הפסח הזה היה בשבילי שנוי במחלוקת
הוא היה די בזבוז של זמן מבחינתי, הרבה דברים היו יכולים להיות הרבה יותר טובים. רוב הזמן הייתי עם חברים שלי, יצאתי די הרבה, ובזמן שלא, ישנתי. בימים האחרונים תפסתי את כל השעות שינה שהחסרתי (אכן, החסרתי שעות שינה בחופש. ישנתי איזה 5-6 שעות כל לילה, זה היה קצת דפוק). בתחילת החופש התחלתי לראות את העונה השלישית של אבודים, לפני שתי דקות סיימתי לראות את הפרק ה-16. זין, זו כזו סדרה טובה, אני לא מאמין. גאונים הכותבים, והשחקנים עוד יותר. למרות שאני לא אוהב את ג'ולייט היא נראית כמו דינוזאור. ונראה לי הגעתי למסקנה למה אני כל כך כל כך אוהב את הסדרה הזו. בנג'מין פשוט כל כך מזכיר לי את ת'ום יורק. בהתחלה לקח לי זמן להבין את מי הוא מזכיר לי, אבל כשזה הכה בי הייתי המום! אני יודע שרק אני מוצא את הדמיון, אבל בשבילי זה כל כך ברור! מתחילת החופש נוספו לי עוד כ-20 אלבומים לאוסף הוירטואלי שלי (רובם של אבא שלי, משהו כמו 7-8 מהם שלי). את אלו שאני קניתי שמעתי, למען האמת אני חייב לציין שהיו לי אחלה בחירות (בינהן - פרימוס, עץ הדרבן. דיסיפלן וחסר כוכבים של קרימסון המעולים, ועוד כמה.). את של אבא שלי בקושי שמעתי. שמעתי כמה בודדים, כמו את rock bottom של רוברט וויט שכבר כתבתי עליו די ממזמן, ועוד כמה. אני מאד מקווה לשמוע אותם, אולי להכיר דברים חדשים. בחופש הזה הגעתי למסקנה המרחיקת לכת שככל הנראה רדיוהד היא הלהקה האהובה עלי. אין רגע שבו אני לא יכול לשמוע רדיוהד (פאבלו האני לא נחשב כאן). זו מסקנה די מרחיקת לכת, אם אתם מישהו שמכיר אותי, וחושב שפינק פלויד זו הלהקה האהובה עלי. ואכן היא להקה מעולה, שאני מאד מאד אוהב.