שרון, הנכים והחקלאים./גלובס 17.2.
שרון הנכים והחקלאים לעומת התנהלותו כלפי הנכים, נדמה כי ראש הממשלה חש אמפתיה רבה יותר לחקלאים. הוא אחד מהם ד"ר לינדה עפרוני 17/02/02 12:24 בסוף השבוע הפגינו חקלאים מול חוות ראש הממשלה, אריאל שרון. הם היפנו את ביקורתם כלפי שרי ש"ס, שלדבריהם מונעים מהם עובדים זרים. זו היתה הפגנה שקטה, בסיומה איחלו לראש הממשלה החלמה מהירה. שרון הגיב במהירות, והחזיר צלצול לכמה משכניו. מעבר לדברי התודה, שרון הבטיח לעזור לחקלאים להמשיך ולעבד את אדמותיהם. לעומת התנהלותו כלפי הנכים, נדמה כי ראש הממשלה חש אמפתיה רבה יותר לחקלאים. הוא אחד מהם. גם בחוות השקמים זקמודעה וקים לעובדים זרים. אולם שרון הוא בראש וראשונה פוליטיקאי. לכן, רגישות לחוד ועסקים לחוד. לחקלאים לובי חזק מעין כמוהו. גם אהוד ברק לא העז להתנגד ללובי חזק אחר, שדרש הרבה עובדים זרים ומיד. זה קרה בדצמבר 2000, כאשר כבר היה ידוע כי הבחירות לראשות הממשלה הוקדמו לפברואר 2001. התאחדות הקבלנים דרשה אז אלפי עובדי בניין, בטענה שהאינתיפאדה שפרצה באוקטובר 2000 פגעה בהם קשות. שרי הממשלה דאז - שר העבודה והרווחה, ד"ר רענן כהן, שר האוצר, בייגה שוחט, ושר השיכון, פואד בן אליעזר - הודיעו כי לא יאשרו יבוא נוסף של עובדים זרים. גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, יוסי קוצ´יק, דחה את הלחצים שהפעיל הלובי החזק של הקבלנים. זמן קצר אחר-כך, המהלכים הפוליטיים הפנימיים הביאו להקדמת הבחירות. ראש הממשלה אהוד ברק, שקיווה להיבחר מחדש, אישר יבוא 7,000 עובדים זרים לבניין ו-2,000 עובדים זרים לענפי השירותים. החלטה זו של ראש הממשלה היתה מנוגדת לדעת הדרג המקצועי והשרים הממונים. שוב הוכח, שלעיתים החלטות כביכול כלכליות הן בראש וראשונה פוליטיות, במובן שלגידרן נכנסים שיקולי כדאיות של מקבלי החלטות. אבל זאת היתה הפעם הראשונה בה ראש ממשלה בישראל התערב בהחלטות הנוגעות לאישור יבוא עובדים זרים. גם החקלאים הם בעיקר אנשי עסקים. הם רוצים להרוויח הרבה, ומהר. הדבר לגיטימי, כל עוד הם לא מנסים להטיל על הציבור בישראל רק את הפסדיהם. אין ספק, שעל חלק מענפי החקלאות עובר משבר, שנובע מחוסר יכולת תחרות בשווקים בינלאומיים. ענף הפרדסים, למשל, איבד את היתרון היחסי שלו, עם הפיכת ספרד ופורטוגל לחברות מלאות בשוק האירופי המשותף. ישראל לא יכולה להתחרות עימן במחיר ההדרים המיוצאים לאירופה - לא מבחינת עלות הייצור, שבמדינות אלה מאופיין בכוח עבודה זול, לא מבחינת המכסים המוטלים על יצואניות מחוץ לגוש המאוחד ואפילו לא מבחינת המותג, JAFFA, שאינו עוד בלעדי לישראל. אפילו טכנולוגיות הגידול הייחודיות שפותחו בישראל הועברו למתחרות, כמעט בחינם. המצב בענף ההדרים היה ידוע, ולכן ניתן היה להיערך לקראתו. כנראה שהחקלאים לא רצו בשינוי. בדיוק כמו עמיתיהם בענף הטקסטיל, הם העדיפו להמשיך ולהתבצר בתחומים מסורתיים, שדורשים הרבה ידיים עובדות, ומציגים ערך מוסף נמוך. בחקלאות אפשר אפילו להוסיף הסבר אידיאולוגי של "ציונות" למהלך כלכלי כושל כזה. כאילו עקירת פרדסים ובניית חממות, למשל, היא מעשה לא ציוני. לישראל יתרון יחסי ניכר בגידול פרחים. המכון הוולקני ממציא פיתוחים של הרכבות, שיוצרים זנים ייחודיים. לראיה, בסוף השבוע לא ניתן היה להשיג ורדים בארץ. הם יוצאו לחו"ל לרגל יום האהבה ועוד במחיר שיא, בעקבות הפיחות החד בשקל. אבל בחגיגת הרווחים החקלאים לא משתפים את הציבור בישראל. אנו זוכים לשמוע רק על המצוקות. אלה שמרביתן נובעות מחוסר רצון להשקיע בטכנולוגיות חדישות בחקלאות, שיחליפו ידיים עובדות זולות. לנכים אין לובי של שתדלנים אצל ראשי ממשלה בישראל. שרון טרם נפגש עימם, על מנת להגיע לסיכום מכובד. בינתיים, הוא מעדיף את שכניו החקלאים. האם זה כיוון שהוא חש את הבחירות בפתח?
שרון הנכים והחקלאים לעומת התנהלותו כלפי הנכים, נדמה כי ראש הממשלה חש אמפתיה רבה יותר לחקלאים. הוא אחד מהם ד"ר לינדה עפרוני 17/02/02 12:24 בסוף השבוע הפגינו חקלאים מול חוות ראש הממשלה, אריאל שרון. הם היפנו את ביקורתם כלפי שרי ש"ס, שלדבריהם מונעים מהם עובדים זרים. זו היתה הפגנה שקטה, בסיומה איחלו לראש הממשלה החלמה מהירה. שרון הגיב במהירות, והחזיר צלצול לכמה משכניו. מעבר לדברי התודה, שרון הבטיח לעזור לחקלאים להמשיך ולעבד את אדמותיהם. לעומת התנהלותו כלפי הנכים, נדמה כי ראש הממשלה חש אמפתיה רבה יותר לחקלאים. הוא אחד מהם. גם בחוות השקמים זקמודעה וקים לעובדים זרים. אולם שרון הוא בראש וראשונה פוליטיקאי. לכן, רגישות לחוד ועסקים לחוד. לחקלאים לובי חזק מעין כמוהו. גם אהוד ברק לא העז להתנגד ללובי חזק אחר, שדרש הרבה עובדים זרים ומיד. זה קרה בדצמבר 2000, כאשר כבר היה ידוע כי הבחירות לראשות הממשלה הוקדמו לפברואר 2001. התאחדות הקבלנים דרשה אז אלפי עובדי בניין, בטענה שהאינתיפאדה שפרצה באוקטובר 2000 פגעה בהם קשות. שרי הממשלה דאז - שר העבודה והרווחה, ד"ר רענן כהן, שר האוצר, בייגה שוחט, ושר השיכון, פואד בן אליעזר - הודיעו כי לא יאשרו יבוא נוסף של עובדים זרים. גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, יוסי קוצ´יק, דחה את הלחצים שהפעיל הלובי החזק של הקבלנים. זמן קצר אחר-כך, המהלכים הפוליטיים הפנימיים הביאו להקדמת הבחירות. ראש הממשלה אהוד ברק, שקיווה להיבחר מחדש, אישר יבוא 7,000 עובדים זרים לבניין ו-2,000 עובדים זרים לענפי השירותים. החלטה זו של ראש הממשלה היתה מנוגדת לדעת הדרג המקצועי והשרים הממונים. שוב הוכח, שלעיתים החלטות כביכול כלכליות הן בראש וראשונה פוליטיות, במובן שלגידרן נכנסים שיקולי כדאיות של מקבלי החלטות. אבל זאת היתה הפעם הראשונה בה ראש ממשלה בישראל התערב בהחלטות הנוגעות לאישור יבוא עובדים זרים. גם החקלאים הם בעיקר אנשי עסקים. הם רוצים להרוויח הרבה, ומהר. הדבר לגיטימי, כל עוד הם לא מנסים להטיל על הציבור בישראל רק את הפסדיהם. אין ספק, שעל חלק מענפי החקלאות עובר משבר, שנובע מחוסר יכולת תחרות בשווקים בינלאומיים. ענף הפרדסים, למשל, איבד את היתרון היחסי שלו, עם הפיכת ספרד ופורטוגל לחברות מלאות בשוק האירופי המשותף. ישראל לא יכולה להתחרות עימן במחיר ההדרים המיוצאים לאירופה - לא מבחינת עלות הייצור, שבמדינות אלה מאופיין בכוח עבודה זול, לא מבחינת המכסים המוטלים על יצואניות מחוץ לגוש המאוחד ואפילו לא מבחינת המותג, JAFFA, שאינו עוד בלעדי לישראל. אפילו טכנולוגיות הגידול הייחודיות שפותחו בישראל הועברו למתחרות, כמעט בחינם. המצב בענף ההדרים היה ידוע, ולכן ניתן היה להיערך לקראתו. כנראה שהחקלאים לא רצו בשינוי. בדיוק כמו עמיתיהם בענף הטקסטיל, הם העדיפו להמשיך ולהתבצר בתחומים מסורתיים, שדורשים הרבה ידיים עובדות, ומציגים ערך מוסף נמוך. בחקלאות אפשר אפילו להוסיף הסבר אידיאולוגי של "ציונות" למהלך כלכלי כושל כזה. כאילו עקירת פרדסים ובניית חממות, למשל, היא מעשה לא ציוני. לישראל יתרון יחסי ניכר בגידול פרחים. המכון הוולקני ממציא פיתוחים של הרכבות, שיוצרים זנים ייחודיים. לראיה, בסוף השבוע לא ניתן היה להשיג ורדים בארץ. הם יוצאו לחו"ל לרגל יום האהבה ועוד במחיר שיא, בעקבות הפיחות החד בשקל. אבל בחגיגת הרווחים החקלאים לא משתפים את הציבור בישראל. אנו זוכים לשמוע רק על המצוקות. אלה שמרביתן נובעות מחוסר רצון להשקיע בטכנולוגיות חדישות בחקלאות, שיחליפו ידיים עובדות זולות. לנכים אין לובי של שתדלנים אצל ראשי ממשלה בישראל. שרון טרם נפגש עימם, על מנת להגיע לסיכום מכובד. בינתיים, הוא מעדיף את שכניו החקלאים. האם זה כיוון שהוא חש את הבחירות בפתח?