אוחנה.../images/Emo99.gif
אני חושבת שהמילה המנחה פה תהיה
תודה. תודה על כל השיחות הארוכות, המילים, הסיפורים ההזויים. והפתיחות, והצחוק, והחיוכים. בעצם עלייך. כשאני חושבת על אוחנה, אני חושבת על חיוך שתמיד מלווה באיזה משפט מצחיק, שבטח לא היה כזה מצחיק אם הוא לא היה נאמר בקול אוחנה הזה. כשאני נזכרת, אני חושבת על הפעם שהתקשרתי אלייך אחרי שלא דיברתי שלושה ימים בגלל דלקת גרון, אז לחשתי לך בטלפון במשך שעה, ולא התייאשת, בכל זאת הקשבת לכל מילה. נופר אוחנה,
אני אוהבת אותך. חשוב לי שתדעי, שתזכרי תמיד. שלא תפקפקי בעניין לרגע.
.