שריקה רומנטית של שעה וחצי ../images/Emo6.gif
אני גבר החי בעידן המודרני ולכן לא צועד סתם כך רק למען הכושר הגופני שלי זה הרי משעמם נורא כך סתם לצעוד.לכן אני יוצא מהבית עם חגור מלא בכל טוב . בקבוק שיווס קטן מהטיסה האחרונה,משקפי ערפל וורודות שעליהן מורכבים מגבים קטנים,תחבושות,יוד, פלסטרים,פנקס רשימות קטן , עט, ושמן עיסוי... לא באתי לספר לכם איך אני דורך בטעות על חרא של כלבים. באתי לספר לכם על האמת מאחורי האובססיה הגברית למכוני כושר. . בניגוד לנשים שבאמת הולכות לעשות כושר ולחטב את גופן,אף גבר הרי לא הולך באמת למכון כושר כדי להתעמל,והדבר נכון גם לגבי הגברים המבצעים את הליכת הבקר או הערב בפארקים, שהרי ידוע לכל שבסופו של דבר הגנטיקה המשפחתית היא הקובעת את בריאותנו,ותעיד על כך סבתי עליה השלום שהלכה לעולמה כשהסגריה השמונים לאותו יום תחובה בפיה, בשנה ה96 לחייה. (4 חפיסות "דגל" בלי פילטר). אנחנו הגברים אוהבים להציץ למרפסות העולות ויורדות של המהלכות לפנינו בקצב מעורר אהדה רבת משמעות. יש חן רב בהילוכן של הנשים,תמיד נדמה לי שהן מעכזות בכוונה תחילה, במיוחד כשהן מהלכות בפארקים. כידוע לכם אני נמנה על המהדרין שלא מסתפק בסתם ההצצה מהצד. אני למשל אף מקפיד לדרוך על קצה שמלתן של גברות חסודות המטיילות בשווקים,או בקניונים הומים.. אני חייב,אבל חייב לראות את סוג וצבע התחתונים שלהן. כמובן שאני גם מקפיד לטרוק את דלת המונית על קצה שובל שמלתן של הגברות כשרוב פלג גופן כבר מחוץ למונית, מאותה סיבה הנזכרת לעיל כמובן. על מנהגי לשבת בתמימות באוטובוס צפוף ולצבוט את ישבניה של כל אישה צעירה,אספר בפעם אחרת. ובכן,אני מרכיב את המשקפיים המיוחדות שלי,מפעיל את זוג המגבים המורכבים עליהן, ויוצא לדרך.. את המטרים הראשונים אני גומע בקושי בגלל הכלב המלעון של מר פויירשטיין. שיחה קצרה בין רגלי הימנית לביצים של הבולדוג האימתני גונזת את תוכניותיו לנעוץ את שיניו בישבן הלבן שלי. את זמן ההליכה אני לא קובע בעזרת שעון,אני פשוט מפזם שיר רומנטי של אום כולתו'ם. שריקה רומנטית שנמשכת כשעה וחצי. את המטרה הראשונה מזהות המשקפיים הוורודות שלי עוד מרחוק. אני מאיץ את פעולת הווישרים שעל המשקפיים ומחיש את קצב צעדי. מתחיל לצמצם רווחים ביני לבין האובייקט הראשון. מתקרב במהירות ומתאים את קצב צעדי לצעדיה של היפיפייה שמלפני, אני בטוח שהיא יפה,אני יודע זאת לפי השיער הארוך הגולש וידיה הענוגות המושטות פעם קדימה ופעם לאחור לפי קצב מנגינת האוזניות שעל ראשה.. עוד שני צעדים מהירים ואני כבר מהלך מאחוריה ממש,עוד שנייה ואני מצליח להשחיל את רגלי אל בין רגליה,או אז אני דורך על שרוך נעלה של היפיפייה.. לאחר התנצלויות רבות אני ממהר לתמוך במותניה בעדינות רבה ועוזר לה לעמוד על רגליה.. כמובן שהיא שמחה על העזרה הבלתי צפויה ולכן היא מחבקת אותי בחיבה,נשענת על כתפי,וכך אנו מדדים אל הספסל הקרוב. היא מסתכלת עלי בהערצה כשאני פותח את תיק העזרה הראשונה. אתה ממש מלאך, היא אומרת לי. מנגב לה בעדינות את מקום הפציעה,מורח יוד וחובש בעדינות את רגלה הכואבת,לא לפני שאני מורח לה שמן עיסוי בריח נענע, מהגינה של מסעודה שלי. בסיום טיפולי המסור אני מעניק ליפיפייה מספר לגימות מהוויסקי המשובח שממהר לפעול את פעולתו ולכן ישנם ברשותי מספרי טלפון רבים של יפיפיות נקועות קרסוליים.. ליד כל מספר טלפון אני רושם לאות תודה, בס"ד בעז"מק"! (בעזרת סהדי במרומים, ובעזרת משקפי הקסם). לצערי, כבר כחצי שנה אני נמצא בתביעות משפטיות כנגד ממציא המשקפיים הוורודות. סימני חמש האצבעות על לחיי שכנעו את עורך הדין שלי להגיש תביעה כנגד היצרנים. פשוט מאוד,באחד הבקרים, המגבים שעל המשקפיים הוורודות לא פעלו,אבל הייתי משוכנע שהאובייקט שמהלכת לפני היא עוד יפיפייה. כהרגלי התקרבתי אליה מאחור והכנסתי את רגלי לבין רגליה כדי לדרוך על שרוך נעלה,אך משום מה התקשיתי להכניס את רגלי,זו הייתה הפעם הראשונה שנתקלתי ברגליים עבות לכל ארכן. אז זהו,במקום מספר טלפון יש לי סימנים של חמש אצבעות גדולות על לחי שמאל והבטחה לעוד חמש סימנים בלחי ימין. זו הייתה השכנה שלי,וורדה השמנה... מוקדש לאש אש ורות 2 . כל הזכויות שמורות!!
אני גבר החי בעידן המודרני ולכן לא צועד סתם כך רק למען הכושר הגופני שלי זה הרי משעמם נורא כך סתם לצעוד.לכן אני יוצא מהבית עם חגור מלא בכל טוב . בקבוק שיווס קטן מהטיסה האחרונה,משקפי ערפל וורודות שעליהן מורכבים מגבים קטנים,תחבושות,יוד, פלסטרים,פנקס רשימות קטן , עט, ושמן עיסוי... לא באתי לספר לכם איך אני דורך בטעות על חרא של כלבים. באתי לספר לכם על האמת מאחורי האובססיה הגברית למכוני כושר. . בניגוד לנשים שבאמת הולכות לעשות כושר ולחטב את גופן,אף גבר הרי לא הולך באמת למכון כושר כדי להתעמל,והדבר נכון גם לגבי הגברים המבצעים את הליכת הבקר או הערב בפארקים, שהרי ידוע לכל שבסופו של דבר הגנטיקה המשפחתית היא הקובעת את בריאותנו,ותעיד על כך סבתי עליה השלום שהלכה לעולמה כשהסגריה השמונים לאותו יום תחובה בפיה, בשנה ה96 לחייה. (4 חפיסות "דגל" בלי פילטר). אנחנו הגברים אוהבים להציץ למרפסות העולות ויורדות של המהלכות לפנינו בקצב מעורר אהדה רבת משמעות. יש חן רב בהילוכן של הנשים,תמיד נדמה לי שהן מעכזות בכוונה תחילה, במיוחד כשהן מהלכות בפארקים. כידוע לכם אני נמנה על המהדרין שלא מסתפק בסתם ההצצה מהצד. אני למשל אף מקפיד לדרוך על קצה שמלתן של גברות חסודות המטיילות בשווקים,או בקניונים הומים.. אני חייב,אבל חייב לראות את סוג וצבע התחתונים שלהן. כמובן שאני גם מקפיד לטרוק את דלת המונית על קצה שובל שמלתן של הגברות כשרוב פלג גופן כבר מחוץ למונית, מאותה סיבה הנזכרת לעיל כמובן. על מנהגי לשבת בתמימות באוטובוס צפוף ולצבוט את ישבניה של כל אישה צעירה,אספר בפעם אחרת. ובכן,אני מרכיב את המשקפיים המיוחדות שלי,מפעיל את זוג המגבים המורכבים עליהן, ויוצא לדרך.. את המטרים הראשונים אני גומע בקושי בגלל הכלב המלעון של מר פויירשטיין. שיחה קצרה בין רגלי הימנית לביצים של הבולדוג האימתני גונזת את תוכניותיו לנעוץ את שיניו בישבן הלבן שלי. את זמן ההליכה אני לא קובע בעזרת שעון,אני פשוט מפזם שיר רומנטי של אום כולתו'ם. שריקה רומנטית שנמשכת כשעה וחצי. את המטרה הראשונה מזהות המשקפיים הוורודות שלי עוד מרחוק. אני מאיץ את פעולת הווישרים שעל המשקפיים ומחיש את קצב צעדי. מתחיל לצמצם רווחים ביני לבין האובייקט הראשון. מתקרב במהירות ומתאים את קצב צעדי לצעדיה של היפיפייה שמלפני, אני בטוח שהיא יפה,אני יודע זאת לפי השיער הארוך הגולש וידיה הענוגות המושטות פעם קדימה ופעם לאחור לפי קצב מנגינת האוזניות שעל ראשה.. עוד שני צעדים מהירים ואני כבר מהלך מאחוריה ממש,עוד שנייה ואני מצליח להשחיל את רגלי אל בין רגליה,או אז אני דורך על שרוך נעלה של היפיפייה.. לאחר התנצלויות רבות אני ממהר לתמוך במותניה בעדינות רבה ועוזר לה לעמוד על רגליה.. כמובן שהיא שמחה על העזרה הבלתי צפויה ולכן היא מחבקת אותי בחיבה,נשענת על כתפי,וכך אנו מדדים אל הספסל הקרוב. היא מסתכלת עלי בהערצה כשאני פותח את תיק העזרה הראשונה. אתה ממש מלאך, היא אומרת לי. מנגב לה בעדינות את מקום הפציעה,מורח יוד וחובש בעדינות את רגלה הכואבת,לא לפני שאני מורח לה שמן עיסוי בריח נענע, מהגינה של מסעודה שלי. בסיום טיפולי המסור אני מעניק ליפיפייה מספר לגימות מהוויסקי המשובח שממהר לפעול את פעולתו ולכן ישנם ברשותי מספרי טלפון רבים של יפיפיות נקועות קרסוליים.. ליד כל מספר טלפון אני רושם לאות תודה, בס"ד בעז"מק"! (בעזרת סהדי במרומים, ובעזרת משקפי הקסם). לצערי, כבר כחצי שנה אני נמצא בתביעות משפטיות כנגד ממציא המשקפיים הוורודות. סימני חמש האצבעות על לחיי שכנעו את עורך הדין שלי להגיש תביעה כנגד היצרנים. פשוט מאוד,באחד הבקרים, המגבים שעל המשקפיים הוורודות לא פעלו,אבל הייתי משוכנע שהאובייקט שמהלכת לפני היא עוד יפיפייה. כהרגלי התקרבתי אליה מאחור והכנסתי את רגלי לבין רגליה כדי לדרוך על שרוך נעלה,אך משום מה התקשיתי להכניס את רגלי,זו הייתה הפעם הראשונה שנתקלתי ברגליים עבות לכל ארכן. אז זהו,במקום מספר טלפון יש לי סימנים של חמש אצבעות גדולות על לחי שמאל והבטחה לעוד חמש סימנים בלחי ימין. זו הייתה השכנה שלי,וורדה השמנה... מוקדש לאש אש ורות 2 . כל הזכויות שמורות!!
