פורום העיר מודיעין... פששששש!
אז דבר ראשון- סחטיין על הפורום החדש! נטע- תתחדשי! מהיום נוכל בפורום משלנו לדון בנוגע להשתלטות קו 101 על העולם! (וגם.. -לא נזניח- את קו 200 המקסים, שנסעתי איתו אין ספור פעמים מהנות במיוחד!).. נמציא שירי מרגלית חדשים, ובכל פעם נספר סיפור לילה טוב חדש על נהגי מרגלית אהובים: אני אתחיל- לפני שנים רבות, הרחק הרחק מכאן (סתם.. פה במודיעין, נו.. העיר הזאת שאחרי המחסום..) בכל אופן, יצא לו נהג מרגלית אהוב מחניון המרגליות שבקצה השימשוני. שמו בישראל (כן, בשיראל, ולא בשום מדינות ערב) הוא: עבד. עבד הבדואי (מצטערת לאכזב את המעריצות- הוא תפוס.. - הוא נשוי ויש לו שני ילדים בדואים קטנטנים וחמודים..!), בכל אופן, עבד על קו 15 של מרגלית כהרגלו, אסף את הנוסעים (בדיוק באיחור הרגיל והמדוייק של הקו הנ"ל..) והחל לנסוע בכבישי ישראל בדרכו ל.. לשדה התעופה כמובן! (כן, למה שהקו ייסע ישר לראשון ויגיע תוך 35 דקות כשאפשר לעשות את זה בשעה..)! ובכן, עבד יקירנו, הגיע לכניסה למתחם שדה התעופה של ישראל, וכמובן עצר במחסום הענקי ועמוס המאבטחים. וכך, עלה לו מאבטח ישראלי שחרחר לבדיקת בטחון במונית השירות הקטנטנה (שלעיתים קרובות נקראת קו 15) ומיד הבחין בנהגנו החביב- עבד. "אפשר לראות תעודת זהות ´בקשה"? נשאל עבד בתוקפנות מאבטחנית.. "שלי"? ענה עבד בתמימות,"אין בעיה.. בכיף". בעוד חיוך רחב נפרס על פניו הוא שולף את תעודת הזהות שלו וזוכה למבט חמור מין המאבטח. "רד ´בקשה מהרכב" מסנן לעברו המאבטח. עבד עושה כרצונו ויורד בלי בעיה מקו 15. בינתיים יושבים הנוסעים הממהרים, ומתחילים להימתח בעצבנות. "אני נוסעת איתו כל יום" אומרת אשה אחת, "הוא כזה נחמד.. אני כל כך מרחמת עליו, שהוא צריך לעבור את זה כל יום מחדש.. אני חושבת שזה המאבטח שהוריד אותו אתמול מהאוטו.. הם לא נורמלים!"... בינתיים עבד עובד סריקה על בגדיו ע"י 3 מאבטחים שונים. לאחר מכן הוא נחקר ע"י מאבטח אחר ונכנס לביתן הקטן שבפינת המחסום . לאחר כ- 17 דקות אפשר סוף סוף שוב לצאת לדרך. עבד לא אומר מילה. הוא רק עולה במהירות על קו 15 ונאנח אנחה ארוכה ועייפה. זהו. החקירה האחרונה להיום הסתיימה. - ועכשיו בלי צחוקים- הכל מבוסס על סיפור אמיתי! - אני הייתי בעצמי אחת הנוסעות על קו 15 הנ"ל. שיהיה לנו יום נעים, נטול קופאין וחקירות. יפעת.