שלום שלום
סובלת ממנה? מאז לא ראיתי אותה, אתמול נאלצתי לקבל ממנה שיחת טלפון כי אלי סיפר לה שאני לא מרגישה טוב. אז אמרה לי לשתות דבש ו... זהו, תתפקדי כרגיל. הרכב נמכר כבר שבוע שעבר. היום אבא שלי לוקח רכב לבדיקה ומקווה שיצא טוב ובשבוע הבא כבר יהיה לנו רכב. הראל שוב התחיל עם השאלות הללו. הבוקר לקחתי אותו לבדיקת דם, יש לציין שהוא היה גיבור אמיתי, אבל באמת. ישב עליי, הושיט את ידו וחוץ מ-אי קטנטן בעת החדרת המחט הוא היה שקט לחלוטין. הבעיה היתה כשהדם לא זרם החוצה אז האחות התחילה להזיז אותה ימינה, שמאלה וראיתי שכבר אין לו צבע בפנים, עם יד טפחתי לו על הלחי כדי לראות שהכל בסדר אצלו ולי כבר נהיה חם, עד שהצליחו סוף סוף להוציא דם למבחנות, הראל ממש התנהג למופת, לא ייאמן. מקווה שהתשובות יהיו בסדר גמור. שהאנמייה כבר חלפה לה. שהמצברים מולאו. אז בדרך לשם הוא התחיל: "אמא, איך את ואבא הכרתם?" אני: "בריקודי עם, שנינו רקדו שם ואז הכרנו" הראל: "ואז התחתנתם?" אני: "כן" הראל: "הייתי בבטן שלך בחתונה, נכון?" אני: "לא" הראל: "אז מה היה לך בבטן" אני: "כלום, אוכל" הראל: "אז מה, אח"כ האוכל נהפך לתינוק?" אני: "לא, תינוק לא מגיע מהאוכל" למזלי בזאת הסתיימה השיחה הקצרה על תורת האבולוציה. עד הפעם הבאה. ================================================================================== היה כיף לקרוא על החיים משוגעים שעשיתם השבוע. אאמץ בשמחה את רעיון הרכבת ועזריאלי, באוגוסט. אני עדיין מקוררת, יהיה טוב. שיהיה אחלה. שרית