוט ובחירה (תנועה מונחית). אבל באמת, כשזה נעשה באופן מודע ומכוון, זה סיפור אחר (למרות שהראשון לא פחות מעניין, ואולי אני אפילו אכתוב עליו פעם איזה מאמר או אפנה אתכם לקישורים בנושא - אם כי זה לא ב-100% קשור לפורום.) אז... מה המקום של השיפוט בחיינו ? גם השיפוט הבלתי פוסק שמנחה אותנו באופן רגעי, ובעיקר של השיפוט המודע יותר - הבחירות שאנו מבצעים, ההבחנות שאנו עושים, ההגדרות של טוב ושל רע, של מוצלח ושל נכשל. איך צריך להתייחס אליו ? בכבוד ? האם זהו "מותר האדם" ?... או אולי הוא זה המאמלל את חיינו, ההופך אותנו לקשים זה כלפי זו וכלפי עצמנו; ואינו אלא מטרד, הפרעה שאדם "מפותח" צריך להפטר ממנה ?
וכן, דבר אחד הוא תורם-אתגר להתפתחות!