שרוולדת שנה ו- 50 סיבות ותובנות לניתוח
אני חוגג בימים אלה שנה לניתוח.
בחודשים האחרונים הרגשתי שמבלי משים לב עברתי כמה שינויים, אז ישבתי ורשמתי לעצמי מה קרה איתי בתקופה האחרונה.
כמובן שבהתחלה לאחר הניתוח היה קשה בעיקר עם השינוי, אבל לרגע אחד לא הצטערתי.
קפצתי לניתוח כמו "בנג'י" כי ידעתי שאת שתי הבחירות עשיתי, האחת ללכת לניתוח ללא היסוס והשניה להתנתח אצל רופא בעל מוניטין.
בחירת המנתח הוכיחה עצמה כנכונה כי לא היו לי תופעות לוואי או סיבוכים (למרות שזה מאוד אישי).
אז הינה הן לפניכם:
אני חוגג בימים אלה שנה לניתוח.
בחודשים האחרונים הרגשתי שמבלי משים לב עברתי כמה שינויים, אז ישבתי ורשמתי לעצמי מה קרה איתי בתקופה האחרונה.
כמובן שבהתחלה לאחר הניתוח היה קשה בעיקר עם השינוי, אבל לרגע אחד לא הצטערתי.
קפצתי לניתוח כמו "בנג'י" כי ידעתי שאת שתי הבחירות עשיתי, האחת ללכת לניתוח ללא היסוס והשניה להתנתח אצל רופא בעל מוניטין.
בחירת המנתח הוכיחה עצמה כנכונה כי לא היו לי תופעות לוואי או סיבוכים (למרות שזה מאוד אישי).
אז הינה הן לפניכם:
- ירדתי במשקל מ- 125 ק"ג בשיא ל – 114 ק"ג לפני הניתוח וכיום אני שוקל 76 ק"ג עם ירידה BMI מ- 42 ל- 29. (בניתוח שרוול אצל ד"ר רזיאל אוסנת).
- ברור לי שחשוב ביותר לגשת לניתוח עם תמיכה מהבית (בן בת הזוג והכנה של המשפחה הקרובה לתהליך).
המהלך צריך לכלול גם את סוגי המזון שנקנים לבית ואת הבישולים.
- השינוי חייב להיות קודם בראש ואחר כך פיזי, הניתוח הוא רק הכלי שנותן את המדרגה המשמעותית לרדת במשקל.
- הגעתי לתובנה מלאה שהחיים שלי בסכנה שאני חייב לשמור על המהלך שעשיתי בניתוח (אבי שטופל בזריקות להורדת סוכר ולחץ דם נפטר מעודף סוכר ומשקל יתר.... אימי מטופלת אף היא בזריקות להורדת סוכר וסובלת מעודף משקל). בגיל 55 הבנתי שזה "צלצול אחרון" לפני שהסוכר יהיה כרוני ולפני שהניתוח יהיה אולי מאוחר מידי לגילי.
- אני מקבל מחמאות חיוביות מנשים וגברים על השינוי הגדול שעברתי (וזה כיף גדול וממריץ אותי לשמור על ההישג).
- אני יושן טוב בלילה ולא מתעורר לעיתים קרובות. בעבר כשקמתי מהשינה המיטה נראתה כמו שדה קרב עם סדין מגולגל.
- הנחירות שלי בשינה כמעט ונעלמו (כך לפחות טוענת זוגתי שתחיה...)
- למרות הירידה במשקל אני קצת עייף מידי פעם אבל לא כמו פעם
- הפסקתי לגמרי את השימוש היומי בתרופה להורדת סוכר ואני לא לוקח תרופות, גם כאבי הראש שהיו לי באופן נדיר נעלמו.
- הסוכר בדם ירד מ- 135 (עם טיפול תרופתי), ל- 92 ללא תרופות, גם לחץ הדם ירד מ 90X 148 ל- 76X 106.
- הגירוי שהיה לי במשך שנים בעור באזור השפם בצורת "סבוריאה" נעלם לגמרי.
- תופעת הבצקת שהייתה לי ברגליים נעלמה ואני יכול לגרוב גרביים מבלי לקבל את צורת הגרב.
- השומן בכבד נעלם
- לשמחתי לא הקאתי אחרי הניתוח כי אני מקפיד לא לאכול מעבר להנחיות הדיאטנית (אני מכיר אחרים שמקיאים פעם ביום....)
- הנשירה בשיער התחילה בדיוק כצפוי ונעלמה אחרי 3 חודשים ואני מקפיד לקחת וויטמין "רוטס HR" כמובן את יתר הוויטמינים אני לוקח באדיקות (צנטרום וקלצציו).
- למדתי להגיד "תודה רבה, אבל אני לא רעב" או "תודה רבה אני כבר שבע"
- אני מקפיד על תזונה נכונה ועל מרכיבי אוכל נכונים שיתנו את האנרגיה הדרושה לגוף וגם יזינו.
- אוכל שלא מזין פשוט מחליש אותי פיזית.....
- מעט אוכל משביע אותי, אני מקפיד לא להאביס כדי לא להרחיב את הקיבה שוב, זה הפחד הגדול שלי
- הטעמים והעדפות האוכל שלי השתנו לגמרי. לא אכלתי חומוס שהיה כה אהוב מעל לשנה (במצטבר 4 כפות בכל השנה... כמי שהיה מחסל חומוס בכפית) ואין לי כל בעיה עם זה, נהפוך הוא הריח יוצר אצלי סוג של בחילה. לא אכלתי מנת פלאפל מעל לשנה ואין לי בעיה עם זה.
- חשוב ביותר להתעמל ולשמור על כושר,
הגוף עובר מעין טראומה, תהליך של פירוק ובניה מחדש. הבניה מחדש של הגוף, היציבה, השרירים נעשית על ידי התעמלות, חדר כושר או כל דרך אחרת שתראו לנכון.
- שתית הבירה הצטמצמה פלאים פעם הייתי יכול בערב לגמור ליטר וחצי ויותר היום זה נגמר עם חצי כוס של 0.3 ליטר.... וגם זה לעיתים רחוקות. מים הם המשקה האהוב עלי (גם לפני הניתוח הפסקתי לגמרי עם המשקאות המוגזים) כך שהמעבר היה קל עבורי.
. חשוב ביותר לשתות מים כדי להקל על היציאות ולמנוע התיבשות. (חבר שלי שעבר את הניתוח התעלף בטיסה בשל התייבשות). קפה ונס קפה אינם תוספת נוזלים כי הם משתנים יותר.
- מידת הבגדים קטנה. החולצה מ- XXL ל- M גם מידת המכנסיים קטנה ב- 10 מידות.....
- פעם היה קשה למצוא מידת XXL וכיום קשה למצוא מידת M
- אני נכנס לחנות בגדים ויוצא תוך דקות עם מכנס מתאים או חולצה.
- פעם ראשונה בחיים שנסעתי לחגוג שופינג בחו"ל וחזרתי עם 2 מזוודות מלאות
- החלפתי את המלתחה שלי 3 פעמים ותרמתי הכל לאחרים בשמחה
- אני מצליח ללבוש את חליפת החתונה שלי (מלפני 31 שנה....) ללא כל בעיה.
- השנה קניתי לראשונה מכנס שהוא בגד ים מידה M והוא גדול עלי.
- מידת הנעליים שלי קטנה במידה אחת. (בעצם חזרתי למידה המקורית)
- אני כבר לא צריך להחליף נעליים כל חצי שנה בשל שחיקה של הסוליה והרפידה.
- אני מצליח לקשור את השרוכים בנעליים מבלי להזדקק לכיסא או רהיט להרים את הרגל, פשוט מתכופף.....
- אני מצליח לרכוס את המכנסיים ללא בעיה. החולצה נכנסת מתחת למכנס ולא יוצאת החוצה עם כל התכופפות.
- מאז הירידה במשקל לא קרה ששכחתי לסגור את הרוכסן (כי בעבר בשל הכרס לא ראיתי את הרוכסן)
- חגורת המכנס משמש שאביזר קישוט ולא להחזיק את הכרס המשתפלת.
- העניבות שהיו לי נהיו ארוכות מידי, בעבר הייתי קושר עניבה בקצה, כי לא היה מספיק עניבה.... היום אני צריך לקשור קשר כפול כדי שהיא לא תראה מגוחכת......
- אני מצליח לצאת מהאמבטיה ללא תמיכה ובלי תמרון.
- בעבר לא הצלחתי לעטוף את עצמי במגבת על המותניים (היא הייתה קטנה מידי) היום פעולה זו היא טבעית ופשוטה.
- אני יורד במדרגות במהירות מבלי להחזיק במעקה.
- אני כבר לא זה שנכנס אחרון למעלית עמוסה באנשים ואז נשמע הצלצול/זמזום של "עודף משקל מהמותר" וכולם מסתכלים עליו.
- אני מצליח לעלות 5 קומות בפעם אחת ומגיע עדיין עם נשימה לא מתנשף ועם דופק סביר. (מקפיד לעלות למשרד במדרגות ולא במעלית)
- אני מצליח לשבת ולקום מבלי להישען. (פעם הייתי נזרק על הספה ומתאמץ לקום)
- השפשפת שהייתה במפשעה נעלמה לגמרי, אני לא זוכר מתי הייתי בלעדיה....
- כיום כשאני עובר ליד מראה ומסתכל ונהנה לראות את דמותי משתקפת, בעבר הייתי מסיט את הראש ממראה או זכוכית שמשקפת את הדמות שלי. (כך כנראה גם אתם נהגתם).
- אני רואה את עצמי בתמונות של "אז ועכשיו" ואני ובני ביתי מבינים מה עברתי.
- אני רוכב באופני שטח שהיו לי גם קודם, רק שאז המשקל היה גבולי לאופניים וכיום הבולמים והגלגלים שהיו מכוונים למשקל הקודם, מנופחים יתר על המידה ביחס למשקל הנוכחי.
- אני מצליח לרוץ על מכשיר ההליכה מבלי שהוא "יתפרק".
- אני עולה על סולם מבלי שאני מרגיש שהסולם מתנדנד וצועק מכובד המשקל.
- אני מצליח להיכנס למכונית בקלות ולצאת ממנה גם אם איזה מניאק חנה צמוד צמוד לרכב שלי.
- נאלצתי להיכנס לשען פעמיים על מנת להוריד כ- 4 חוליות מרצועת המתכת של שעון היד.
