שרשור פרידה

[יעל ארבל]

מסך יורד ../images/Emo219.gif

שלום לכם חברות וחברי הפורום היקרים. זוהי הודעת פרידה. אחרי שנתיים וחצי של עשייה פורה ומהנה, החלטתי לסגור את פורום השנה שלי. ועכשיו, אחרי שהוצאתי את ההודעה הזאת לאוויר העולם, אני יושבת ככה מול המסך וחושבת לעצמי מה לכתוב עכשיו - האם לכתוב על עצמי? על ההחלטה שהובילה אותי לסגור את הפורום? אולי זה דווקא המקום לדבר על הגולשים שפה, בהווה ובעבר, האנשים הנפלאים שצמחו בו ולחשוב על מה הם עשויים להרגיש עכשיו? אולי על הפורום עצמו, שהוא עד היום הבית הראשון שלי ברשת, ועל העצב והקושי, המהולים בתקווה ושמחה עם הפרידה הצפויה? אולי בינתיים אסתפק בהודעה הזאת ואשאיר את שאר הדברים פתוחים לכרגע - בתיאום עם הנהלת תפוז הפורום ייסגר רק בעוד שבוע, אז יהיה לי בוודאי עוד זמן ומקום להגיד הכל. וכמובן, וכתמיד, אשמח לשמוע את תגובותיכם / הרגשתכם / שאלותיכם. הרבה אהבה,

 

[אני שירה]

../images/Emo12.gif

למרות שבתקופה האחרונה לא השמעתי את עצמי פה, עדיין זו התגובה שלי כרגע לסגירת הפורום

.

 

[לקשמי]

שלום ליעל ולכולם

בזמן האחרון לא כל כך הרגשתי נוח לכתוב כאן, אבל עכשיו, כשראיתי את הודעת הפרידה, בכל זאת הרגשתי צורך להגיב. אז אני רוצה להודות לך, יעל, על הפורום הזה שבמשך תקופה מאוד ארוכה עזר לי בדרך להגשמת המטרה, שבסופו של דבר הגשמתי, קורס המורים ליוגה, שעשיתי לפני חודשים ספורים. דווקא לפני כמה ימים רציתי לכתוב כאן הודעה חדשה, על הצורך שלי לעשות שינוי נוסף בחיים שלי והוא להפסיק לעבוד בקלדנות. ההחלטה הזאת באה לי אחרי שבזמן האחרון שוב עבדתי אינטנסיבי בתור קלדנית וכתוצאה מכך חזרו לי הכאבים ביד, שכבר הספקתי לשכוח מהם. בגלל הכאבים האלה גם תרגול היוגה שלי מוגבל, ואת זה אני לא רוצה. אחרי שכבר חזרתי לתרגול מלא (אחרי שתקופה ארוכה התרגול שלי היה מוגבל בגלל כאבים פיזיים), אני לא רוצה שהעבודה שלי תגרום לי להזניח את התרגול או להגביל אותו. האמת, ניסיתי השבת הזאת להמנע מלהדליק את המחשב וגם להמנע מלהקליד וזאת ההודעה הראשונה היום שאני מקלידה. (מקווה שגם האחרונה בתקופה הקרובה). היד שלי ממש דורשת ממני לנוח מהקלדות. אבל בינתיים אני לא עובדת ואני צריכה להתפרנס. אז אני אמשיך לחפש עבודה, כל עבודה שהיא לא קלדנות. מאחלת לך הצלחה בהמשך וכמובן גם לכולם שימשיכו ויצליחו בדרך להגשמת מטרותיהם.

 

[יעל ארבל]

תודה לקשמי

מאוד שמחתי לקרוא על ההתפתחות שלך, ועל שזכית להגשים את החלום שלך וללמוד בקורס למורי יוגה. אני מאמינה מניסיון שלי ושל הרבה אחרים, שהצלחה גוררת איתה הצלחה נוספת, ולכן אין לי ספק שזוהי רק ההתחלה בשבילך. על אף כל הקשיים שבדרך אני בטוחה שתמצאי את הדרך להגשים עוד ועוד מטרות שאת מציבה לעצמך. שיהיה לך הרבה טוב,

 

[Gali112]

סגירת הפורום

הי יעל מצטערת שהצטרפתי לפורום רק השנה ולא בתחילת הדרך המעט שהייתי פה והקריאה של אתר השנה שלי תרמה לי המון ואני בתקופה של שינויים גדולים ומשמעותיים בחיי מקווה שאתר השנה שלי ישאר ברשת כתבתי פה תקופה מסויימת לפני כמה חודשים ואכן הרגשתי שהתגובות איטיות ומעטות ולא תמיד מתפתח דיון משמעותי וגם אני הפסקתי לכתוב ולהגיב אני מתארת לעצמי שהעשיה כאן דורשת הרבה אנרגיה שלך שכנראה צריכה ללכת עכשיו לערוצים אחרים בהצלחה !

 

[יעל ארבל]

אתר השנה שלי

קודם כל, תודה לכולכן על המילים החמות. לשאלתך, גלי, אתר השנה שלי יישאר פתוח ברשת לכל מי שירצה לגלוש אליו ולבצע את התוכנית שלו או לקרוא את המאמרים שבו. בתחילה יישאר ללא כל שינוי, לאחר מכן, יש לי כוונה להפוך אותו לחלק מאתר גדול יותר שעוסק במה שאני עוסקת בו כיום - תקשורת מקרבת. (ואז ייתכן שהכתובת שלו תשתנה, אבל לא המאמרים שבתוכו). ואיך הם קשורים ביניהם? מבחינתי הליבה של תחום תקשורת מקרבת היא הקשר שבין אדם ועצמו, והיחסים שבינו לבינו. אחד התחומים הענקיים בהם עוסקת תקשורת מקרבת הוא הנעת עצמנו מתוך בחירה ורצון, במקום מתוך אשמה (הלקאה עצמאית) או פחד. ומהו שינוי אם לא הנעה של עצמנו לקראת מקומות אחרים שאנחנו רוצים להיות בהם? על כן מתקיים קשר הדוק בין התפתחות, צמיחה ושינוי ובין תקשורת מקרבת. ולכן - האתר ייאחד את שני התחומים הללו, ומי שירצה להמשיך ולעבוד עם עצמו על צמיחה אישית ולחולל שינוי בחייו מתוך בחירה וניהול דיאלוג פנימי עם עצמו - יוכל להמשיך לעשות זאת בפורום תקשורת מקרבת.

 

[תמונה אימפרסיוניסטית]

../images/Emo24.gifשמחה לשמוע שהאתר נשאר

כי גם אני לרגע חששתי שגם הוא ייסגר... אתר מקסים ומבורך שאני כל הזמן ממליצה עליו לאנשים (ולעצמי) אז יופי שהוא לא נסגר ואף יורחב בהמשך. למרות ההשתתפות הפאסיבית שלי בפורום, וההודעות שהופיעו רק אחת להרבה זמן, גלשתי בפורום כמעט כל יום והקריאה בו מאד הפרתה אותי. בעיקר מההודעות המקסימות שלך, יעל, שבהן כל מילה היא אוצר בפני עצמו. רק מעצם הקריאה של ההודעות שלך הרגשתי כל פעם מחדש הילה של אור, טוהר, וחשיבה חיובית. אז שוב, למרות הפאסיביות שלי בכתיבה, מאד חבל לי ועצוב לשמוע שהפורום נסגר, אבל מעכשיו אני אקרא בפורום תקשורת מקרבת. הכי חשוב שתהייה לך הרבה הצלחה בהמשך הרקמה היפה שאת יוצרת. ובאמת, כמו בכל רקמה, יש חוטים שנגמרים אבל אז קושרים אותם, והם נשארים שם, בתפקיד שאותו הם מילאו, ביופי שהם השאירו בתוך אותה רקמה גדולה, ואני אישית יכולה להעיד שהתכים האלה משובחים ביותר ותמיד ישארו שם.

אז הרבה הצלחה בהמשך ממאיה

 

[פיה טובה אחת]

איזה כינויי יפה יש לך../images/Emo6.gif

אני מאוד מאוד אוהבת את הציור האימפרסיוניסטי. אז מאוד מצא חן בעיניי הכינויי שלך!

 

[יעל ארבל]

מאיה יקרה, תודה לך על היופי

שהמילים שלך מייצרות. באמת התרגשתי לקרוא את הודעתך, ואני שמחה שתמשיכי לקרוא באתר ושתעברי לקרוא בפורום תקשורת מקרבת כי יש לי כוונה לטפח אותו כפי שעשיתי עם הפורום הנוכחי. הרבה הצלחה לך והמון תודה על החמימות שבדברייך

 

[venesa1]

../images/Emo10.gifחבל... תודה על העזרה

בכל אופן... רציתי לומר שהפורום תרם לי אהבתי את רוב החברים הקבועים נהנתי לקרוא אתכם... יעל, שיהיה בהצלחה

בהמשך העשייה ומקווה שתפרסמי את הקישורים הרלוונטים... אשמח להשתתף בהם! ישר כח!!!

 

[יעל ארבל]

תודה ונסה,

שמחה שהפורום והעשייה שבו תרמו לך והעשירו אותך. הקישורים הרלוונטים - לאתר השנה שלי, ולפורום תקשורת מקרבת - נמצאים בצד שמאל למעלה. הרבה הצלחה,

 

[ניאו30]

ואייי ../images/Emo10.gif

כאחד שנמצא כאן כמעט מרגע ההתחלה...הפורום הזה ממש הפך להיות חלק ממני. יש בי יותר מהבנה לזה...זה שוב חוזר לעניין מעגליות החיים...כמו בנושא החברים...גם הפורום הזה היה לי לחבר...וכמו עם חברים...לפעמים צריך להפרד...וזה לא פשוט...לפעמים אפילו עצוב...אבל,לפעמים זה כורח החיים,וממשיכים הלאה. יעל,אין ספק שהפורום יציר כפייך נתן מקום להרבה אנשים שחיפשו את השינויים בחייהם...בוודאי לי...ולהגיד תודה נראה קטן בשביל זה ...כי באמת לשנות את החיים זה כשמו כן הוא...לשנות את החיים...ואיך מודים למישהו שעזר לך לשנות את החיים?איך מודים למישהי שעזרה לו בהתמודדיות השונות בתחילת הדרך? בקונפליקטים,בשאלות,בהתלבטויות...ברגעי השמחה ורגעי העצב...זה ממש מרגיש לי כמו משפחה שהייתי חלק ממנה,ואצלי זה הרבה יותר חזק משום שאין לי הרבה נסיון בלהרגיש מה זו באמת משפחה אוהבת ותומכת אני בכל זאת הייתי שמח אם הפורום היה ממשיך בדרך כזו או אחרת...כי ממש נקשרתי אליו...אבל אולי זה עוד אחד ממקרי ה-let go שאני עכשיו עובד עליהם עם עצמי...להרפות מהדברים שאתה נקשר אליהם,מהאנשים או החפצים או המקומות או דבר אחר שאתה עושה או חווה בחיים.

 

[איילת נהדרת]

ובכן...../images/Emo140.gif

זה היה דיי צפוי ,כשראיתי את הפורום דומם כמה חודשים ממש חבל. הגרעין הראשון, אותו גרעין שהיה כאן כאשר הגעתי היה פורה ומרתק. ולאחרונה הגיעו חדשים שעוררו אותו מחדש.

ובכן יעל אני באמת מאחלת לך הצלחה בהמשך, נהנתי לקרא את המאמרים שלך ובעיקר את סיפור חייך ומשפחתך. החוכמה, הידע, נסיון החיים, התובנות שלך, הפתיחות שלך לדבר על הדברים ,מאוד מעודדות, מחזקות, ומלמדות. אני מניחה שכדי לגרום לפורום להיות שוקק חיים ,ישנה דילמה בין הפעילות מחוץ לפורום( בחיים עצמם) לבין הפעילות במדיה הוירטואלית. ואם הפעילות בחיים עצמם פורה יותר מהפעילות בוירטואל אזי היה זה שכרך.

פורים שמח מירושלים ובהצלחה.

איילת

 

[יעל ארבל]

ניאו היקר

אכן דרך ארוכה עברנו ביחד מימיו הראשונים של הפורום. היה לי עונג להיות שותפה שקטה למסע הארוך שעשית מאז ועד עכשיו ושאתה ממשיך לעשות. זה ממלא אותי המון אושר לדעת שהפורום הזה היה ועודנו משמעותי לך. כשאתה אומר שהיית שמח אם הפורום היה ממשיך בדרך כזו או אחרת, אני יכולה לשמוע את הצער שלך - בשלב זה הפורום כפורום לא ימשיך להתקיים (וזאת בתיאום עם תפוז), גם לא תחת הנהלה אחרת. יחד עם זאת, אני עדיין כאן, לא הולכת לשום מקום, ואם תרצה אתה ממש מוזמן לבוא לבקר בפורום תקשורת מקרבת - שהמהות שלו הוא יחסים - קודם כל של אדם עם עצמו, ואחר-כך עם אנשים אחרים. ככה שאם תרצה עדיין את המקום לכתוב, להתלבט, לתרום מהרגישות המופלאה שלך ומהניסיון (כבר די עשיר) שלך בצמיחה ומודעות אישית - אתה מאוד מוזמן. הרבה טוב, והמון תודה שאתה כאן,

 

[גור42]

ניאו, למה שלא תפתח מקום חדש משלך?

אם אתה רוצה "פורום המשך" לפורום הזה, למה שלא תפתח קומונה משלך? הייתי מזמין אותך לקומונה שלי ("יעדים" - קומונה 19164) אבל יש לי הרגשה שלא תרגיש שם בבית

 

[ניאו30]

מעניין למה...חחח

ואם אני אומר לך שאני כבר מסתכל שם מדיי פעם אז ...? לא צריך להניח הנחות ...ואני אגיד לך עוד משהו...זה נכון,וכתבתי את זה כמה פעמים,שיש לי בעיה עם הדבר הזה...אבל,וזה אבל חשוב...זה אני! אני! כל אחד הוא אדם אחר ושונה...ואני אגיד לך יותר מזה...אני מסתכל על התקופה הנוכחית שלי...אבל גם האדם משתנה...אז אני לא אומר שבקרוב אני אקבע לי מטרות ויעדים כמו שאתם עושים שם,אבל אני לא פוסל את זה שאולי בעתיד...יום אחד...או שבנושא מסויים אני כן אצטרך לקבוע לעצמי עמידה במטרות ויעדים מוגדרים ותחומים...כל עניין לגופו...אמנם זו עמדה עקרונית,אבל גם היא יכולה להיות גמישה בהתאם לנסיבות המצריכות גמישות...ומלבד זאת,אני מגיע לשם מדיי פעם גם לראות אנשים שאני כבר מכיר אותם מהפורום או ממקומות אחרים...עד כמה שאפשר להכיר דרך המחשב...וזה מעניין לראות את התהליך שכל אחד עובר...

 

[גור42]

תשמע, האמת מן הסתם נמצאת שם באמצע

כל אחד מאיתנו התחיל בדבר שהכי נוח לנו, אבל שנינו מגלים לאט לאט שמה שטבעי לנו זה לא כל הסיפור. אני בספק מאוד גדול, אם אי פעם תרצה לכתוב רשימת יעדי חיים כמו זו שיש לי. הרשימה הזו היתה, במובנים רבים, נקודת המוצא שלי בתהליך השינוי שלי. זה לא משהו שמתאים לעשות באמצע הדרך, ובוודאי שזה לא מתאים למישהו שהתחיל מכיוון אחר לחלוטין. מצד שני, אני מוכן לנחש, שאכן יבוא היום וגם אתה תמצא תועלת שבהצבת יעדים בתחומים מסויימים. אני יודע שאני כבר למדתי על כמה יתרונות שיש בגישה שלך, ואני מיישם אותם לפעמים. זה כמו שכל אחד מאיתנו חופר מנהרה מצידו האחר של הר - בסוף ניפגש באמצע. כי בסופו של דבר, שנינו חותרים אל האמת, ואמת יש רק אחת. הנה לך רעיון יפה. זוכר שאמרת שאי-אפשר לדעת מהי האמת המוחלטת? זה נכון. אבל אולי אנחנו יכולים לקבל מושג עד כמה אנחנו קרובים לאמת המוחלטת, על-ידי "מדידת" ההתקרבות הטבעית שמתרחשת בין הגישה שלך לשלי. כי בעצם, יצאנו מנקודות מוצא מנוגדות. אז ככל שדיעותנו מתקרבות זו לזו, פירושו של דבר שאנחנו קרובים יותר לאמת.

 

[ניאו30]

תודה לך יעל ../images/Emo39.gif

אני מאמין שעוד נשתמע במקומות אחרים

 

[גור42]

נדהמתי. הפלת עלינו את הפצצה ../images/Emo59.gif

דווקא עכשיו, שהפורום בעיצומה של התפתחות כזאת יפה, לסגור אותו? עצוב

 

[יעל ארבל]

למה אני סוגרת את הפורום

היי גור, תודה על ההודעה שלך. מתגובתך אני יכולה להבין שאתה מאוכזב ועצוב בגלל סגירת הפורום? אני מניחה שעוד כמה אנשים כאן שותפים לתחושת העצב שלך, אולי גם לאכזבה. ואולי זאת הזדמנות להגיד כמה מילים על הסיבות שהביאו אותי לסגור את הפורום - הפורום הזה הוא בית בשבילי, השקעתי אלפי שעות (אמיתי) בבנייה שלו ושל אתר השנה שלי. טיפחתי אותו המון ובמיוחד את האנשים שהגיעו אליו ובחרו להכניס את התוכנית לחייהם. מבחינתי, היום, הפורום איבד את הייחודיות שלו ואולי בעיקר את הדרך הראשית שהלך בה בשנתיים הראשונות שלו - דרך שהאמנתי ואני עדיין מאמינה שמחוללת פלאים. אז הוא היה מחובר מאוד חזק לאתר ולתוכנית השנה שלי, ועיקר הגולשים בפורום היו כאלו שחרתו על הדגל האישי שלהם את תהליך השינוי כמטרה עליונה. ככל שהפורום מתרחק מהדרך הראשונית שסללתי לו, וזה קורה באופן טבעי שאין לי עליה תרעומת - פשוט ככה הדברים מתגלגלים, ככל שזה קורה, אני מרגישה שיש לי פחות ופחות לתרום לאנשים שמגיעים לכאן. במילים אחרות, הייעוד שלי וכך גם של הפורום הזה כפי שאני רואה אותו, הוא לתרום לאנשים שרוצים בשינוי ומוכנים ללכת איתו עד הסוף, אחרי שעברו את שלבי ההתלבטות הראשוניים עם עצמם (התלבטות שיכולה לקחת זמן רב של התבשלות, מי כמוני יודעת - אצלי באופן אישי ההתלבטות הזאת לקחה כמה שנים) - וכפי שאני רואה את הדברים כרגע, הפורום יותר הפך לפורום תמיכה בהתלבטויות הללו מאשר לפורום שעוסק בשינוי עצמו, שזו לא היתה הכוונה המקורית שלו. מעבר לכך, כמובן קיים המסלול האישי שבו אני הולכת, שאגב לא השתנה מאז פתיחתו של הפורום - מאז ועד היום ואולי עד סוף חיי, המקום העמוק אליו אני מחוברת הוא התרומה לצמיחה ולהתפתחות האישית שלי ושל אנשים אחרים. אבל הדרך שלי הולכת ומשתכללת והלב שלי נוטה לעשות זאת בדרכים שונות ואחרות. אולי עוד משהו קטן - הסיבה שבחרתי שלא לחפש מנהל/ת מחליף/ה לפורום היא - שהפורום הזה הוא מאוד אישי, טביעות האצבעות האישיות שלי מוטבעות בכל דף ובכל הודעה שבו. מישהו או מישהי אחרת בוודאי היו לוקחים את הפורום למקומות נפלאים לא פחות, אבל לא למקום שאני הייתי רוצה לראות אותו (שוב, מדרך הטבע של שוני ביננו בני-האנוש). בנוסף, למרות הקושי, אני גם לפעמים מאמינה בפרידות. ניאו קרה לזה - let go, כשהן טבעיות וכשהן נעשות מתוך תכנון ובנינוחות, הן אפילו מועילות ומצמיחות. לא תמיד ולא בכל מחיר חייבים לשמר את הקיים לדעתי. גם פרידות הן חלק משינוי... ובעתיד, אולי יקום פורום חדש באותו נושא, שיהיה לא פחות מוצלח ותומך, עם שם חדש, ותכנים קצת שונים - ואני, כמובן, אשמח בשמחת גולשיו ומנהליו.