שרשור מפורסמים

[בנצי מודו 1]

שרשור מפורסמים

נתתם שירות לאישיות מפורסמת? האם המפורסם בחייו האישיים דומה לפרסונה הציבורית שלו, או שבמציאות זה אחרת?
גיליתם משהו חדש על המפורסם כשנתתם לו שירות?

 

[אשה מרציפן]

באיזה מפורסם נתקלת לאחרונה?

לי יצא במהלך השנים להיתקל בלא מעט סלבס, אם מתעקשים על סיפורים עדכניים יחסית, אז לפני כשנתיים עבדתי בשת"פ עם חברת נדל"ן שהבעלים שלה מקושרים עם לא מעט סלבס (חלקם גם עובדי החברה), כשהגיעו סלבס נוספים בתור לקוחות. זה היה דבר דיי שגרתי לפגוש סלב ביום או יותר.

אם תתעקשו על דוגמאות... יצפאן היה מגיע לא מעט, היו ימים שכאבה לי הבטן מרוב צחוק. כשציפי שביט הגיעה כולם ידעו לפי הקול שהיא שם, ואחרי שראו אותה... החיוך שלה זה משהו שיכול לעשות לך את היום, נשמע בנאלי אבל זו המציאות. היא גם חמודה כזאת שמקפידה להגיד שלום לכל אחד שרואה.

עוד הסתובבו שם ציון ברוך, צביקה הדר (מותק של בנאדם), עוד כמה אנשים שאני לא זוכרת כרגע ו-פליטי ריאליטי שונים ומגוונים. זכיתי אפילו לכבוד לטעום ממעשה ידיה של אביבית, מסתבר שהיא גם יפה וגם אופה.

 

[DDN]

על יצפאן שמעתי דווקא

שהוא אדם מאוד לא נעים

 

[אשה מרציפן]

גם אני שמעתי את זה

וממקורות מאוד מוסמכים, אבל שם הוא היה דיי סימפטי, אולי בגלל שהיה בקשר חברי מסוים עם בעלי החברה, או שסתם רצה לעשות עליהם רושם.

 

[בנצי מודו 1]

נתקלתי לאחרונה לא במסגרת עבודה

הוא היה כל כך מגעיל עילאי ומתנשא, אבל לפחות יצא מזה שרשור.

 

[Dschnieder1]

שעבדתי בבנק בראשל"צ פגשתי את ספי ריבלין

בחר די נחמד חבל שמחלה הרסה לא את קול

 

[1Shir]

אביבית מהאח? מה היא הכינה לכם?

יש לי חולשה אליה, אני אוהבת אותה!

 

[אשה מרציפן]

הכינה לביבות גבינה נחמדות

ובתור אחת שלא רואה טלוויזיה, לא הבנתי מה כולם מתרגשים סביבי. בין היתר, גיליתי באיחור ניכר שחלק מהאנשים שעבדתי מולם יום יום הם פליטי ריאליטי, אני הכרתי אותם כאנשים נחמדים ומשעשעים, ופתאום ראיתי אורחים מתרגשים ולא הבנתי, עד שהסבירו לי "זו ההיא מהישרדות! זה ההוא מהאח הגדול"...

 

[1Shir]

גם לי זה קורה

התוכנית היחידה שראיתי בטלוויזיה בשנים האחרונות היא האח הגדול... וזה התחיל בעונה הרביעית (ההתמכרות לתוכנית) שבה פשוט התאהבתי שם בכמה אנשים בעיקר בתמיר ובאביבית

לא אוהבת לביבות אבל אם היא היתה יושבת איתי הייתי אוכלת לביבות שלה

טוב לדעת שפליטי ריאליטי הנם אנשים נחמדים ומשעשעים

 

[trilliane]

גם לי זה קורה...

לא כ"כ במציאות (אני לא מסתובבת בחוגים ה"נכונים") אבל למשל אם יוצא לי לצפות בתכניות אחרות כמו "ארץ נהדרת" אני פשוט לא מבינה חצי מהחיקויים, למשל.

בשנה האחרונה העלו את "קזבלן" ואני שוקלת לראות; כשבדקתי מי השחקנים הופתעתי לגלות שילהקו לתפקיד הראשי שם לא מוכר (עמוס תמם). בעודי מעריכה אותם (בלבי) על האומץ הלא אופייני להפקה, נכנסתי לוויקיפדיה והתברר לי שהוא דווקא מוכר מאוד, פשוט לא לי...

הוא השתתף בהמון סדרות ותכניות שאף אחת מהן לא ראיתי.

ולפני סיום, הזכרתי לי שלפני עשור מישהי מהצוות שלי דיברה עם איזה כוכב ריאליטי (ההוא שזכה ב"קחי אותי שרון" נדמה לי...) וכמעט התעלפה מרוב התרגשות. במשך עשר דקות אחרי השיחה היא הוציאה מהפה בעיקר "יא וולי" (או משהו דומה). כצופה מהצד זה היה די משעשע.

 

[1Shir]

לא יודעת לגבי חוגים נכונים, אבל אני גרה בת"א.

אני חושבת שבמקרה הזה מספיק לגור במרכז הארץ (אאל"ט את מהצפון/חיפה) וכל יום בערך אתה נתקל בידוען... כלומר, אני בטח נתקלת בהרבה יותר, אבל רק חלק קטן אני מזהה

ולפעמים גם יוצאות אינטראקציות כחלק ממהלך החיים... כמעט תמיד כשאני הולכת עם עוד אנשים, הם מזהים ומכירים כמה ידוענים שאין מצב שהייתי מזהה...
דווקא את קחי אותי שרון אני זוכרת, כי זה מסנוניות הריאליטי בארץ אם לא הראשונה שבהן, סוג של מיתולוגיה. אני חושבת שלזוכה קראו יואב שוורד!
עמוס תמם שמעתי את השם אבל אין לי מושג קלוש איך הוא נראה.
ארץ נהדרת אני בין היחידים שלא צופים (או לפחות כך זה מרגיש) וכל פעם שמשתמשים בקאטץ' פרייז שאני לא מכירה, ברור לי שזה משם, וזה תמיד אכן כך (אני שואלת אם זה מארץ נהדרת...).

 

[trilliane]

אני מהמרכז במקור... ולא נתקלתי בידוענים

על כל צעד ושעל, אני חושבת שזה בהחלט תלוי איפה מסתובבים.

 

[אשה מרציפן]

לא לזה התכוונתי

אמנם אני לא רואה טלוויזיה, אבל יש דברים שאי אפשר להימלט מהם, ככה שלמשל אביבית ידעתי מי זו, אפילו שלא ראיתי שום פרק של האח הגדול. מנגד, היה פליט האח הגדול אחר שפרש בשלב מוקדם יותר, שעבדתי איתו מעל לשבועיים לפני שגיליתי שהוא היה באח הגדול, ואת זה גיליתי כשאורחת מזדמנת התלהבה לראות אותו. איתו היה קטע משעשע, כשפגשתי אותו אחרי שהסתיימו יחסי העבודה, והוא לא קלט אותי אז פניתי אליו במשפט הפתיחה "אתה מוכר לי מאיפושהו", ומישהי שהייתה שם באה לומר "כן, הוא הופיע באח הגדול" ולא הבינה למה עוד לפני שסיימה לדבר הוא נתן לי חיבוק ונשיקה...

כנ"ל היה עם פליטת הישרדות, בחורה ממש מקסימה שיצא לנו לדבר הרבה ולאכול צהריים ביחד, ויום אחד היא הוצגה בפני אחד האורחים שלנו כ"ההיא מהישרדות, אתה בטח זוכר" ורק אז גיליתי.

עמוס תמם זה כבר משהו אחר, גם בלי לראות טלוויזיה אי אפשר להימלט ממנו, מה גם שהוא מוכר כבר שנים, אני זוכרת אותו מתקופת השיר שלנו. לגבי להיתקל בידוענים במרכז - אכן קרה וקורה, אבל כשנתקלים בידוען שאין לך מושג מי הוא, זה לא נותן הרבה... ויש את אלו שמסווים את עצמם (לשרית חדד ביצעתי בזמנו בידוק בטחוני והבנתי שזו היא רק כשהסתכלתי בדרכון).

 

[trilliane]

אפשר, אפשר...

אין לי מושג מי זאת אביבית, והנה, הצלחתי להימלט מעמוס תמם... לא צפיתי ב"השיר שלנו" ואלמלא קזבלן סביר להניח שעדיין לא הייתי יודעת במי מדובר (לא שכרגע אני "יודעת"; אבל קראתי בוויקיפדיה וראיתי את התמונה בגוגל).

למען האמת כשאני חושבת על זה יצא לי לראות בחיי אנשים מוכרים פה ושם, לאו דווקא באזור המרכז (גם הם בני אדם שקונים ואוכלים והולכים לפעמים להופעות שאני הולכת אליהן ועושים דברים...) פשוט לא ככה. זה גם לא נורא ריגש אותי אז לא מדובר באירועים שנחרטו בזיכרוני...

אבל הזכרת לי משהו – לפני עשרים שנה בערך (אוי, זה כבר גורם לי להרגיש זקנה...

) אחד מהחבר'ה הביא איתו לחבורה זמר מבוגר שמוכר בעיקר לדור של הוריי (למען האמת כיום אני דווקא שולטת היטב בז'אנר, אבל בנעוריי זה לא היה כוס התה שלי). בחור מהחבר'ה שאל אותי בהתרגשות "ראית את מי הוא הביא?!" ולא היה לי מושג על מה הוא מדבר. הוא אמר לי "לכי לראות!" ואני הולכת לראות, ואומרת לו, אה, כן, ראיתי שהם נכנסו יחד, לא ידעתי שאליו אתה מתכוון; מי זה? אבל גם אחרי שהוא תיאר לי במי מדובר, הוא לא היה לי מוכר. הוא המשיך להגיע לפעמים אז למדתי להכיר אותו, אבל לא יצא לי לשמוע אותו שר. אחרי כמה חודשים הוא הופיע בטלוויזיה ואני יושבת בסלון וצועקת להורים שלי בהתרגשות "הי, תראו, X בטלוויזיה!" והם מסתכלים עליי כאילו נפלתי מהירח.

 

[trilliane]

יצא פה ושם (טלפונית) רובם היו נחמדים מאוד

היה אחד שתמיד נראה לי קצת לא נחמד בטלוויזיה אבל כשהוא נדרש לתפעול טכני הדרכתי אותו והוא היה מקסים, סבלני מאוד וסימפטי (אף שהתפעול לא הצליח בפעם הראשונה וזה לקח קצת זמן), גרם לי לשנות את הדעה לגביו.

כמו כן כתבתי כאן בעבר על אשתו של מישהו שלא הפסיקה לנקוב בשמו המלא של בעלה לאורך השיחה ושעשעה אותי מאוד.

דיברתי פעם עם זמר כלשהו, סולן של להקה, ובמעבר על הפניות הקודמות שלו (בדיקה שגרתית בכל שיחה) ראיתי שנציגה קודמת כתבה "הלקוח (סולן להקת _____!!!!!) ...." וזה קרע אותי מצחוק.

יצא לי פעם גם לדבר עם מלחין כלשהו, לא מישהו שנחשב ל"סלב" אבל שם יחסית ידוע למי שבקיא למדי במוזיקה העברית וכל השיחה התלבטתי אם להגיד לו משהו (יש שיר שלו שאני אוהבת במיוחד) ובסוף התפדחתי (לא היה לי נעים) וויתרתי על כך. בדיעבד קצת הצטערתי שלא זרקתי איזה פרגון...

 

[אשה מרציפן]

בהקשר הזה

בנתב"ג יצא לי לפגוש את עמיר קישון, בנו הפחות מוכר של אפרים ז"ל, אבל למי שחובב את הסיפורים שלו הוא מוכר מאוד. נראה שהוא דיי הוחמא מכך שהבנתי מי הוא, ושעשע אותו שהזכרתי לו לא לשכוח להביא מסטיק עם פסים (מי שלא מכיר את הסיפור - ממליצה לקרוא, ובכלל ממליצה על כתבי קישון בכללי, מעניין לקרוא אותם גם בתקופה הזאת).