אני פשוט שומע מוסיקה טובה וזה עובר
זו התשובה הכי קצרה, ובעצם גם הכי אמיתית שיש לי.
באופן יותר כללי, הייתי אומר ככה: יש דברים יפים בעולם שלא תלויים בי, במה שאני, במה שאני רוצה להיות. הם פשוט שם, ואם אני עוצר להסתכל עליהם, אז טוב לי לרגע. והרגעים האלה מצבטרים לכדי משהו שאפשר לסמוך עליו, עם הזמן.
טוב, האמת היא שאני יושב פה כבר כמעט חצי שעה על התגובה הזאת, כותב ומוחק דברים, מנסה למצוא דרך לבטא את ראיית העולם שלי, אם אפשר לקרוא לזה כך, ובסוף נראה לי שהשורה הראשונה שלי מבטאת את כל מה שאני מסוגל או צריך להגיד בשרשור אופטימיות: מוסיקה טובה והכל עובר. אני יכול גם לתת דוגמאות, למעוניינים, לדברים ספציפיים שאני אשמע כדי להרים את עצמי במקרה הצורך, אבל זה כבר עניין אישי יותר...