יש גם חוק שמחייב לשחרר על טעמי
מצפון, לצערנו בארץ הוא מיושם רק על בנות למרות שישראל חתומה על הסכמים בין לאומיים שאומרים אחרת... ובכל זאת לשאלתך, זה לא כזה פשוט השלב הראשון הוא באמת לבוא ולהצהיר על פצפיזם בלשכה אז את מתבקשת לכתוב מכתב מפורט המפרט את כל אמונותייך והאופן בו שירות צבאי מפר ומפריע להן, ומדוע אין ברצונך להתגייס. ולשלוח אותו לשר הביטחון, וראש מנהל גיוס. בינתיים לא חייבים להתייצב ללשכה וגם לא לעבור בדיקות לקביעת פרופיל או מבחנים פסיכוטכניים. עם אישור המכתב (תהליך שלוקח הרבה מאד זמן והרבה מאד התכתבות נוספת על גורמים צבאיים) ע"י הצבא (במידה ולא נמצאת סלקטיבי/ת) הגיוס שלך נדחה ואת/ה מוזמנ/ת לוועדת מצפון. את/ה צריך/ה לגייס שני עדים שיעידו לטובתך ועל יושר דברייך ואורח חייך בוועדה, בא יושבים 5 חברים שיצאו הרגע מימי הפלמ"ח עם ריחות הנפתלין עליהם... בוועדה ישתדלו להקניט אותך, לעצבן אותך, לשאול אותך שאלות לא לוונטיות ובעיקר להוציא אותך סלקטובית, יש לך זכויות ועלייך לעמוד עליהם, אם חלקן או כולן נשללו ממך יש זכות עירעור. לרוב הוועדה דוחה וניתן לערער (אני עברתי וועדה ראשונה) ואז אתם מוזמנים לעוד וועדה, כאן רבים וטובים נופלים, ולא הולכים עד הסוף... אבל יש לציין שלרוב מי שמגיע לוועדה שניה עובר. אל יאוש. באם שוחררת תקבל הבייתה תעודת פטור זמנית מהצבא מטעמי דת או מצפון, שתוחלף אחרי חודש בערך בתעודה רישמית וקטנטנה (למה לא מגיע לי לתלות על הקיר?) כל ההליך הזה במקרה הטוב לוקח חצי שנה, במקרים רעים הרבה הרבה יותר... וכמו כל דבר בצבא, בדר"כ זה דווקא רע... אני מצרפת את המכתב האישי שלי לדוגמא, כמובן שהושמטו כל פרטי האישיים... אבל זה המכתב הפרטי שלי, אוי לו למי שמעתיק, אבל אשמח להיות מקור למחשבה...
והצעירים שבינינו, ספרו לנו מה אתם מתכננים לעתיד, לקראת הצו. 