שרשור הצלחות סופ"ש

ליבי3617

New member
שרשור הצלחות סופ"ש


סוף שבוע בפתח ועכשיו זה הזמן להסתכל על השבוע שעבר, על הימים האחרונים ולשתף אותנו באיך הצלחתם
 

מיטלי1981

New member
ציון הדברים החיוביים מהניתוח ועד היום:

שבוע וחצי לאחר הניתוח:
1. לא הזדקקתי למשככי כאבים בבית. גם לא לתרופות אומפרדקס וכו'.
2. לא הזדקקתי כלל לעזרה פיזית-לקום/לשבת/להתהלך/לנהוג. האמת שממש בקושי הרגשתי מוגבלת.
3. הכאבים היו ממש נסבלים- הרבה פחות ממה שפחדתי שיהיו. הם נחלשים מיום ליום וכיום כמעט לא מורגשים.
4. ירידה של 10 ק"ג סה"כ מתחילת דיאטת החלבונים ועד היום. (5 מלפני הניתוח ו-5 אחרי).

שבת שלום!
מיטל
 

שוקו 235

New member
אטמפרדקס - חובה לקחת

לחתך בקיבה שלנו לוקח 4-6 שבועות להחלים החלמה מלאה !
כדי לעזור חהחלמה ישנם מספר צעדים שאנו צריכים לעשות.
לקחת אומפרדקס לפי הוראות הרופא
תפקידו של האומפרדקס להקטין את החומציות בקיבה ולאפשר לחתך להחלים.
לאכול תזונה דלת סיבים.
לאכול תזונה עשירה בחלבונים.
 

מיטלי1981

New member
לא ידעתי. תודה

נתנו לי 4 כדורים סה"כ. לא הנחו אותי להמשיך לקחת.. רק מקריאה כאן בפורום הבנתי שיש כאלו שסובלים מחומציות וצרבת ונוטלים לאורך זמן- ולי אין.
תודה על המידע :)
בינתיים אכן בשלב הדייסתי ואוכלת בעיקר חלבונים/מרק טחון (גזר, קישוא, תפוא).

מיטל
 

גברת ע

New member
ממש לא חובה

אני לא קיבלתי אומפרדוקס או הוראה לקחת משהו, אבל אחרי שבועיים בערך כשהכלכלה השתנתה לדברים קצת יותר מוצקים התחילו לי צרבות ואז לקחתי אומפרדוקס לכמה ימים ואחכ לפי הצורך יום כן יומיים שלושה לא וכן הלאה וגם זה נמשך כשבועיים ולא יותר מזה.
אמא שלי גם לא לקחה אומפרדוקס (נותחה אצל רופא אחר).

ולעומת שתינו (אמא שלי ואני) ולעומת ההנחיות של הרופאים שלנו, דר' סובחי נותן הוראה לקחת שנים למשך שלושה חודשיים.

זה לא אומר שהרופאים שלנו לא בסדר או שדר' סובחי לא בסדר זה פשוט אומר שלכל אחד יש את ההנחיות שלו והדרך עבודה שלו, וכל אחד מאיתנו המטופלים צריך למצוא מה שמתאים לו.
 
היי לכולם

חזרתי מטיול מהנה בחו"ל. אמנם התווסף לו קילו וקצת... אבל מקווה להורידו בקרוב.
ההצלחה שלי היא שיומיים אחרי חזרתי לא ויתרתי על אימון אישי שבועי עם המאמן שלי. והיום הלכתי בעצמי לחדר כושר פעם נוספת.
ההצלחה שלי היא חזרה מסודרת לספורט שהפך כבר לאורח חיים אצלי, ונכלל בסדר היום השבועי.
 
ההצלחה שלי
השבוע

שבוע מטורף שבו אבי מאושפז ואני מתרוצצת בין בתי חולים (עבודה- אשפוז)....
הצלחתי לשמור, למרות הכל, על שגרת האימונים, על ההליכה , על הארוחות הסדירות
והכי חשוב ...בסיום השבוע ירדתי קילו נוסף (סה"כ 38).
 

kolhazmanim

New member
הצלחה שהיתה לי קצת הזויה

בחמישי אחהצ הייתי באיזה אירוע. ידעתי שיהיה שם אוכל טעים, ואפילו קיבלתי מהדיאטנית אישור להתחרע...
רגע לפני שנכנסתי לאולם נשאתי תפילה קטנה לבורא עולם שלא אתפדח מכל הנוכחים ושזה גם לא יגרום לי לאכול עד לאיבוד הכרה (לא אמיתית, אלא בריחה לאוכל היא בעצם בריחה מלהתמודד עם להגיד שלום למלא אנשים שאני בדרך כלל מתפדחת מהם, או מתחמקת...)
והאירוע הזה היה פשוט הזוי:
מילאתי לי צלחת, אפילו לא לקחתי מכל האוכל,
התיישבתי לאכול, חצי מהדברים שהיו לי בצלחת בכלל לא מצאו חן בעיניי (גם זה חידוש כיפי בעקבות הניתוח - אני בררנית באוכל...), ואת החצי השני אכלתי לאט, תוך שיחה עם מי שישבה לידי. סיימתי שליש צלחת, וקמתי להתקשקש. חשבתי שאולי אחזור לאכול עוד, אבל זה לא קרה.
אחר כך אכלתי מהקינוח (כזכור - קיבלתי אישור לאכול מה וכמה שבא לי) וגם שם - מעט, וזהו.

הייתי נוכחת. הייתי קשובה. לא התפדחתי, ולרע לא חשבתי ללכת לאכול בשביל להסיח את דעתי מן הקושי להיות בחברת אנשים.
הזוי.
וכיף, כמובן


שבוע טוב ומבורך לכולנו!
 

ליבי3617

New member
לא הזוי בכלל


זה חלק מהכיף שבא בעקבות הניתוח וחוסר הצורך להתמלא עד חוסר הכרה (או בריחה).
לפעמים אני מוצאת את עצמי עם צלחת חצי מלאה עדיין כי פטפטתי ולא שמתי לב שכולם סיימו לאכול.
כשפעם זו הייתי אני שמחפשת תוספת בלי שיראו.
 
למעלה