אז אני כבר שבוע
או ליתר דיוק תשעה ימים - בתוך מסגרת אכילה חדשה. קיבלתי תפריט לחודש, די נוקשה, אבל שאמור לאפס אותי (זה קצת מצחיק כי בשבילי, בכמויות שאני אוכלת - זאת לא דיאטת רצח בכלל אלא מאוזנת ומלאה בכל אבות המזון שאני צריכה, אבל הצעתי לאחותי וגיסתי לעשות איתי ושתיהן אמרו - מה, אין פה מה לאכול... ואני מסיימת ארוחות שבעה פלוס פלוס...).
אז קודם כל - אני בתוך זה, ואני מקפידה על זמני הארוחות, כמויות, שינה טובה, ספורט וכו. ואני גם יורדת וזה משמח.
אם היו אומרים לי שאצליח לעמוד בדיאטה כזאת - וואו, בחיים לא הייתי חושבת שאצליח. ועכשיו אני לא מיואשת אלא מלאת תקווה, וגם מבינה שאין מצב שאני ממלאת את הריק-החלל הפנימי באוכל. השבוע היתה לי ביקורת בבילינסון ונכנסתי לקניון לפני כן, ופשוט שום דבר שם לא משך אותי. כשבכל הפעמים הקודמות תמיד יצאתי עם איזה משהו מתוק לגוף ולנשמה...
וזה לא קל למלא את החלל בדברים אחרים, וזה לא קל לגלות שהוא כאן ולהצטרך לעמוד מולו, אבל עם עזרה מקצועית אני מרגישה שאני קצת מצליחה וזה כיף מאד מאד. ומספק מאד.
מה עוד? היום לבשתי שמלה ששמתי עליה עין בתמנון אבל נגמרה במידה שלי אז קניתי מידה אחת קטנה יותר (למרות שאני כבר לא עושה דברים כאלה). קניתי לפני חודש, היום כבר לבשתי אותה...
היום היתה לי ישיבת עבודה בבית קפה. ישבנו איזה ארבע שעות.. אכלתי ארוחת בוקר בבית, והבאתי לי בתיק לדרך חזרה את ארוחת הצהריים (מסגרת אכילה, זוכרים?) ולא ידעתי מה אעשה בבית קפה. בסוף הזמנתי קפה. בעקרון מותר לי בדיאטה בכל יום כף חלב עם הקפה. אני לא שותה קפה באופן קבוע אלא לעתים רחוקות. ניסיתי פעם אחת עם כף חלב וזה היה לי דוחה, אז בעצם אני לא שותה את הכף חלב הזאת אף פעם. אז היום "פיציתי" על זה והזמנתי קפה בבית קפה, עם כמות חלב רגילה. קצת התבאסתי אבל מצד שני הזכרתי לעצמי שהתהליך הזה חייב גמישות, וש- כמו שליבי כתבה לי כששטחתי את הפחדים שלי - שאני לא יכולה להיות מסכנה בתהליך כי זה לא יחזיק מעמד. אז עיגלתי פינה, ואני מודעת לזה ואני עושה כל מאמץ כדי לעבוד במדויק עם התפריט, אבל מצד שני - בנפש - לא יכולתי לשבת שם בלי להזמין כלום.
ואגב, זאת גם היתה ברכה, כי בסוף עד שהישיבה נגמרה - אכלתי את ארוחת הצהריים שלי כל כך הרבה יותר מאוחר ממה שאני אוכלת תמיד, אבל בזכות הקפה בכלל לא הייתי רעבה.
הארכתי בדבריי, נראה לי שפשוט הייתי צריכה איזה חיבוק תמיכה ולפרוק.
תודה על השרשור ליבי! ואני ממש שמחה להיות חלק מפה, לא מבינה איך (כמעט) לא השתמשתי בכלי הנהדר הזה עד עכשיו.