הנה עוד שבוע
שבוע מלא חוויות , הייתי בבית קיץ של בתו של הזוגי, זה ממוקם בצפון המדינה ואיזור שנקרא לוקן(Løkken), שוכן בחוף המערבי של הים הצפוני , למקום יש אור מיוחד , רך כזה והרבה ציירים במאה התשע עשרה התמקמו שמה וציירו את הנוף קוראים לזה אסכולת סקיין( Skagen).
אני רוצה לציין שזו אחת הפעמים היחידות שלי באזור הייתי כבר פעם אבל לא יותר משעות בודדות ומה שהפליא אותי הוא איך הנוף לא משתנה לכל אורך הממלכה הקטנה אותם שדות מאופק לאופק, אותם שיחי שושני בר בצבע פוקסיה ולבן מעטרים את שולי הדרכים, כפרים כמו בגלויה , עיירות קטנות שהזמן נעצר בהן ובכל זאת קסומות בדרכן הן, טורבינות רוח בכל מקום (התברר שזה לא מי יודע חוסך בחשמל), הכול שלו ורגוע מה שהיה לפני חמש מאות שנה ימשיך באותו נתיב אולי בגלל זה הם מאושרים..פעם אחת המדינה נכבשה זה היה בזמן מלחמת העולם השנייה , הצד השני של החוף המערבי זה בריטניה או יותר נכון סקוטלנד, היטלר כבש את דנמרק כי הוא רצה להגיע לנורבגיה איפה שייצרו את המים הכבדים יש לא מעט בונקרים שמעטרים את החוף מאותה תקופה.
האתר בו נמצאים בתי הקייץ משובב לב, בעיקר מצאו חן בעיני העשבים הגבוהים שמיוחדים באיזור.
בבתי הקיץ היו הרבה נורבגים, שבדים וגרמנים, התברר שבסקנדינביה כשבוחרים מקום נופש מבררים קודם כל מה מחיר הבירה ולפי זה מכוונים את הג'יפיאס, כל עם והבחירות שלו.
לגבי השאלות , אני לא קוראת ספרים כמעט אלא אחד פעם בשלוש שנים , טלויזיה ועיתונים ישראלים הם חינם ברשת וכן, אני קוראת וצופה בתכנים , הכל תמיד בצבעים קודרים.
תמונות מהאיזור
ולשאלה השבועית:
