21 השעורים של מרלין מאת דגלאס מונרו
קראתי את הספר 21 השעורים של מרלין באנגלית. את ספר ההמשך לא יצא לי לקרוא עדיין. הספרים לא תורגמו לעברית, וטוב שכך, אך ניתן בארץ להשיג אותם ברוסית, ויתכן שגם באנגלית. הספר 21 השעורים של מרלין הוא עבודת פנטזיה עשוייה היטב, אך יש בה רק מעט אמת. הלחשים והטקסים המופיעים בספר, אלו הכתובים בשפה הוולשית, אמנם כתובים בצורה משכנעת, וחוזרת על עצמה, דבר הנותן לך אשלייה של אמת ושיש בידך לחשים אמיתיים מהעת העתיקה. אולם בהתייעצות קצרה עם דוברי השפה הוולשית ניתן לראות שהחלוקה שלו להברות לא רק שאינה נכונה אלא גם אינה הגיונית מבחינת התחביר הוולשי. הדבר הנורא מכל הוא שאנשים באמת חושבים שדוגלאס מונרו מציג בפניהם מערכת אמונות דרואידית אמיתית עתיקה, והוא עוד מעודד אותם להאמין בזה בחזרתו האפקטיבית על כך שכל החומר שיש בספר לקוח מ"ספר הפרילט" שהוא אחד משלושה ספרים, שהשניים האחרים הם "שירת העצים" והגרוצ´אן של מאלדרוו". מה שמונרו שוכח להזכיר ששלושת הספרים האלו הם זיוף בן המאה ה-19 ונכתבו על ידי יולו מורגאנוג "הידוע לשימצה". שנית, ישנם בספר אי-דיוקים הסטוריים. מונרו טוען שהדרואידיזם התחיל ב-400 לפנה"ס, בעוד כל הסטוריון מתחיל יודע שהקלטים הגיעו לבריטניה בסביבות 1200 לפנה"ס והביאו את דתם איתם. שנית ישנן אי דיוקים במסורת. מונרו טוען שהמילה דרואיד פרושה "יודע באלון" אך השורש "דרו" פרושו אמת, ולכן דרואיד פירושו, יודע האמת. בנוסף האלונים היו בראש רשימת הקדושה בגאליה, בעוד באירלנד ובווילס היו אלו עצים אחרים, ולא כמו שמונרו טוען. מונרו אומר שהדרואידים למדו באנגלסי, והדרואידיות באבאלון, אך הוא עצמו מביא קטע מספרו של טקיטוס הרומאי הסותר זאת, ואומר שבשעת הטבח באנגלסי התרוצצו באי נשים שקללו קללות ולחשו כשפים. מונרו טוען שהדרואידים הם צאצאיהם של ניצולי אטלנטיס.... על סמך מה הוא קובע זאת??? מונרו אומר שאחרי הטבח של הרומאים באנגלסי כל הדרואידים נסו לאיים הקלדוניים (לאי איונה ליתר דיוק), וכאשר הוקמה הכנסייה הקלדונית בעצם נעלמה הדרואידיות מן העולם. נראה שמונרו לא ידע שהרומאים לא הגיעו לאירלנד ושם המשיכו הדרואידים להתקיים עוד זמן רב. מונרו טוען שבכתב האוייאם השתמשו רק דרואידים כמערכת כישוף וניבוי קסומה. מונרו כנראה מעולם לא ביקר בארצות הקלטים או באינטרנט, כיוון שאם היה עושה זאת היה רואה מאות עמודי אבן ועליהם כתובות אוייאם המציינות גבולות, שטחים פרטיים, רכוש ושאר דברים חילוניים ושאינם קשורים בשום אופן לכישוף. מונרו מתאר הרבה מנהגים נוצרים, כמו היול לוג, האיסטר באני ובייצי האיסטר, נשיקה מתחת לדבקון וכו´, וטוען שמקורם דרואידי. למעשה אף לא אחד מהמנהגים שהזכיר בספרו הוא אכן קלטי. רובם גרמאנים, סקנדינבים, או מזרח תיכוניים. החלוקה של מונרו לאלים המסמלים את האור ואת האקטיבי, ולאלות המסמלות חושך ופאסיביות אינה נכונה ואפילו מעצבנת. היא מזכירה את הוויקה שאומרת שכל האלות הן אלה אחת וכל האלים הם אל אחד. לוך ובריגיד, לדוגמא, שהם ללא ספק שני האלים הגדולים של הקלטים, שניהם אלים של אור ואש, ואף אחד מהם אינו קשור לחושך, פאסיביות או לירח. אפילו השמש בקוסמולוגיה הקלטית מסמלת גם זכר וגם נקבה (לא רק זכר כפי שטוען מונרו) בלנוס הוא אל שמש וגראני היא אלת שמש. האדמה אינה רק נקבה כפי שטוען מונרו, הדגדה הוא אל אדמה, וגם אנו או דאנו היא אלת אדמה. כך גם לכל אל אחר (אל המלחמה, האומנות הרפואה, האש, האור וכו)´ יש את בת הזוג שלו. כל דבר בתרבות הקלטית היה גם זיכרי וגם ניקבי. עוד טעות הנובעת מחוסר הבנה היא שהשמש היא זכר, והירח נקבה. גם זו טעות שמקורה בוויקה. בשפות הקלטיות המילה שמש היא נקבית והמילה ארץ, דרך אגב, היא זיכרית. מונרו גם שוכח להזכיר מוטיב חשוב ועצום, שהוא הנעורים הקדושים, או ילד האור (המאבון), אך כנראה הוא עושה זאת כדי לאמת את טענתו המגוחכת שהדרואידים התנזרו ממין או מנישואין. מונרו אינו מזכיר אפילו פעם אחת את החיות הקדושות לדרואידים כמו החזיר, הפר, העורב, האילתית וכו´. הוא כנראה שכח שהדרואידים היו שמאנים.... מונרו טוען שהדרואידים לא היו אוכלי בשר אלא צמחונים. על סמך מה? ההתייחסות הסקסיסטית והדוחה של מונרו לנשים (ציטוט: האם היית מעדיף להיות כמו השמש הזורחת באור אמיץ ובוהק, או להיות כמו הירח שזוהר רק באורו של מישהו אחר?) מעוררת בחילה, וגורמת לנו להיתעלם מעובדות היסטוריות ברורות על שוויון בין הגבר והאישה בחברת הקלטים. מונרו כנראה לא שמע על המלכה מייב, באודיקה נסיכת האיסני שמרדה ברומאים, או על הלוחמות הקלטיות שטקיטוס הרומאי אומר שהן היו אמיצות יותר מן הלוחמים הגברים. בנוסף במקומות רבים מזכיר מונרו צמחים בהם הוא טוען שהשתמשו הקלטים והדרואידים במרקחות הקסם שלהם. בין הצמחים הוא מזכיר את הדלעת והאכיניציאה.... חבל רק ששני צמחים אלו ואחרים לא היו קיימים באירופה לפני גילוי אמריקה... רשימת הטעויות, אי הדיוקים, הזיופים ובילבולי הבייצים של מונרו עולה בהרבה על כל טוב שניתן להפיק מספריו המפוברקים. זוהי דוגמה נהדרת לאילו ספרים לא כדאי לקרוא, או כדאי לקרוא כדי לדעת ממה להיזהר.... בברכת אור ואמת, Dia Leoghann