שקט, יורים!

iamyoda

New member
שקט, יורים!

המלחמה השביעית של ישראל היא הראשונה המועברת בזמן אמת, כך שצרכני החדשות, גם אלו שמעולם לא הריחו אבק שריפה, מרגישים שהם בחזית ובתמונת העניינים. עקב כך, הם מרשים לעצמם למתוח ביקורת, פרועה על פי רוב, על התנהלות צה"ל. לכולם אנו אומרים - שקט, יורים! זה היה יום חם במיוחד וכוח המילואים העביר את היום בהתארגנות לקראת המבצע שנקבע לאישון הלילה. מרחוק נשמעו הדי התפוצצויות של קרבות אחרים, רבים, בהם נלחמו כוחותינו באויב הערבי. בשעה 2:30 בלילה ניתנה הפקודה. היעד – מתחם בונקרים מבוצר היטב, שאויש בידי 150 מלוחמי האויב. ארבע וחצי שעות לאחר מכן, כשהם נעזרים בחיפוי ארטילריה ושריון (חה"א היה עסוק במשימות אחרות, חשובות יותר, באותו הלילה) - השלימו הכוחות את כיבוש היעד, שגבה מחיר כבד – 37 חיילי צה"ל נהרגו בקרבות. זהו, בקצרה, סיפורו של אחד מהקרבות המפורסמים וההרואיים בתולדות צה"ל – הקרב על גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים, המלחמה הנחשבת לניצחון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל, ואחד המרשימים שראה העולם במאה ה-20. שישה ימים, זה מה שלקח לצה"ל לכבוש את הגדה המערבית, רצועת עזה, חצי האי סיני ורמת הגולן, כשהוא כותש בדרך את צבאות מצרים, סוריה, ירדן, לבנון וחלק מצבא עיראק, במה שנחשב לאחר מרגעי הגאווה (הצבאית לפחות) של מדינת ישראל. מסקרנת היא דרכה של ההיסטוריה, דרכו של הזיכרון הלאומי, להנציח אירועים מסוימים – כמה מכם יודעים או זוכרים שבששת הימים הללו נהרגו כמעט 800 חיילים? נפצעו יותר מ-2,500? נפלו בשבי 15 נוספים? שישה ימים, זה מה שזוכרים. למאמר המערכת המלא
 
למעלה