דר אריה מבר
New member
שרירנים(מיומות)
שרירנים (מיומות) של הרחם מתפתחים מתוך רקמת שריר הרחם. הם מהווים את הגידולים השפירים השכיחים ביותר בנשים.מיומות הם גידול ברחם (מכונה גם מיומה, ליאומיומה, ליאומיומטה ופיברומיומה) הוא גידול שפיר (לא סרטני) המתפתח ברקמה השרירית של הרחם. 20-50% מהנשים בגיל הפוריות סובלות ממיומה. אמנם במקרים רבים המיומה אינה גורמת לבעיות כלשהן, אולם לעתים התסמינים חמורים במידה המחייבת טיפול.שרירן או מיומה הינו גידול שפיר של שריר הרחם, מורכב מתאי שריר ורקמת חיבור ברחם. מדובר על הגידול השפיר השכיח ביותר בנשים ונמצא בכשליש מנשים בגיל הפריון ובכמחצית מהנשים בגיל 50. מיומה יכולה לגדול כגידול בודד וכמספר רב של שרירנים הגדלים ברחם. גודל השרירנים שונה ויכול להיות קטן מ1 ס"מ ועד ל 30 ס"מ ולשקול מספר עשרות ק"ג.
היכן גדלים השרירנים?
הרחם בנוי משלוש שכבות: החלק הפנימי נקרא רירית הרחם או האנדומטריום מדובר על שכבה דקה אשר גדלה בהשפעת הורמוני המין ואחראית על השתרשות העובר ועל הופעת הדימום הווסתי, החלק העיקרי דופן הרחם- המורכב כולו משריר הרחם, והשכבה החיצונית הסרוזה. שרירנים הבולטים לחלל נקראים שרירנים תת- ריריים (סב-מוקוזליים), השרירנים הנמצאים בדופן השירית נקראים שרירנים תוך דופניים(אינטרא-מוראליים) והשרירנים הבולטים לחלל הבטן תת סרוזיים.
השרירנים הבולטים לחלל (סוב- מוקוזליים) הם אלו האחראיים למרבית התסמינים.
האם שרירנים יכולים להיות ממאירים?
שרירן הינו גידול שפיר של שריר הרחם. ישנם גידולים לא שפירים של שריר הרחם, נדירים ביותר (כ- 0.1% מכלל המקרים). לא ניתן על פי בדיקה גינקולוגית, בדיקת אולטראסאונד או ע"י בדיקות דם לאבחן מה הוא סוג הגידול באופן מוחלט אך מוסכם כי שרירנים אשר אינם גורמים לתסמינים, אינם גדלים בקצב מהיר אינם דורשים טיפול.
לא ידוע מה הסיבה לגדילת השרירן ומדוע לאחת השרירן נשאר בגודל קבוע בעוד שלאחרת השרירן גדל במהירות.
- ידוע כי שרירן תלוי בהפרשת אסטרוגן ולכן אופייני לגיל הפריון.
- נשים ממוצא אפרו אמריקאי בעלות נטיית יתר לפתח שרירנים.
- נשים ממוצא אפרו אמריקאי בעלות נטייה לפתח שרירנים בגיל צעיר יותר.
- נשים בעלות משקל יתר נמצאות בסיכון מוגבר.
- נשים שלא ילדו נמצאות בסיכון מוגבר.
- ידוע על נטייה גנטית, משפחתית לגדילת שרירנים.
תסמינים הנפוצים של מיומה ?
• מחזור ממושך מאוד המלווה בדימום כבד
• כאבים בחלק האחורי של הרגליים
• כאב או לחץ באגן הירכיים
• כאב בעת קיום יחסי מין
• לחץ על שלפוחית השתן, המוביל לצורך תכוף במתן שתן, אי שליטה במתן שתן, או חוסר יכולת לרוקן את השלפוחית.
• לחץ על המעי המוביל לעצירות ו/או בטן נפוחה
• בטן מוגדלת, הנראית כמו הריון או השמנה
סוגי מיומות
מיומה תת-רירית (Submucosal)- בולטת לחלל הרחם וגורמת לדימום וסתי מוגבר, הארכה של מספר ימי הווסת וכאבים בזמן הווסת. מיומה זו הוכחה כפוגעת בהשתרשות הריונות באופן תקין וכרוכה בעליה בשכיחות הפלות אצל נשים, הסובלות מבעיה זו.
מיומה תוך-דפנית (Intramural)- כלואה בין סיבי השריר הבריא, וגורמת לרוב ללחץ על רירית הרחם, ומכאן הגברה בכמות ומשך הווסת החודשית. מיומה זו לרוב אינה פוגעת בפוריות.
מיומה תת-סרוזית (Subserosal) - בולטת מדופן הרחם לכיוון חלל הבטן. בד"כ גורמת לסימפטומים אופייניים של לחץ על הרקטום המוביל לעצירות, או לחץ על שלפוחית השתן ואז לקושי בהטלת שתן או לתכיפות בהטלת שתן, ולפרקים אף לדליפת שתן במאמץ.
סיבוכי הריון
שרירנים קיימים בכ-10%-3 מכלל ההריונות. ישנה כמובן עלייה בשיעורים אלה עם העלייה בשיעור הנשים הדוחות את הכניסה להריון לשנות השלושים המאוחרות. במרבית המקרים אין לנוכחות השרירן משום הפרעה למהלך ההריון, אך עם זאת שכיחות ההפלות הטבעיות ושיעור ההפלות החוזרות גבוהים יותר בנשים אלו. זה קורה בעיקר בנוכחות שרירנים תת רירים, או גם שרירנים תוך דופניים גדולים, על רקע הפרעה בזרימת דם לרירית הרחם והפרעה בהשרשה.
שרירנים (מיומות) של הרחם מתפתחים מתוך רקמת שריר הרחם. הם מהווים את הגידולים השפירים השכיחים ביותר בנשים.מיומות הם גידול ברחם (מכונה גם מיומה, ליאומיומה, ליאומיומטה ופיברומיומה) הוא גידול שפיר (לא סרטני) המתפתח ברקמה השרירית של הרחם. 20-50% מהנשים בגיל הפוריות סובלות ממיומה. אמנם במקרים רבים המיומה אינה גורמת לבעיות כלשהן, אולם לעתים התסמינים חמורים במידה המחייבת טיפול.שרירן או מיומה הינו גידול שפיר של שריר הרחם, מורכב מתאי שריר ורקמת חיבור ברחם. מדובר על הגידול השפיר השכיח ביותר בנשים ונמצא בכשליש מנשים בגיל הפריון ובכמחצית מהנשים בגיל 50. מיומה יכולה לגדול כגידול בודד וכמספר רב של שרירנים הגדלים ברחם. גודל השרירנים שונה ויכול להיות קטן מ1 ס"מ ועד ל 30 ס"מ ולשקול מספר עשרות ק"ג.
היכן גדלים השרירנים?
הרחם בנוי משלוש שכבות: החלק הפנימי נקרא רירית הרחם או האנדומטריום מדובר על שכבה דקה אשר גדלה בהשפעת הורמוני המין ואחראית על השתרשות העובר ועל הופעת הדימום הווסתי, החלק העיקרי דופן הרחם- המורכב כולו משריר הרחם, והשכבה החיצונית הסרוזה. שרירנים הבולטים לחלל נקראים שרירנים תת- ריריים (סב-מוקוזליים), השרירנים הנמצאים בדופן השירית נקראים שרירנים תוך דופניים(אינטרא-מוראליים) והשרירנים הבולטים לחלל הבטן תת סרוזיים.
השרירנים הבולטים לחלל (סוב- מוקוזליים) הם אלו האחראיים למרבית התסמינים.
האם שרירנים יכולים להיות ממאירים?
שרירן הינו גידול שפיר של שריר הרחם. ישנם גידולים לא שפירים של שריר הרחם, נדירים ביותר (כ- 0.1% מכלל המקרים). לא ניתן על פי בדיקה גינקולוגית, בדיקת אולטראסאונד או ע"י בדיקות דם לאבחן מה הוא סוג הגידול באופן מוחלט אך מוסכם כי שרירנים אשר אינם גורמים לתסמינים, אינם גדלים בקצב מהיר אינם דורשים טיפול.
לא ידוע מה הסיבה לגדילת השרירן ומדוע לאחת השרירן נשאר בגודל קבוע בעוד שלאחרת השרירן גדל במהירות.
- ידוע כי שרירן תלוי בהפרשת אסטרוגן ולכן אופייני לגיל הפריון.
- נשים ממוצא אפרו אמריקאי בעלות נטיית יתר לפתח שרירנים.
- נשים ממוצא אפרו אמריקאי בעלות נטייה לפתח שרירנים בגיל צעיר יותר.
- נשים בעלות משקל יתר נמצאות בסיכון מוגבר.
- נשים שלא ילדו נמצאות בסיכון מוגבר.
- ידוע על נטייה גנטית, משפחתית לגדילת שרירנים.
תסמינים הנפוצים של מיומה ?
• מחזור ממושך מאוד המלווה בדימום כבד
• כאבים בחלק האחורי של הרגליים
• כאב או לחץ באגן הירכיים
• כאב בעת קיום יחסי מין
• לחץ על שלפוחית השתן, המוביל לצורך תכוף במתן שתן, אי שליטה במתן שתן, או חוסר יכולת לרוקן את השלפוחית.
• לחץ על המעי המוביל לעצירות ו/או בטן נפוחה
• בטן מוגדלת, הנראית כמו הריון או השמנה
סוגי מיומות
מיומה תת-רירית (Submucosal)- בולטת לחלל הרחם וגורמת לדימום וסתי מוגבר, הארכה של מספר ימי הווסת וכאבים בזמן הווסת. מיומה זו הוכחה כפוגעת בהשתרשות הריונות באופן תקין וכרוכה בעליה בשכיחות הפלות אצל נשים, הסובלות מבעיה זו.
מיומה תוך-דפנית (Intramural)- כלואה בין סיבי השריר הבריא, וגורמת לרוב ללחץ על רירית הרחם, ומכאן הגברה בכמות ומשך הווסת החודשית. מיומה זו לרוב אינה פוגעת בפוריות.
מיומה תת-סרוזית (Subserosal) - בולטת מדופן הרחם לכיוון חלל הבטן. בד"כ גורמת לסימפטומים אופייניים של לחץ על הרקטום המוביל לעצירות, או לחץ על שלפוחית השתן ואז לקושי בהטלת שתן או לתכיפות בהטלת שתן, ולפרקים אף לדליפת שתן במאמץ.
סיבוכי הריון
שרירנים קיימים בכ-10%-3 מכלל ההריונות. ישנה כמובן עלייה בשיעורים אלה עם העלייה בשיעור הנשים הדוחות את הכניסה להריון לשנות השלושים המאוחרות. במרבית המקרים אין לנוכחות השרירן משום הפרעה למהלך ההריון, אך עם זאת שכיחות ההפלות הטבעיות ושיעור ההפלות החוזרות גבוהים יותר בנשים אלו. זה קורה בעיקר בנוכחות שרירנים תת רירים, או גם שרירנים תוך דופניים גדולים, על רקע הפרעה בזרימת דם לרירית הרחם והפרעה בהשרשה.