שקט, יורים

Doctor Goblin

New member
שקט, יורים

אז בא לי לפתוח דיון על דיון.
ויותר מדויק על דינמיקה של לגיטימיות של דיון.

הטריגר לדיון הזה הוא תגובה של דאגרו, לפני כמה ימים פרסמתי שאלה לגבי המלחמה המתחוללת כעת וקיבלתי תגובה ברוח "עכשיו לא מדברים, אחרי שהלחימה תיגמר". וזו לא רק דאגרו, זכור לי מהפייסבוק סטטוס של שלי יחימוביץ בדיוק באותה הרוח.
עכשיו, זה בהחלט לא המקרה היחידי. זכור לי דיון לפני כמה שנים שפתחתי על נושא הנצחת החיילים ביעילות ומשמעות יום הזיכרון לחללי צה"ל. פתחתי אותו ביום הזיכרון וקיבלתי לא מעט תגובות של "אם נדבר על זה היום, זה יפגע במשפחות החללים".

הטחחק שלי בנושא הוא דוקא הפוך. כשהברזל חם, כשהנושא רלבנטי, זה הזמן להפוך בו וללבן אותו. יש לנו, כבני אנוש, במיוחד במדינה מוכת מלחמות, יופי של מנגנון הדחקה שמתעלם מנושאים "כואבים" כל עוד הם לא הולמים בפנינו. אז כאשר הם פה, הם רלבנטים ואי אפשר להתעלם, או אז אפשר וצריך לדון בדרך לטפל ולתפוס אירועים שכאלו. אבל משום מה, דוקא אז, לא מעט אנשים מעדיפים לשתוק. כאילו עצם הדיון יחליש או יפגע בנו באיזו דרך.

ואני מדבר פה על דיונים בלבד, לא על הפגנות נגד המשטר או משהו כזה.

מה הטייק שלכם על הנושא?
האם בער לכם פעם לדבר על נושא בדיוק בזמן שאף אחד אחר לא רצה לדבר עליו?
האם אתם מהסים אנשים שמדברים על נושאים כשהתזמון לא נראה לכם? איזה נושאים?
מה הנזק שאתם רואים מדיון שנפתח בימים רגישים?

"כשהתותחים רועמים, המוזות מפרסמות סטטוס בפייסבוק"
 
בוקר טוב, דוקטור.

אומר לך בכנות ואתייחס לנושא הספציפי בעיקר.
כשאני בחרתי לשתוק היה זה בבחינת: עדיף שאשתוק
כי דעותיי בנושא רחוקות מהקונצנזוס. ואין ברצוני להנפיץ את מה שממילא נפיץ.
כשאנשים עסוקים בריצה לממד, איני מוצאת לגיטימציה או אף טעם במילותיי.
מצבים מעין אלה מעוררים כל כך הרבה אמוציות וזעם, לשם מה לי להוות מטרה?
אז אם לסכם זאת, הבחירה נעשתה הן בשל ההבנה והכבוד לרגשותהם
של אותם אלו שחווים כרגע מתקפה על בתיהם ומשפחותהם, והן בשל ההבנה
שמעצם הבעת דעותיי אהפוך למטרה נייחת נוחה.
-
וכלל, לא פעם בדיונים בנושאים נפיצים כמו נניח דת ואמונה, פוליטיקה,
נושאים חברתיים, התחושה הכללית בשיח רב משתתפים הנה של:
"יריד לממכר סחורות פגומות", לא באמת קשובים זה לזה, אלא עסוקים
בממכר הסחורה האישית שלך.
רמת הקשב וההבנה בשיח אחד על אחד תהא עדיפה וטובה יותר
עשרות מונים, ועל כן אני מוותרת על פי רוב על חווית היריד.
 

Doctor Goblin

New member
אמרת שני דברים מדאיגים

הראשון הוא שאינך מאמינה בצנזורה כללית בנסיבות כאלו, אבל את כן טורחת לצנזר את עצמך מחשש שדעותיך לא יהיו מקובלות. זה מוביל לכך שהדיון בנושאים רגישים יהיה בהכרח מאוד חד צדדי.
והדבר השני הוא שאת נוטה לפנות את הבמה ברב שיח, כי ממילא לא מקשיבים. אבל את מפספסת את העובדה שבאינטרנט רבים הקוראים על הכותבים. זה שאת לא תורמת את הדיעות השונות שלך גורמת לכך שהקוראים השקטים לא יכירו צדדים במשוואה שראוי שיכירו.

לא חבל?
 
והנה האגורה שלי בעניין


אצלי, אוליי בניגוד לאחרים, דווקא כאשר יורים, נפתחות חרצובות לשוני. כלומר, מאוד חשוב לי להגיד ושישמעו מה שיש לי לומר.
גם אני חושבת שיש להכות בברזל בעודו חם. בעיות הבטחון במדינה הן בעיות חשובות לעצם קיומנו. אי אפשר להתעלם מהן ולהטמין את הראש באדמה ולהגיד, שקט עכשיו יורים! לא מקובל עליי. דווקא בזמן שיורים צריך לדבר על למה יורים, על מי יורים, ומתי צריך להפסיק לירות.
שמתי לב, שחברה טובה שלי בפייסבוק, לפני איזה יומיים כתבה איזה סטטוס שלא מצא חן בעיניי בנוגע ל"עובדה" כלשונה, שאנשים נורא אוהבים מלחמות וזה כנראה מבחינה פסיכולוגית עושה להם ממש טוב. לא אהבתי את הסטטוס הזה, אבל לא הספקתי אפילו להגיב כי היא הורידה אותו לאחר כמה דקות. היא נבהלה מעוצמת התגובות שהיא תקבל. ואני חושבת שזאת הייתה טעות מצידה.
כתבת משהו שאת מאמינה בו? אז אדרבא. תעמדי מאחוריו. אל תיכנעי לכל מי שיגיד לך שאת מבלבלת את המוח או כותבת שטויות. דווקא בימים האלה אני מרשה לעצמי להיות הכי פטריוטית בעולם למרות שהרבה מחברותיי בפייסבוק הן שמאלניות. כי ככה זה.
ככה אני מרגישה עכשיו. אוליי אחרי שהכל ייגמר, אני ארגיש אחרת.
אני נגד הפסקת אש עכשיו, ואני לא מתביישת להגיד את זה. נמאס לי. אני רוצה שישימו סוף לדבר הזה. לא להתבשם מההצלחה עד עכשיו ולמהר להפסיק את האש כדי לקצור את ההישגים הדיפלומטיים ומנגד לקבל סיבוב נוסף בעוד חצי שנה או שנה. זה מטומטם. זה דבילי. איך אפשר בכלל לדבר על הפסקת אש כאשר יורים טילים על ת"א וכל גוש דן?
ובכלל, איזה מסר יקבלו תושבי הדרום? שישראל מקבלת הסכם הפסקת אש רק כאשר יורים על גוש דן? אז בשביל מה סבלו תושבי הדרום עד עכשיו?
הפסקת אש, לדעתי הצנועה, צריכה להתבצע אך ורק לאחר שהחמאס יפנים היטב שהוא לא בעל הבית השולט על מדינת הדרום של ישראל. חמאס צריך להפנים ששדרות וכפר עזה ונתיבות הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל ולא איזו יישות עצמאית שלא קשורה לכלום. עד שחמאס לא יפנים שכל גראד או קאסאם יוביל למלחמה, אין שום סיבה לעשות איתם הסכם להפסקת אש.
אה, וכן, נמאס לי לשמוע כבר על המנטליות של הערבים אשר צריכים תמיד לתת להם איזה "הישג" ביד כדי שירגישו טוב עם עצמם וכדי שיתחשק להם לעשות איתנו שלום או משהו דומה לשלום. נמאס לי לשמוע על הד.נ.א. שלהם אשר לא מאפשר להם להיכנע ולכן הם חייבים לירות את הירייה האחרונה. הגיע הזמן לשנות את המנטליות שלנו. הגיע הזמן שנפסיק להתנהג כמו ברווזים עם נשק שיודעים לגעגע ולעשות נו נו נו. הגיע הזמן (אחרי 65 שנה) להתנהג כמו מדינה ריבונית ועצמאית ולא איזו גרורה של ארצות הברית או מדינות המערב.
ולגבי המשפט הקלאסי, כאשר התותחים רועמים המוזות שותקות, מבחינתי הכוונה היא לכך שאני לא ממש מסוגלת ליצור, או לכתוב בזמן מלחמה. אבל בהחלט יכולה לדבר על המלחמה עצמה, על המניעים ועל הגורמים לה. לכתוב שירים או לצייר ציורים, את זה אפשר לעשות כאשר התותחים משתתקים.
ובינתיים, יום של שיגרה שיהיה כאן לכולם
 

Doctor Goblin

New member
אני איתך, כמעט בכל מה שכתבת

חשוב לציין שגם אם יש לי השגות לגבי נחיצות ותזמון המבצע הזה, הדיון מתי ואיך להפסיק אותו הוא דיון שונה לגמרי עם השלכות שונות לגמרי.
 
יודע מה, אוסיף זווית נוספת לנושא:

ההיבט הכלכלי. מקריאה מרופרפת למדי בכתבות הדנות
בעלות המבצע ובגזרות שצפויות לנו בתומו,
אני נוטה לשער שלהיבט הזה יהיה משקל לא מבוטל.
להלן כתבות שמצביעות על מה שצפוי לכולנו:

http://tbk.mako.co.il/article/2581179

http://tbk.mako.co.il/article/2581102
-
ועוד כתבה כלכלית שמקוממת אותי אישית:
http://tbk.mako.co.il/article/2581130
 

Aronsona

New member
הייתי מאד רוצה שנדבר על נושא רגיש גם בימים

רגישים. קיים הבדל משמעותי בין דיונים של אנשים כמונו בפורומים לבין שלי יחימוביץ או כל פוליטיקאי אחר גם בטלוויזיה וגם בעולם הווירטואלי. גם אם היינו רוצים מאד אנחנו לא משפיעים כמו הפוליטיקאים ולכן לא אמורה להיות בעיה.
 
למעלה