סיכום פרק גמר - חלק ב'
פשעו של שי היה הדרך שבה בחר להתמודד עם הביריונים. שי לא התכופף לרגע. הכו בו – השיב שבעתיים. לא פחד להגיד את כל אשר על ליבו. הגן במסירות ובדבקות על תני. הרוסי. ועל כך גם נענש. נענש כי אין זה פוליטיקלי קורקט להכות בחזרה את הביריון. לא כך פותרים קונפליקטים מטיפה לנו החברה. כששי בחר לצאת ע"י ביצוע אקט ונדליסטי שנתפס כאלים, זאת היתה דרכו להביע את מורת רוחו מהעיוות המוסרי בתקשורת. שי העמיד את האח הגדול – ההפקה במקום, כי האח הגדול הוא – הוא הביריון האמיתי בכל הסיפור הזה. הוא זה שנתן גושפנקא לאלימות של האחרים. הוא זה שחמם, עודד והזין את הקונפליקט. הוא זה שהשחיר את דמותו של שי, זה שהפך אותו בעיני החברה לאדם אלים, אכזר ומסוכן. והכל לשם מה? הכל בשל "אילוצים כלכליים". אין להם אלוהים שם בתקשורת. אבל אל תדאגו, שי אמר את המילה האחרונה. שי חי הדיח את האח בבעיטה אחת מדויקת ומרהיבה בישבן.
 
אך לשי חי יש גם לא מעט שונאים. יש כמה סוגים של 'שונאים'. אתמקד בשניים.
 
סוג אחד הוא הגבר חסר הבטחון העצמי שזקוק לחיזוקים אינסופיים. אותו אחד שמאז שנולד מפמפמים לו השכם וערב כמה שהוא הכי חכם והכי יפה והכי מוכשר והכי מוצלח ומה לא. אותו אחד שגדל עם ספר חוקים מעופש שמעצב אותו כאדם קונפורמטיבי שאינו מסוגל להגיע למחשבה אחת מקורית משלו. כאדם חלול, ריקני, צפוי ומשעמם. עוד אחד מיני רבים שיצא מאותו פס ייצור. בקיצור, דג מת ששוחה עם הזרם. אותו אחד גדל להאמין שהשמש באמת ובתמים זורחת לו מהתחת. ומה קורה כשאותו אחד פוגש גבר שגורם לו בפעם הראשונה בחייו באמת לפקפק בכל מה שהאכילו אותו כל השנים? מה שקורה זה שהכל יוצא החוצה בשטפון מסחרר ומבהיל – הקנאה, חוסר הבטחון, השנאה העצמית. וזה הסיפור של חברנו עומרי. עומרי הוא אותו אחד שכל חייו שאף להיות אותו גבר אלפא אך מעולם לא צלח ולעולם לא יצלח. סופסוף נפל לעומרי האסימון. הוא הבין שהוא יכול להיות "הכי הכל בעולם", אך חסרה לו התכונה המשמעותית ביותר שמונעת ממנו להיות אותו גבר אלפא – אומץ. עומרי אדם חלש ופחדן. נפקחו לו העיניים והוא מבין. אל תתבלבלו! ההליכה הטווסית, השיבוח העצמי, לקיחת תפקיד ה"מנהיג", זה הכל הצגה. הכל בכאילו ודבר לא אמיתי.
 
שונא נוסף היא האישה עם תסביכי גברים. זאת שרוצה להיות לא רק דומיננטית, אלא גם מכניעה, משעבדת ומשפילה. אישה ששונאת גברים חזקים ומנסה להפיל ברשתה גברים קלים להשפעה שניתן לשלוט בהם ביד רמה, כי הם סוג הגברים היחידי שאיתם מסוגלת היא להתמודד. האישה הזאת היא אור. אותה אחת שעוד לא שכחה את הילד ביסודי ששם לה אבנים בילקוט. שי חי בשבילה הוא אותו ילד. אבל שוב, אל תטעו! בתוך תוכה, בסתר ליבה, אור יודעת ששי חי הוא לא הילד הזה. שי חי הוא הילד שהיה מבריח את המטרידן. פשעו היה, שהוא היה עושה זאת מבלי לאהוב אותה. וזה מקור שנאתה כלפיו. היא רוצה שיאהב אותה! לא מספיק לה שהוא יהיה רק חזק ואמיץ. היא רוצה שיהיה החזק והאמיץ שלה. אבל שוב, הוא מסוג הגברים שפשוט לא שמים עליה ולכן מעדיפה לחלוק את זמנה עם חלשים ממנו.
 
וכמה מילים על איציק. את איציק שפטתי לא נכון לראשונה. חשבתי שהוא שחקן. טעיתי. איציק אמיתי כמו שי, הוא רק מביע זאת בדרך אחרת. הוא עושה את זה בצורה מאד מוחצנת ותאטרלית מה שיכול מאד לבלבל ולגרם לנו לפספס את הקטע שלו. כל מה שאיציק עושה, הוא עושה בחצי קריצה. אך המסר נשאר אמיתי לחלוטין. לא סתם איציק קלט את שי. הם אומנם מגיעים משני עולמות שונים לחלוטין, אך שניהם אמיתיים, כל אחד בדרכו. איציק פשוט סתגלן יותר ולכן קל לו יותר להתחבב על הבריות.
 
