הכל מפחיד אותי
אני מפחדת מהכל. מנחש בחצר, שהחתול ימות, מטורף יפתח במסע יריות בסופר/בית ספר/עבודה, שהסכר ישבר והעיר שלנו יוצף, שמשהו יקרה לאחותי הקטנה, שלקטנה יהיה צליאק, אנטישמיות בעיר שלנו, טיסות, רעידת אדמה, טילים, מלחמה שהגדולה תיפול במדרגות, תסריטי אימה כמו בסרטים שמגיפה משמידה חצי מהאנושות..... בקיצור, פחדים לא חסר לי.
במשך הרבה שנים, בעיקר מאז שאני אימא הפחדים התחלתי להרגיש שהפחדים משתלטים לי על החיים ומונעים ממני לתפקד כמו שצריך. החלטתי לקרוא ולהעמיק את הידיעות שלי בנושא חרדות ופחדים, והדבר הראשון אליו הגעתי הוא טיפול בתרופות פסיכאטריות שעוזרות להשקיט את הרעש הלבן והפחדים. אחרי ניסיון קצר הבנתי שזה לא בשבילי בכלל, והתחלתי ללמוד ולקרוא על פחדים וחרדות ומאיפה הם נובעים, כדי לטפל בהם לבדי, טיפול לא התאים לי. הדבר הראשון שעשיתי היה לחשוב ולהזכר בצמתים בחייים שיתכן והחרדות נבעו מהם. מצאתי 3 צמתים כאלו בחיים שלי, כל אחת עזרה לעצב את הפחדים וכל אחת מהם העצימה את החרדות. השלב הבא היה לחיות מחדש את האירוע שהעצים את הפחדים. קראתי/כתבתי/ראיתי תוכניות בנושא, כדי להבין את ההיגיון מאחורי האירועים. השלב הבא היה להפריד בין חרדות מדברים שאין לי שליטה עליהם אבל אני אוכל לשלוט בהתנהגות שלי, לבין פחדים לא מציאותיים. טילים ומלחמה יכולים לקרות כל רגע (במציאות אז בישראל), לעומת רעידת אדמה שיכולה לקרות אבל הסיכויים קלושים מאוד, ומגיפה שתשמיד חצי המאוכלוסיה ככל הנראה לא יכולה לקרות. אחרי שהצלחתי להפריד בין סוגי הפחדים, מה שעזר לי הכי הרבה היה להתכונן "ליום הדין" ולהבין שיש דברים שאין לי אפשרות למנוע ובשלב מסויים בחיים אני אצטרך להתמודד איתם. להכין תיק חירום למקרה של טילים ומלחמה, להיות ערה לתסמינים של צליאק, לקחת כדורי הרגעה לפני טיסות, לשים קולר עם הטלפון שלי על החתול, לא לראות סרטי אימה בה העולם נהרס.....
והכי חשוב, למדתי שהפחדים והחרדות חלק ממני, וברגע שהם מתעוררים ומפריעים לי אני ישר משננת את "תוכנית יום הדין". אז אני עדיין מפחדת, מהכל, כמעט כל הזמן, אבל למדתי אך לחיות איתם בשלום (רוב הזמן) כדי שהם לא יפריעו לי, ואני לא אפריע להם
