יום ראשון הקסום והטוב
נתחיל מזה שאף פעם אין לי תוכניות אלא אם יש ביקורים משפחתיים שנקבעים שבוע מראש כנהוג פה.
מה שכן ממה שאני זוכרת בארץ הביקורים פה המשפחתיים הם ממש ארוכים מאחהצ המוקדמים ועד ממש מאוחר בערב אבל אלו נעשים במשורה כי משפחתיות זה דבר מאד ממודר פה , אני אכתוב על זה פעם.
הימים עכשו ארוכים והשמש שוקעת בערך בעשר בלילה וגם אז זה מעין אור חיוור , הציפורים מאד עסוקות וזה שיא האקשן שיש לי לספר עליו במחוזותי,
אני ממליצה על שתי סדרות שאני צופה בהן האחת היא האמריקאיים שהיא פשוט יצירת מופת על זוג מרגלים של הקגב שישבו באמריקה בשנות השמונים בזמן המלחמה הקרה ומה הם עשו למען מדינה, הסדרה משרטטת את כל השינויים התרבותיים שאותם רוסים עוברים במקום החדש ומה שהם מוכנים לעשות בשביל אמא רוסיה , בדיעבד כשהמשטר המטורף הזה התפורר בתחילת התשעים או עם אסון צרנוביל אתה שואייל את עצמך בשביל מה כל זה היה טוב, האם הם השיגו משהו מבחינה טכנולוגית, האם הם עשו את רוסיה וגרורותיה למקום יותר טוב או הומני התשובה היא לא ולא ולא כל מקום שרוסיה נגעה בו היה תחת משטר טוטאליטרי ולאנשים לא היה כסף לקנות אוכל הדוגמא הכי טובה היא הפנסיות שאיווט מנסה להשיג עכשו לקשישי USSR לשעבר שהגיעו בלי גרוש עליהם , אם כבר מדברים על סוכנים רוסיים.
סדרה אחרת על אותה תקופה נקראית Deutschland 83 והיא מתארת את החיים בין שתי הגרמניות שגם שם מגייסים מישהו לרגל למען השטאזי, אבל היא יותר קלילה ויותר נחמדה במיוחד שיש פסקול משנות השמונים שמלווה כמעט כל סצנה והשחקנים הם ממש גרמנים ולא משחקים דמויות גרמניות שמדברות אנגלית שוטפת .אני שאלתי את ג'. מה הוא זוכר מהמלחמה הקרה כי בארץ זה לא ממש הורגש אז הוא אמר שכל פעם היו מזניקים מטוסי קרב לכיוון בורנהולם שזה אי ששוכן ליד פולין והמדינת חסות באותם זמנים התכוונה לכבוש את דנמרק חחח. מי יידע שהכל יפול תוך כמה שנים ופולנים יבואו בהמוניהם לעבוד ביבשת עם גבולות פתוחים, היום הכל משתנה שוב עם הפלישה מהמזרח התיכון.
באשר למעבר. נתחיל בקריירה ,אני מעולם לא התיחסתי לעבודה כקריירה אלא כמשהו שמצריך להביא לחם הביתה או לשלם מיסים, לא שאשאיר איזה עקבות בחול מעצמי. הייתי גרושה במצב נפשי רע מאד מאד מאד הייתי חייבת שינוי מהותי אחרת אתפרק , אגב ההליכים כמו שקוראים לזה היום בתקשורת הישראלית החלו כבר אז, היום זה עמוק בתרבות.
תמונות מהסביבה שלי