קצת עניינים שבלב:
(כי התפריט שלי קבוע וב"ה אני לא חורגת ממנו...
)
ביחד עם הפסיכולוגית ממש התפצח לנו איזה עניין משמעותי בחיים שלי, וזה היה מאד מאד משמח, וגם מאד עמוק. מין נגיעה בבפנים-פנים-פנימה שלי, נגיעה שאחריה העולם נראה אחר.
אז עכשיו יש לי קצת עבודה אמנם (להבין, לכתוב מה שעולה, לקרוא דברים - נתנה לי ש"ב...) - אבל מין אופטימיות רגועה כזאת שפשוט יודעת ומאמינה שברגע שהעניין הזה יתיישב אצלי - יהיה לי הרבה יותר טוב בחיים.
וגם: אתמול הלכתי עם אחיות שלי לקנות בגד לאיזה אירוע. הלכנו לחנות ענקית אבל כולנו לא מצאנו. לרגע נתקלתי באמירה של "אין פה במידות שלך", ופשוט ביטלתי את זה מיד. גם כי זה לא נכון וגם כי אלה אמירות שאני לא מוכנה יותר לשמוע. וגם רשמתי לעצמי ללכת לקנות לבד, בלי הלחץ של המסביב והפרצופים שהחמודות האלה (באמת חמודות אחיות שלי) עושות לי כשאני מודדת משהו. אני מספיק סומכת על הסטייל שלי בשביל לעשות את זה לבד.
אחר כך הן הלכו לאכול באיזו מסעדת בשרים, ואני, חמודה שכמוני, באמצע תפריט ניקוי... ישבתי שם איתן שניה עד שהן הזמינו ופתאום ממש קלטתי שאני לא הולכת לשבת פה כשהן אוכלות. זה לא גירה אותי בכלל, אבל הלו, יש לי חיים. אז הלכתי לחנות ספרים קרובה וביליתי שם עד שהן סיימו (הידעתם שבכל החנויות נגמרו הדיסקים של אריק איינשטיין??... לא מצאתי אתמול וחיפשתי המון). אני ממש לא מתכוונת לסבול בגלל התפריט שלי. מדהים איך בתחילתו זה היה לא קל והיום זה פשוט טבעי,
ובכלל - וזאת ההצלחה הכי גדולה - תכף אני מסיימת את תקופת תפריט הניקוי, ומדהים אותי לגלות שמה שבהתחלה היה נראה לי כבלתי אפשרי (!!!) - גם שאוכל מאכלים בריאים (או למשל ירקות שהפכו להיות חברים) וגם שאתמיד בזה לאורך זמן וגם - אני? דיאטה? - כל זה פשוט הפך לקלי קלות. היה לי קל! והוכחתי לעצמי שאני יכולה!!! זאת פשוט צידה ענקית לדרך, כי להבא כשאחשוב על להכנס למסלול - אדע שזה דבר שאני יכולה לעשות, ויכולה לעמוד בו יפה מאד, מה שלא היה קודם. זה משמח אותי מאד מאד.
המשך חנוכה שמח לכולנו, הרבה הרבה אור.