עכשיו! קיבינימט!
מה הסרט שלו?! בחודשיים האחרונים התחלתי להתרחק (ביזמתי) ממישהו שהחשבתי אותו תמיד כידיד טוב. הייתה לי תחושה, שהלכה והתחזקה עם הזמן, שהקשר ביננו לא ממש הדדי. אמנם אני שונאת לעשות חשבונות כאלה לאנשים, אבל איתו זה באמת כבר היה מוגזם. אף פעם לא התקשר מיזמתו, לא יצאנו מיזמתו. כלום. הוא אף פעם לא "התנגד" כשאני עשיתי את זה, ותמיד היה לנו כיף לדבר ביחד, ולכן הנחתי שהוא פשוט שייך לאיזה זן פאסיבי במיוחד (ואני מכירה לא מעט כאלה...). אבל, כמו שאמרתי, זה באמת כגבר נהייה מוגזם. אז התרחקתי. נדמה לי שבחודשיים האחרונים דיברנו רק פעם אחת, כשהתקשרתי להגיד לו מזל טוב ביומולדת. זהו. הוא, מצידו לא יצר קשר ולכן הנחתי שחששותי אכן אמתו את עצמם. באמת שלא עשיתי את זה מתוך רצון להיות מגעילה ולהתנקם בו, אבל אין משהו שאני שונאת יותר מקשרים חד- צדדיים כאלה. ופתאום לפני יומיים הוא התקשר. אמר ש"נעלמתי"- האדיוט הזה! מה לא יכולת להרים טלפון בעצמך? נורא קשה? וקפץ לבקר אותי ל- 10 דקות שלמות! :-\ מתוך היכרות עם הבחור, הביקור הקצרצר הזה מאוד יכול להתפרש כהבעת עניין, והחלטתי שאני לא דופקת יותר חשבון ומתקשרת לשאול אותו מתי אני אראה אותו ליותר מ-10 דקות. הוא היה בקו השני ואמר שהוא יחזור אלי. ונחשו מה? איזה קטע, הא? כמובן שהוא לא חזר... נשבר לי. באמת שנשבר לי. ברור לי שהוא פשוט שכח לחזור אלי, ועדיין, אין פה איזשהו מינימום של השקעה סבירה בקשר. לא מתכוונת "לרדוף" אחריו יותר. אני יודעת שאני נשמעת נורא "בחורה", אני לא כזו בדרך כלל, מצד שני, הוא יצא לגמרי "בחור".