שרשור הכרות

[סיגל שהרבני]

שרשור הכרות ../images/Emo12.gif

לאחר הכנס כדי לעודד את הביישנים שבינינו, אני מזמינה אתכם להציג את עצמכם: אתם מוזמנים לענות ואם יש שאלות שלא מתאים לכם למלא תרגישו חופשי לדלג עליהן

שם או כינוי:

יתום מגיל:

זוכר/ת את אבא:

מצב משפחתי:

גר/ה ב:

עיסוק:

תחביבים:

שונא/ת לאכול:

אירוע מוזר שקרה לי שקשור לנפילת אבי: אם אתם רוצים אפשר גם להוסיף תמונה

עוצב באמצעות תפוז-פד

 

[ענבלונית]

מרימה את הכפפה

נטולת אב מגיל 5 ( תודות למלחמת יום כיפור) אב טייס נעדר עד עצם היום הזה ( לא נעים...) אם לשניים מקסימים, גרושה ( ברור לא? קשה להתחרות עם דמות אב כזו...) רופאה, כירורגית, עובדת בבית חולים אוהבת ונהנית מ(רשימה מצומצמת) מרחבי טבע אין סופיים, מוסיקה,קולנוע,בילוי עם ילדי המלצות:לאחרונה גיליתי מחדש את נפלאותיו של שוק הפשפשים ביפו. יפו לכשעצמה יפהפיה, פתוחה, מסבירת פנים, צנועה ומרגשת. הארכיטקורה- תענוג. האנשים בשוק חמים שמחים ומשתפים. האווירה ססגונית. השוק גדוש במציאות משובבות נפש.הכי כיף- שיפוץ אומנותי של רהיטים. לבינתיים צ'או

 

[ענבלונית]

כפפת השרשור של סיגל

 

[סיגל שהרבני]

נעים להכיר ../images/Emo39.gif

את מוזמנת לספר לנו מה זה אומר אב נעדר, איך זה לגדול ככה, איזה יחס מקבלים

 

[yonik]

קצת עליי

שם או כינוי: יוני יתום מגיל: 3.5 זוכר/ת את אבא: מעט מאד מצב משפחתי: רווק גר/ה ב: בשנים האחרונות בראשון לציון. עיסוק: תוכנה. תחביבים: גלישת גלים, ג'ודו, לבלות עם חברים. שונא/ת לאכול: לא עולה לי משהו מיוחד בראש אבל, במקום זה אני ארשום מה אני אוהב לאכול הכי הרבה - שוקולד

מכל המינים ומכל הסוגים!

 

[סיגל שהרבני]

הי יוני

ברוך הבא

שמחתי להכיר אותך ביום ראשון (וגם אני מכורה לשוקולד

)

 

[nOway1]

שלום לכם ..!

שם או כינוי: ג'ורג' / nOway1 יתום מגיל: 8שנים.שנת 1997.... זוכר/ת את אבא:קצת .. מצב משפחתי:רווק גר/ה ב:נהרייה עיסוק: סטודנט תחביבים: לצלם ,לצייר,לעצב,לכתוב שונא/ת לאכול: הכל אוהב .. המשך יום נעים לכולם ...!

 

[סיגל שהרבני]

ג'ורג' יקירי

ברוך הבא, אני מאוד מקווה שתמשיך לתרום ולספר לנו ואתה גם מוזמן להראות לנו צילומים של עבודות שלך אם אתה רוצה

 

[DIANANANA המקורית]

משתתפת- טיפה ארוך

היי לכולם יתומת צה"ל מגיל 14, אבא שלי נהרג במילואים לפני 9 שנים . גרה בנתניה הוא איתי כל שניה וכל דקה. בכל החלטה שאני מקבלת, הדבר הראשון שעולה לי בראש זה: מה אבא היה אומר. בספטמבר אני מתחתנת, עם בן אדם מדהים שמזכיר לי מאוד את אבי (לא פלא). מאז שהוא נהרג תמיד הייתה קשה לי המחשבה איך אני אתחתן בלי אבא שלי שילווה אותי, ועכשיו בזמן כל ההכנות קשה לי יותר. הזיכרון ממנו מאוד חזק, כי הוא היה דמות מאוד משמעותית בחיי. היינו תמיד ביחד, גלשנו בחרמון יחד, עשינו קייאקים בירדן יחד והוא לימד אותי המון. כשהייתי יותר קטנה קינאתי באחותי שהיא הספיקה להיות איתו 21 שנה, וכן שהוא עמד איתה מתחת לחופה וליווה אותה. גם בקלטת של החתונה שלה כשהרימו אותה על הכיסא (מנהג מאוד מוזר של רוסים), היא ישר צעקה אבא, והוא רץ ישר להחזיק אותה. אני מצטערת על זה שארוסי ומשפחתו לא זכו להכיר אותו, מצד שני אני מספרת עליו תמיד (ככה שהם שותפים לכל הזיכרונות). כיום אני סטודנטית למשפטים, מסיימת שנה שניה. לעניין השונאת לאכול: לוקחת ובגדול הפטריה. שונאת שונאת פטריות בכל מצבי הבישול. בינתיים זהו..

 

[סיגל שהרבני]

הי דיאנה מזל טוב

הזכרת לי שדודה שלי (נשואה לאחיו הצעיר של אבי) תמיד אומרת שהיא כבר התחתנה עם משפחה עצובה (הם התחתנו הרבה שנים אחרי נפילת אבי) אבל הילדים שלהם יודעים מי היה אבא שלי והיא בעצמה באה לאזכרות כשהיא יכולה (עם 3 ילדים זה קצת קשה)

 

[סיגל שהרבני]

דוגמא אישית

שם: סיגל

יתומה מגיל: 12

זוכרת את אבא: די טוב

מצב משפחתי: רווקה

גרה ב: רמת גן

עיסוק: מהנדסת תוכנה

תחביבים: ריקודי עם, שחייה, לשבת מול המחשב ולכתוב בפורומים

שונאת לאכול: המון דברים אבל אני הכי ידועה בסלידתי מעוף וממנגו

אירוע מוזר: שלוש או ארבע שנים אחרי שאבי נפל התקשרו מהבנק וביקשו את חיים

 

[soso_sami]

כדי שלעדי לא יהיה תירוץ - הנה אני

סוסו - ככה קוראים לי החברים יתום מגיל - 9 וכבר עברו מעל 30 שנה (עוד מעט נגיד שאבא יותר מת משהיה חי... וזה לא מצחיק). זכרונות מאבא - יש. חלקם חדים וברורים חלקם מטשטשים עם סיפורים. גר באזור השרון נשוי עם שני ילדים (ההפרש בינהם בדיוק כמו ביני ובין אחותי) מהנדס תעשייה במקצועי וחולה ים תמידי. נק' משבר... לקום בבוקר ולגלות שסיימתי את השירות הצבאי בשלום. לקום בבוקר ולגלות שאני יותר מבוגר מאבא ולא נערכתי לחיות כל כך הרבה. חרד לגלות מה יקרה כשילדי יגיעו בדיוק לגיל שלי ושל אחותי בהתיתמותנו. לא ממש יודע איך מתנהגים בזוגיות. אמא מעולם לא נישאה או חיה עם מישהו שוב. אירוע מוזר - כן, היו כמה אבל המוזר מכולם היה כשהייתי עם אמא בלונדון לפני 10 שנים בערך... חזרנו למלון ופקיד הקבלה אמר שיש לי הודעה: "אבא שלך התקשר. הוא מחכה לך במצרים..." אם יש הודעה שלא תפתיע אותי מאבא שלי זו תהיה ההודעה הזו ואיני יכול להוסיף על כך. אמא צחקה. אני שהכרתי את תיק השירות של אבא היטב, החוורתי אמנם אבל לא הפסקתי לצחוק אז ומאז.