שרשור הצלחות של אמצע השבוע

[ליבי3617]

שרשור הצלחות של אמצע השבוע

ספרו לנו מה מצליח לכם ונשתדל ליישם גם אנחנו

 

[kolhazmanim]

הנני

מה מתברר?
ששבוע שעבר רציתי לפנק את עצמי בלחם שווה בשביל התפריט החדש (מותר לי לחם - לא משנה מאיזה סוג, אבל כמובן שלא לבן). והלכתי למאפיה הכי שווה באיזור וקניתי שני לחמים מעולים - עם עשבי תיבול וכו, והייתי מבסוטה על עצמי שאני מפנקת את עצמי בתהליך וכל הכבוד לי.
אלא שקצב הירידה היה נראה לי קצת מוזר, ואחרי שבחנתי את כל הדברים שאני יכולה לבחון, כולל לעבור לאכול ירקות חיים (שזה היה אחד הקשיים שלי) הגיע תור הלחם. התקשרתי למאפיה ושאלתי מאיזה קמח בדיוק זה מיוצר, כי בעבר זכרתי שאמרו קמח מלא. מתברר שלא....
אז אתמול הורדתי אחר-כבוד את הלחם הזה מהתפריט והלכתי עם לחם מלא כל הרכיבים שלו כתובים על האריזה.
והבוקר ירדתי עוד..
רגע לפני העליה למשקל נתקפתי פחד, ופשוט הצלחתי לחבק את עצמי מול הפחד, להכיל את זה שאני מפחדת, ורק אחר כך לעלות.

וזאת הצלחה שבטח תצחיק אתכם - כבר שני ערבים אני אוכלת מלפפון בארוחת ערב. זה אשכרה היה הירק שהיה לי הכי קשה אתו. אבל אכלתי והוא ממש סבבה. כיף לגלות.

יום מעולה!

 

[קולורבית]

יפה לך

אני ממש בתחילתו של המסע ועוקבת בהשתאות אחרי הנחישות וההצלחות שלך. מאחלת לך המשך דרך מהנה ומועילה.

הקריאה של הודעתך עוררה אצלי געגועים עזים לסלט ירקות קצוץ עם גבינה ביתית. כרגע מתוק לא בעייתי לי, מתגעגעת לאוכל "אמיתי".

 

[kolhazmanim]

איזו מקסימה את!

תודה רבה. מאחלת לך דרך צלחה ומסע מהנה, ובינינו - כמה שיותר קל...

זה עוד יבוא, וזה יהיה הרבה יותר טוב, כי ברגע שלומדים כמה הניתוח הוא ברכה, אז גם אם יש לפנייך צלחת ענקית של אוכל "אמיתי",
ואת שבעה כבר ברבע ממנה - לומדים לשמוח מזה ופשוט להפסיק. בכל פעם שיש מולי את האוכל הכי טעים בעולם אבל אני מפסיקה כי שבעתי - אני מברכת את הניתוח, את ממציאיו, ואת הרופא שניתח אותי. טוב, וגם את עצמי שהלכתי לעשות את הניתוח...

 

[ליבי3617]

כיף ששיתפת

אני מאד בעד לפנק את עצמך בתהליך במידה. קחי פרוסה מהלחם הכי טוב שתמצאי... כל עוד זה במידה ולא כל הכיכר זה בסדר גמור.

וטוב שאת מגלה ירקות חדשים אחרי כל כך הרבה זמן

מה עוד את אוכלת בארוחת ערב?

 

[kolhazmanim]

ברור, אני גם בעד פינוקים

היום למשל משום מה הרגשתי שכל אוכל שאכלתי לא היה לי מפנק (תפוז אחד ביאס אותי.... מותר לכתוב את זה פה באתר בכלל?)

בערב, נוסף ללחם, אני אוכלת ביצה, טונה, גבינה וירקות. רגיל ושגרתי סה"כ, פשוט הלחם צריך להיות לא מקמח לבן. והפלא ופלא - זה יוצא יותר ממה שאכלתי לפני התפריט (כמובן שאני עדיין עוצרת כשאני שבעה).

 

[מילקי110]

צלחת יותר קטנה

קניתי אתמול במסעדה ליד העבודה צלחת קטנה , יש חמגשית , ויש צלחת יותר קטנה שאפשר לשים רק תוספות

אז בחרית באורז וירקות וזה הספיק לי לאתמול ולהיום יכל להספיק גם למחר אבל לא רציתי . אז הנה הידד לניתוח

וגם היום ישבתי עם חברה במסעדה וכמעט הזמנתי פסטה עם שמנת כי חשבתי במגיע לי פינוק אבל בסוף עצרתי את עצמי ולקחתי משהו אחר אומנם גם לא רזה אבל לא משמין כמו זה

מנה ראשונה שבה מגיעים ארבעה כדורים ואכלתי שניים ולא יכלתי יותר . האמת שמה שהרתיע אותי מהפסטה זה שידעתי שזאת תהיה מנה גדולה ובטוח שלא אצליח לסיים ואז אצטרך לקחת את זה ו.. אתם יודעים .

הצלחה בקטנה ...

 

[ליבי3617]

אגב כלים יותר קטנים

היה לנו דיון על כפיות בקבוצה (ולא... לא הכפיות שחלקכם חושבים עליהן

)
אני אישית התרגלתי לאכול צלוחית סלט או קערית של משהו מבושל עם כפית. אני מוצאת שאני אוכלת בביסים יותר קטנים, הרבה יותר זמן ולכן שבעה מכמות קטנה יותר.
אגב זה נכון גם לצלחות קטנות ויש על זה מחקרים. כגודל הצלחת גם יהיה גודל המנה.

 

[ליבי3617]

ומשהו בקטנה גם שלי...

כבר יומיים שאין לי צורך בארוחות לילה ובמתוק. לא בגלל שאני רוצה ונמנעת או שאין לי. יש לי... יש עוגה בבית, גלידוניות, שוקולדים, במבה. פשוט לא צריכה.
ואולי זו המוטיבציה שנותן לי שי, המאמן המדהים שלי.
גם מביא אותי לגבהים באימון וגם נותן מוטיבציה להמשך הדרך.

 

[מרים 882]

הצלחה שכבר 3 שנים מרגשת אותי

קניתי שמלה לארוע בזארה.

 

[מילקי110]

הצלחה של היום

היום היה יום מהסרטים בגלל הפרידה מההוא הוא שיגע אותי קצת ( קצת הרבה ) והיום ממש הייתי בסערת רגשות

ומה מתאים לסערת רגשות יותר מאוכל , וכבר אמרתי שאני אזמין היום מבחוץ שאצלי זה האישו , כל אחד והעניינים שלו

וכבר התקשרתי ולמזלי הם לא עושים משלוחים לאזור שלי וכבר רציתי משהו אחר אבל אז לא ברור לי איך הכנתי בבית שקשוקה ולחם מקמח מלא במקום ג'אנק.

ושוב לא ברור לי איך כי אחרי יום שכזה ובכלל ימים כאלה אבל במיוחד היום שהיה הדובדבן כי הבן אדם פשוט שיגע אותי כבר חשבתי שאנחנו חוזרים ובסוף לא .

ברור שאם לא הייתי עושה ניתוח אז כל הקטע עם הבחור לא היה קורה אבל במצבים כמו של היום ללא ניתוח הייתי אוכלת חבל על הזמן אז הנה לכם . הידד . הבעיייה היא החלל שהאוכל משאיר

כי גם כבר לא נכנס אז נכון מדברים עם חברות וכו' אבל מה מנחם במצבים שכאלה יותר מאוכל ? וכבר באטובוס אמרתי לא אכפת לי אני אוכל עכשיו מה שאני רוצה אחרי יום שכזה מגיע לי אבל בסוף ..

 

[calila]

הכנת האוכל יכולה להחליף אוכל ...

אני אמנם עוד לא מנותחת (בדרך....) אבל למדתי שלפעמים עצם הכנת האוכל מנחמת לא פחות מאכילתו ...
אם את לבד (סליחה שאני לא מכירה אותך) ואין מי שיהנה ממה שבישלת את יכולה להזמין חברה וככה יש מי שאוכל וגם מי שמקשיב ...
ובלי קשר לניתוח, זוגיות היא דבר שיכול להרים אותך או להפיל אותך - החכמה ליפול על מצע רך ככל שניתן ... ולמצוא נחמות שלא מביאות להרס עצמי ...

אז כל הכבוד לך שהצלחת לעצור את עצמך מלאכול ללא הכרה ..... מקווה שגם אני אסכיל לעשות זאת בבוא העת ...

בהצלחה בזוגיות

 

[אליה1]

את צודקת שבא לך לאכול..

בגלל זה קוראים לזה אכילה רגשית.
מצד שני אני, גם אם היו אומרים לי שזכיתי בלוטו
או בשורה משמחת אחרת, הייתי גם רצה לאכול.

בגלל זה בלי קשר למשבר או חגיגה נקודתיים, שווה
ללכת לפסיכולוג, במיוחד כשהכמות מוגבלת ביותר...

אני גם אצל אופיר תשובה וגם אצל שרי בקבוצה הנפלאה. רק אלה מחזיקים אותי.
והנה משהו על עצמי. היו לי בעקבות הטיפול אצל אופיר
היקר כמה תובנות מטלטלות שגרמו לי לטעום באותה קניה את כל
הטעמים החדשים של שוקולד עלית...
כשבאתי לספר לו שזה לגיטימי שאני קצת ״מתמסכנת״ הוא שלח אותי
להתמסכן בחנות של הכל בדולר...

כולנו היינו או עדיין באכילה המפצה וזה בסדר גם
״למעוד״ אבל כמי שנחושים להצליח לטווח ארוך, חובה
עלינו לבחון מה רגשותינו כדי שהמעידה לא תהפוך להתרסקות.

בהצלחה מילקי

 

[קפה על הבקר]

היי מילקי,לא תאמיני אבל חלמתי

עלייך הלילה.שאת נראית נורא חמודה,ומדברת על הבחור שהכרת..
כנראה שנכנסת לי ללב ..במיוחד סיפור כזה אישי
.בכל אופן , נראה שכרגע הכל דיי ראשוני , סה"כ כתבת שההתעניינות הגיעה אחרי הרזיה.
כאן,תעשי בדווקא - דווקא אני יאכל ארוחה בריאה ודלה דווקא ושכלם ייקפצו..
ואני אראה מיליון דולר..

 

[א ח ת מהחברה]

אני משורוולת שבועיים

ולא יכולה לאכול יותר מכף בארוחה. זה מאוד מבאס אותי.

גיליתי השבוע שכשאני מבשלת ואופה דברים, גם כשאלו שבכלל עוד אסור לי לאכול, זה מביא קצת סיפוק ומוריד קצת את הבאסה.

 

[מילקי110]

וואו ממש תודה

קודם כל ממש תודה לכם על התגובות.

זה לא שההתעניינות הגיע אחרי ההרזיה . אני בתור שמנה בכלל לא חשבתי להציע את עצמי לגברים

לא הלכתי למסיבות או כל מיני מקומות שבהם ניתן להכיר בחורים . הייתי במסגרות של לימודים ועבודה אבל כאמור לא הרגשתי טוב עם היותי שמנה ולכן כנראה גם שידרתי את זה החוצה

הניתוח שלי אגב היה לפני שנה ושמונה חודשים . כך שזה לא בדיוק טרי . ואכן את צודקת אני יעיד על עצמי אני באמת חושבת שאני חמודה לא מבחינת מראה אבל מבחינת האופי שלי אני חושבת שאני בן אדם טוב

ואכן זוגיות יכולה לרומם או להפיל ממש כך ... תודה לכם

 

[ליבי3617]

בסוף החלטת לא לתת להרגשה הזו לנצח

ולהישאר נאמנה לעצמך.
כל הכבוד.

אלה המקרים של ההתמסכנות שאנחנו קצת "בוגדים" בעצמנו ונותנים לעצמנו ליפול בלי לחשוב.
אני שמחה שחשבת על זה והחלטת שלא.
ולעיתים תחליטי שכן וזה גם בסדר.

ההצפה הרגשית היא חלק מהתהליך ואנחנו לומדים לתעל אותה.
מה מנחם כמו אוכל? אליה נתנה את הדוגמא של שופינג, אני לפעמים עושה אמבטיה ארוכה או יוצאת להליכה.
התחלתי עכשיו קיק בוקס אז בכלל זה נותן הרבה כוח.

מה שבא לך טוב.