שרשור פריקה... זה כבר הפך למנהג קבוע

[זאת עם הדובי]

שרשור פריקה... זה כבר הפך למנהג קבוע

ההורים מחרפנים אותי.. אני לא יודעת אפילו להגדיר איך החופש עובר לו מהר מידיי..אני מרגישה שאני לא מספיקה כלום ולא מנצלת אותו כמו שצריך אני מחרפנת את עצמי... כאילו אני באמת רוצה שיהיה לי קשר נחמד עם מישהו אבל כל המושג הזה של להוריד ת'הגנות ולהפסיק עם המשחקים שלי (שאגב הבנתי שאני משחקת משחקים כדי להרחיק אנשים ממני) מפחיד אותי לחלוטין כאילו אני מפחדת לתת אמון באנשים...ולמה? אני לא יודעת..כנראה כי כמה אנשים בעבר בגדו באמון שלי אחד האנשים המדהימים שאני מכירה אמר לי היום שלא לתת לזה לשבור אותי..וכן לסמוך על אנשים... אבל זה קשה...מאוד וזה מעצבן אותי כי זה בסופו של דבר מונע ממני את הדבר הזה שכולם מדברים עליו זה מונע ממני סיכויי לאהבה לא אפלטונית אז איך נותנים לעצמך להשתחרר מההגנות? איך נשתרים מהחרא הזה ומהפד הלא רציונלי הזה?

 

[גיל110]

את לא מוכנה לאהבה אפלטונית

מה גורם לך לחשוב שאת מוכנה לאהבה רגילה? אף על פי שחלק יגידו שזה האחרון קל יותר.

 

[זאת עם הדובי]

מי אמר לך שאני לא מוכנה

לאהבה אפלטונית?!?! האהבה האפלטונית הזו שיש לי לכמה וכמה אנשים בודדים היא זו שהחזיקה אותי בחיים אז שלא תעז לזלזל ולומר שאני אפילו לא מוכנה לאהבה אפלטונית

 

[גיל110]

אהבה אפלטונית קיימת לאדם אחד

כי אם היא קיימת לכמה, אז מה היא שווה? אני ממליץ לך להסתכל שוב על ההגדרה של אהבה אפלטונית.

 

[זאת עם הדובי]

טוב תקשיב טוב עכשיו

אתה לא מכיר אותי...אתה לא מכיר ת'חיים שלי אתה לא מכיר ת'אנשים שנמצאים לי בחיים להגביל בכמות האנשים שמרגישים אליהם אהבה אפלטונית זה טמטום טהור.. ורק שתדע..בזמן האחרון אתה באמת מגזים אתה מתנהג קצת בקיצוניות.. ואפילו ביהירות הייתי אומרת בבקשהממך,תירגע קצת..זה לא ממש נעים לכל יושבי הפורום הזה אני חושבת.

 

[גיל110]

בדקת בויקיפדיה את ההגדרה של

אהבה אפלטונית?

 

[זאת עם הדובי]

לא...

אבל אני בטוחה שאתה תעשה את זה במקומי קראת את החלק של יהיר ומעצבן? זה היה רמז לזה שממש ממש לא בא לי לשמוע ממך עוד תגובות

 

[גיל110]

את לא תשמעי

כמו תמיד, קשה להתמודד עם האמת.

 

[teenagers support]

שוב אתה מתחיל עם היחס הזה?

 

[גיל110]

איזה יחס? היא ביקשה לא לשמוע

אז עניתי לה שהיא לא תשמע והוספתי הערה שאם היא לא נכונה, היא מוזמנת להגיב עליה.

 

[ספיר164]

היי מאמי

קודם כל אל תיתני לגיל 110 לעצבן אותך. כנראה שהוא לא יודע מהזה אהבה. ובקשר אלייך אני יודעת שזה קשה לסמוך על אנשים, וגם אני כמוך תמיד הייתי מגנה על עצמי ומרחיקה את האנשים שמנסים להתקרב אליי, אבל אני חושבת שאת חייבת להפסיק עם זה. את לא חייבת להתחיל לסמוך על כל האנשים, אבל בשבילך כדאי שתנסי לא להרחיק אותם ממך, בהתחלה זה ממש קשה כי את רגילה לזה שאת כמו "מגנה" על עצמך, יכול להיות שאולי זה בגלל משהו שקרה לך בעבר. אבל את חייבת להבין שמה שקרה בעבר לא יקרה שוב אם לא תתני לזה לקרות. וכמו שאמרתי לך את לא חייבת לסמוך על אנשים, רק אל תרחיקי אותם ממך, את גם תראי שאם תתחברי לאנשים ותכירי אותם טוב יותר את אולי תתחילי לסמוך עליהם. בקשר להגנות: אני חושבת שבתור התחלה את יכולה כשאת פוגשת מישהו או מישהי אל תרחיקי אותם. תבני לך הגנה שתישאר אצלך ורק כשתצטרכי אותה תוכלי להוציא אותה. אני מאחלת לך שתצליחי וגם שתמצאי לך אהבה. אבל אל תמהרי הזמן יעשה את שלו.

 

[teenagers support]

מסכימה איתך ../images/Emo45.gif

 

[כל הכינויים תפוסים2]

פורקת.

אני לא מוכנה לעבור לגור לבד! מה אם האנשים לא יסתדרו איתי,כי אני חייבת להודות אני מוזרה! כולנו בבית מוזרים,אנשים לא ידעו איך "לאכול אותי"... זה מבאס שלא מצאתי עבודה בוף!! מחר נתנחל אצל השמן,עבר יותר מידי זמן מאז שהתנחלתי פעם אחרונה!