השבוע אני מסיימת מאמר
נתחיל מכך שהמאמר שלי אינו מושלם כלל, אבל זה משום שאני פרפקציוניסטית, והמאמרים שלי לעולם לא יהיו מושלמים. אבל מכיוון שאני מודעת לפרפקציוניזם שלי, אני מודעת לכך שהתחושה שלי ש"מאמר אינו מושלם" (עד כה 57 עמודים ו 190 הערות שוליים, מקורות מולטידיסציפלנרים רבים) אינה אלא "רק בראש שלי", ושאם אני אלך לפי תחושותיי, המאמר לעולם לא ישלח. למעשה את שיטת ה dead lines אימצתי איפשהו כאשר הבנתי שהפרפקציוניזם שלי לא יוביל אותי לשום מקום מלבד ל'ימות המשיח'. החלטתי שלכל פרוייקט יש תאריך יעד שבו הוא יוגש/יעשה/יסתיים 'לא משנה מה'. אז את המאמר שלי, על אי -השלמות הברורה שלו אני הולכת לשלוח עוד שבוע...... למעשה עוד שבוע אני הצבתי לעצמי יעד של "להיות ב office depot ולכרוך" (מכיוון שהוא מתקרב ל 60 עמודים אני חייבת להגיש אותו כרוך), וזה אומר שהשבוע הזה אני צריכה לכתוב: א. 3 תת פרקים נוספים (זה מאמר בעל 10 פרקים שלכל פרק אי אלו תת פרקים ולהם אי אלו תת פרקים), אשר אחד מהם מאד מאד מאד קל, השני 'בינוני', והשלישי קשה ביותר- כי הוא תת הפרק אשר מסיים את המאמר ואין כמו לכתוב את 'משפט המחץ המסיים'. וחוץ מזה עלי להשלים לפחות 10 הערות שוליים, וחוץ מזה עלי לעשות אי אלו תיקונים קוסמטים בהערות שוליים אשר נוגעים לכללי ציטוט אחיד וכו'. זהו, אז זה מה שאני מקווה לעשות השבוע קרן