היי ../images/Emo107.gif
את מספרת על התקפי חרדה קשים, שמונעים ממך לצאת מהבית ולעשות את הדברים שאת אוהבת לעשות. הרבה פעמים כשחווים התקף חרדה שמעורר פחד נורא שמשהו עומד לקרוטת לנו, הפחד מלחוות התקף נוסף כזה ולהרגיש שוב נורא כל-כך, משתק אותנו. אנחנו מתחילים להמנע מלצאת מהבית, בגלל החשש הכל-כך גדול מלהרגיש ככה שוב. הבעיה היא שככל שאנחנו נמנעים יותר, החרדה הולכת ומתחזקת. כבר אין לנו הזמנויות לראות שאנחנו יכולים לצאת מהבית, להתגבר על הפחד, ולא לקבל שוב התקף. החרדה מתחזקת, והיא מחזקת את ההמנעות. זה מעגל שנורא קשה להיות בו, והדרך לצאת ממנו היא ללמוד לאט לאט ובהדרגה ללכת נגד הפחד. אני יודעת שזה נורא נורא קשה, וכמעט בלתי נסבל, אבל אפשר להעזר בכל מיני טכניקות טיפוליות, כמו טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי או טיפול תרופתי, שיכולות מאוד להקל. כתבת שהיית רוצה ללכת לטיפול, אבל הפחד לצאת מהבית הוא כל-כך גדול, שלהגיע למטפל, הופך להיות קשה מידי. אני נורא מבינה אותך, אני חושבת שזה מן מלכוד נורא קשה להיות בו, שמצד אחד אתה כל-כך צריך עזרה, אך מצד שני אתה מפחד מידי לעשות את מה שצריך כדי לקבל אותה. אני חושבת שנורא חשוב לשבור את המעגל הזה, ולמרות שזה הכי קשה בעולם, לנסות למצוא את הכוח לפנות לעזרה מקצועית. תנסי להסתכל על ללכת למטפל, כעל התחלה של התמודדות עם פחד (והרי כדי לנצח את החרדה, צריך ללמוד לצאת נגדה...). תקחי איתך מישהו, כי כתבת שלצאת עם לווי זה פחות בלתי אפשרי. תמצאי את הכוח להגיע למטפל, תלכי פעם אחת, וכשתראי שהיה בסדר, הפעם הבאה כבר תהיה פחות נוראית. אני יודעת שזה נורא נורא קשה, אבל זה כל-כך חשוב. תנסי להרגיע את עצמך לפני שאת הולכת, תנסי לדבר עם עצמך, ולנסות לשאול מה מפחיד אותך שיקרה, ואז תנסי לענות למחשבות המפחידות, להתווכח איתן. מחשבות כאלו הן הרבה פעמים מאוד מוגזמות ולא הגיוניות, אבל הפחד הגדול עושה אותן נורא מוחשיות ומאיימות. תנסי לזהות את המחשבות המפחידות האלה, ולענות להן. להגיד לעצמך שאין שום סיבה שמשהו יקרה בדרך לפסיכולוג, ושגם אם את מרגישה את התחושות הפיזיות המפחידות האלה, של סחרחורות, בחילות, קושי לנשום, רעד ועוד, זה אמנם מאוד מאוד לא נעים ומבהיל, אבל זה לא מסוכן... התחושות הפיזיות האלה הן תוצאה של החרדה, ולא יכול לקרות מהן כלום. הן נורא נורא לא נעימות, אבל הן עוברות, והן בשום פנים ואופן לא מסכנות אותך. תזכרי שבעבר סבלת מחרדה, והצלחת להתגבר עליה ולנצח אותה. אין שום סיבה שלא תצליחי שום. את הצלחת פעם, ואת יכולה להצליח עוד פעם. אני מבינה שקבלת פקסט. את מרגישה שהתרופה לא כל-כך עוזרת? יש המון תרופות לטיפול בחרדה, כמו למשל פריזמה שלקחת בעבר ועזרה לך, ועוד הרבה מאוד תרופות אחרות. אם את מרגישה שהתרופהשאת לוקחת עכשיו לא עוזרת, תדברי עם הפסיכיאטרית, אולי צריך להעלות מינון או להחליף תרופה. את חושבת שאם תמצאי מטפל באיזור המגורים שלך זה יוכל לעזור? זה נראה לך משהו אפשרי, למצוא את הכוח ללכת לפגישה אצל מטפל, למרות שהפחד, מתוך מחשבה שזה יכול כל-כך לעזור? ועוד דבר, אולי זה יעניין אותך לקרוא קצת על חרדה, על טיפול. כתבת שלמדת פסיכולוגיה, אולי יש לך חומר...? אם לא, והיית רוצה לקרוא, יש המון חומר באינטרנט, ואם את רותה הפניה לחומר, תכתבי. תהיי חזקה. אני יודעת שנורא קשה לך. תזכרי כל הזמן שאת יכולה לנצח את החרדה הנוראית הזאת. ושלמרות שזה הכי קשה בעולם, זה שווה להאבק בה ולטפל בה, כי אפשר להתגבר עליה (כמו שכבר עשית בעבר) ואין שום סיבה שהיא תמשיך לשבש לך את החיים
. ובינתיים שולחת לך
ענק. המון המון בהצלחה
אם את צריכה שמות של מטפלים לפי איזורים, תכתבי....
