שרשור חדש: תרוצים לאי הכנת שיעורים

רחלילי

New member
שרשור חדש: תרוצים לאי הכנת שיעורים

זה בעקבות מה ששמופית העלתה. נזכרתי שהיתה לי מישהי בשכבה, בחורה יפה לכל הדיעות שכל שיעור של פיזיקה כשהמורה היה עושה בוחן או מבקש שהיא תקרא תשובה (הוא תמיד היה מבקש מהיפות ה"סוטה" הזה) היא היתה אומר שלא הכינה כי סבתא שלה מתה יום קודם. כל פעם הייתי נחרדת מחדש כשהיא היתה מספרת לנו את זה באוטובוס בדרך הביתה, איך אפשר לומר דבר כזה על סבתא??? והמורה המפגר הזה כל פעם מחדש היה שומע את אותו תירוץ וממשיך הלאה. פעם זה היה סבתא מתה פעם אחרת זה היה לוויה של סבתא. נדמה לי שבסוף הוא עלה על זה אבל לקח לו ממש המון זמן. (אולי הוא היה מקבל סיפוק רק מלשמוע אותה מדברת לכו תדעו). לי אישית אין מש תירוצים-או שאני בהכחשה מוחלטת או שאני (נראה לי יותר מתאים) כל כך פחדתי שיתפסו אותי בלי שיעורים כך שתמיד הייתי דואגת שיהיו לי, או שלא באה לשיעור. אה כן!!! יש לי יש לי אבל זה סיפור לשרשור נוסף.
 

שמופית

New member
רחלי, גם אני הייתי פחדנית כמוך ../images/Emo6.gif

ותמיד הכנתי שיעורים כמו ילדה טובה (או לפחות טרחתי להעתיק בהפסקה)... בקשר ללהעתיק בהפסקה - יש תמיד 2 סוגי תלמידים - אלא שנותנים בכיף להעתיק מהם שיעורים ואלה ששונאים לתת ואז אם משחקים להם על המצפון הם אומרים לך - תעתיקי, אבל תשני מילים... שזה לא יראה אותו דבר
התירוצים שזכורים לי הם:
אחי הקטן השתין לי על המחברת (לחברה שלי נולד אח כשהיינו בכיתה י"א)
עשיתי שיעורים והכלב לעס לי את כל המחברת
הבאתי את המחברת הלא נכונה
המורה, עשיתי את השיעורים בראש (נשבעת לכם שהיה מישהו בכיתה שלי שאמר את זה !!!
)
 

אתי@

New member
גם אני מהפחדניות שהעתיקו בהפסקות../images/Emo9.gif

ואף פעם לא היו לי תרוצים... אם לא הייתי מעתיקה הייתי נוקטת בגישה ש-אם אין אז אין ושום תרוץ לא יעזור (ככה היה אצלנו).
 

רחלילי

New member
וואלה

זה מזכיר לי שהיו בכיתה שתי בנות האחת בלונדה שמכירה בכך והשניה-חברתה הטובה והקטנת-קומה שעושה שיעורים. כל הפסקה הבלונדה היתה מעתיקה מחברתה הטובה שיעורים אבל המינון. חבר´ה כשמעתיקים צריך לזכור כלל בסיסי והוא שכשאתה עובר את המינון זה נהיה דוחה. לא זוכרת מה היה בסוף משהו שהקטנה פעם אולי לא נתנה לבלונדה להעתיק או משהו. והבלונדה נותרה חסרת כל. (חוצ משיערה). לא זוכרת אם זה היה או שזה היה בפנטזיה שלי. פשוט כל הכיתה לא יכלה לסבול את ההתנהגות הדוחה הזו. שמתי לב שיש לי מלאן זכרונות לא גמורים מהתיכון. מעניין. אולי זה הגיל. הגיל. בכל זאת... זה היה באלף הקודם....
 

shelycat

New member
תירוצים...........

תירוצים......... האמת היתה לי מורה לאנגלית בתיכון שאמרה לנו שאם היא תתפוס מישהו שלא הכין שעורי בית רע ומר יהיה סופו אבל... היא גם אמרה לנו שאם מי שלא הכין שעורי בית יגיע אליה לפני השעור ויודיע לה שהוא לא הכין אותם אז זה בסדר(היא לא רצתה לדעת סיבות).....כך שיצא שלא מעט יצא לי לאמר לה שאין לי שעורי בית וזה עבר בשקט. חוץ מזה יש את התירוץ האגדי הכלב אכל לי את שעורי הבית, תרוצים נוספים הם: הכלב השתין לי על המחברת(כן, כן), התבלבלתי במחברות (עטיפה זהה), היה לנו מבחן גדול אמש, האמת אני לא דאגתי אף פעם לתירוצים פשוט אמרתי את האמת ובכלל עד התיכון תמיד הכנתי שעורים (בד"כ בזמן השעור שהם ניתנו כי היה משעמם בשעור) ובתיכון כמעט ולא קיבלנו שעורים(אבל קיבלנו איזה מבחן כבוד פעם).
 

dorlim

New member
אני כמעט תמיד הייתי מגיעה עם השיעור

מוכנים לשיעור (בין אם הם נעשו בבית ובהשקעה, הועתקו 5 דקות קודם או נעשו בשיעור הקודם...) אגב, אני הייתי מאלו שנותנות להעתיק (חופשי...) בתנאי שמשנים את המילים. ומאחר והיו לי מחברות מאד מסודרות הן היו "מחברות הבחינה" של כל הכיתה. הבעיה היתה שכתב היד שלי הוא בלתי קריא בעליל וכל 5 דקות מישהו היה מתקשר לשאול אותי מה כתוב
 
למעלה