פסח שמח וכשר
אגב, זאת אני כריסטינה... תפוז לא נתן לי להיכנס לחשבון הקודם, אז פתחתי את זה
מייקל ממש הוציא אותי מעבדות לחירות. ככה אני חושבת. הייתי ידועה בזה שהייתי ביישנית לחלוטין, לא יכולתי להציג את הכישרון שלי, והוא ריקוד
תמיד הייתי פחדנית מכדי לעלות עלבמה אמיתית ולהראות מה אני יכולה לעשות, איזה חייה אני יכולה להיות. אבל אף פעם לא הייתי מסוגלת להוציא את זה, כל כך רציתי... כל כך רציתי להתפרע, להוציא את החיה שבי, אבל פחדתי שזה לא יתאים למישהו, והוא עם כוחו... יסיט את כולם נגד זה. אני לא מסוגלת לשאת דעות שליליות. [ההפך הגמור ממייקל, שלא שם על אלו שאומרים עליו דברים מפגרים] אבל בזכות מייקל, בזכות ההופעות שלו, בזכות הכוח שלו, ובזכות האנרגיה שלו, הוא הוציא ממני את החיה שבי בכל פעם מחדש. אומנ זה היה בבית לבד, עם השירים שלו. אבל לאחר זאת, תפסתי את עצמי בידיים.. הופעתי בתחרות כישרונות ענקית בבית ספר שלי... הקהל הריע לי אכילו אין מחר, חצי מהשכבה שלי צרחה "את גדולה! את גדולה! את גדולה!" וזה פשוט עשה לי טוב בלב... כל כך טוב, שהזכוכית הזאת של הביישנות על הבמה התנפצה באותה השניה. בסוף ההופעה כשראיתי את כולם קמים ומוחאים כפיים, הרמתי את הפנים שלי לשמיים ואמרתח "מייקל, תודה. תודה ששברתה את הבועה שלי." מייקל הוציא ממני את מה שאני יכולה לעשות... וזה בשבילי משו גדול. כל העבדות הזאת של הביישנות, של "מה אם לא יאהבו?" נשברה באותה ההופעה, נפתחתי כמו שלא נפתחתי מעולם. וזה הרגיש מצויין
אני חייבת לספר גםעל עבדות שחברה של אימא שלי עברה, שהייתה גם מעריצה של מייקל. זה סיפור מדהים, הוא קרה דיי הרבה זמן לפניי שנולדתי, לפניי שאימא שלי בכלל הכירה את אבי הביולוגי. היא סיפרה לי שחברה שלה הייתה סוחרת סמים, היא הייתה הורגת את עצמה עם מנות סמים, שגדלו מיום ליום... היא הגיעה כל כך הרבה פעמים למצב בו היא לא הייתה מסוגלת לזוז מרוב שהייתה חלשה בלי כוחות לחלוטין. אימא אמרה לי שהיא הייתה רואה על הידיים שלה כל כך הרבה סימנים שנראו כמו עקיצות אדומות, אבל היא ידעה שזה לא יתושים, זה סימנים שנראו כתוצאה מהזרקת הסמים.
חברה שלה, הכירה את מייקל בזכות אימא שלי, היא סיפרה לה כמה קשה למייקל אבל הוא עובר הכל קשיח, היא אמרה שהיא צריכה לתפוס את עצמה בידיים. כמובן שכל מה שהחברה עשתה זה לצחוק לה בפנים, אז אימא שלי הייתה חופרת לה יום וליל על מייקל, וככה אחרי חודשיים וחצי, מה אימא גילתה? שהיא התחילה ללכת לגמילה. אותה חברה סיפרה לה שמייקל האיר לה עולם אחר, עולם שבו הוא אומר "אל תוותרי לעצמך!" היא אמרה שהיא ממש הביטה בו, ולא הייתה יכולה לעשות כלום. היא הייתה מנסה להפסיק לבד וכשהיא הבינה שזה לא יעזור לה... היא פנתה לגמילה. אחרי חצי שנה של גמילה, ועזרה מהשירים, מהאהבה, מהמסר של מייקל... היא נגמלה. אבל אחרי שנה גילו שיש לה סרטן, ושנתיים אחרי היא נפטרה.
אבל מה שהכי חשוב? זה שמייקל, מבלי שהוא יהיה כאן, עוזר לאנשים בדרך שאף בן אדם אחר בעולם לא יצליח. לא משנה כמה הוא ינסה. מייקל עם הכוחות שלו מגן עדן מציל מיליוני נפשות בכל יום. מייקל הוא כמו תרופה רוחנית, שפועלת הרבה יותר טוב מתרופה מוחשית.
מקווה שלא חפרתי יותר מידיי,אבל בעייני זאת באמת מעבדות לחירות. והייתי חייבת לספר
חג שמח לכולם
מקווה שהיה לכם סדר טעים וכייפי
...