את משהו את.
מתחברת לזה באיזשהו אופן. ז"א לא יצא לי להקשיב לשירי קאנטרי בתחילת הדרך בלי להבין את המילים. אם אהבתי שיר ישר חיפשתי את הליריקס שלו ואם לא הבנתי מילה ישר פתחתי אוקספורד אנגלי-עברי. מה שכן האנגלית שלי ממש מפותחת בזכות המוזיקה שלי. אני חושבת שעד כיתה י' בערך לא ידעתי בכלל אנגלית. הייתי ממש גרועה ומקבלת ציונים שנעים בין 20 ל-30. בסוף כיתה ט' המורה אמורה להמליץ על איזה יח"ל התלמיד מתאים. איכשהו הצלחתי לשכנע את המורה (בעזרת בוק ריפורט ממש מוצלח שהצלחתי לכתוב אותו כיוון שהוא היה מבוסס על ספר של מכושפות שמבוסס על פרק מהעונה הראשונה שראיתי ככה שלא טרחתי אפילו לקרוא את הספר ביותר מידי תשומת לב) לשים אותי ב-4 יחידות. לא יודעת איך זה היום כי אני יודעת שפעם לא היה 4.5 בכל מקום אבל היו 3, 4, 4.5 ו-5 יח"ל) לא רציתי להיות בהכי גרועים אז היא וויתרה לי ושמה אותי ב-4. כבר במחצית השנה של כיתה י' העבירו אותי ל-4.5 ובסוף י' המורה המליצה עליי ל-5 יח"ל. כשהייתי ב-י"ב המורה שהייתה לי בכיתה ז' חזרה ללמד אותי ואני בחיים לא אשכח שהייתה איזה פעם אחת שהיא אמרה לי "אם לומר לך את האמת, בכיתה ז' הייתי בטוחה שלא יצא ממך כלום" אני מניחה שהייתי אמורה להיעלב מזה או משהו אבל לקחתי את זה כמחמאה במיוחד בגלל שהיא ממש אהבה אותי בסוף והגישה אותי על ציון 100 והייתה מתעלפת על כל חיבור שהייתי כותבת ככה שהיה לי ממש כיף בשיעורים שלה.