מעבר לארה"ב
ooochy שלום, אין ספק שהשינוי שאתם עומדים לעשות הוא שינוי משמעותי ביותר בעבורכם ובעבור בנכם. מדובר בשינוי כולל של סביבת החיים, השפה, התרבות ובכלל. עם זאת, הגורמים החשובים ביותר בעבור בנכם (אתם) נשארים עמו, כדי לתווך בעבורו ולסייע לו לעבור את התהליך הלא פשוט (אך בהחלט אפשרי) הזה. בשלב ראשון, הייתי מציעה לכם לנסות ולברר כמה שיותר פרטים על חייכם החדשים בארה"ב, על מנת שתוכלו לפרוש בפני בנכם תמונה כמה שיותר מפורטת על העתיד להתרחש. הייתי מציעה שתבנו סיפור בסיסי אודות המעבר, אשר בשלב זה יהיה מצומצם יחסית, כדי לא להעמיס וככל שיתקרב רגע המעבר עצמו תוכלו בהדרגה ובעדינות להוסיף לו עוד פרטים ולבנות אותו מעט יותר.ב"סיפור" הייתי מכניסה את העובדות הבסיסיות ומומלץ מאד לתת מקום גם לרגשות אפשריים בנושא. מאד חשוב לא לנסות ולהפוך את התמונה לורודה מדי ("ניסע לאמריקה במטוס ונקנה מתנות ויהיה נורא כיף"....)אלא לספר גם על זה שניפרד מסבא ומסבתא ומהכלבה ויהיה לנו קצת עצוב ונתגעגע. כשנגור שם בהתחלה לא כל כך נכיר אבל לאט לאט יהיו לנו חברים בבית החדש וכו'. חשוב למצוא את האיזון ולתת תמונה ריאלית, כאמור לא ורודה אך גם לא פסימית מדי. יש לחזור ולטפטף את העובדות, יחד עם חיזוקים והרגעה - "אמא ואבא תמיד אתך ותמיד שומרים עליך", "יהיה לנו עצוב להיפרד מכולם, אבל אנחנו נבוא לבקר והם יבקרו אותנו וכו'". חשוב, במהלך התהליך הזה לתת גם לעצמכם לגיטימציה לחוות עצב או געגוע וכדאי גם להראות זאת לילד, אם כי בעוצמה מרוככת ובדרך שיוכל לתפוש. המלצה נוספת שלי היא להכין מראש תיק קטן לילד ובו דברים שהוא קשור אליהם במיוחד ורוצה שיהיו זמינים עבורו (ולא במזוודות) גם בדרך ובמיוחד בהגעה הראשונית לביתכם החדש (בובה, צעצועים מיוחדים, מצעים שמכיר ויעזרו לו להרגיש בבית וכו'). לנסות ולהנהיג שגרה מוכרת מיד עם הגעתכם לשם ולא לשנות מנהגים מהבית רק בגלל שרוצים "לפצות" את הילד על הקושי שחווה. להיות אמפתיים לרגשותיו של הילד, להבין התפרצויות אפשריות של כעס, בכי וכו' ולשקף לו מצד אחד (" אתה מאד עצוב ומתגעגע לחדר הישן שלך...") ומצד שני לא לוותר על הצבת גבולות ("נכון אתה כועס עכשיו וקשה לך, אבל אני לא מרשה לזרוק דברים" וכו'). לגבי תקופת השהייה בבית עם הילד, לדעתי יש לשריין את מקסימום הזמן האפשרי מבחינתכם, אבל בסך הכל העניין אינדיבידואלי לילד. לאחר שתסיימו את ההסתגלות הראשונית (פריקת ארגזים וכו') ולאחר שהייה ביחד בבית, אפשר להתחיל ולבקר עם הילד בגן החדש, לפרקי זמן קצרים ורק יחד אתך. אם תראו שקשיי ההסתגלות אינם גדולים, אפשר לשקול הכנסה לגן מוקדם יותר מחודש. עם זאת, חשוב להיות קשובים למצבי הרוח של הילד, לדפוסי האכילה, השינה, המשחק ורק כשדברים מתאזנים להתחיל הסתגלות לגן החדש. לסיום, אפשר להכין עם הילד מעין "אלבום מזכרת" של הבית הישן, הכלבה, תמונות המשפחה, וכל מזכרת אחרת.את האלבום אפשר לשלוף הן לפני המעבר והן תוך כדי ואחריו לצורך הסיפור ועיבוד שוב ושוב של מה שהיה ומה שצפוי לקרות. כדאי לעשות זאת לעיתים קרובות יחסית סביב המעבר ולהוריד התדירות בהדרגה, כאשר נראה שהילד לא זקוק יותר לסיפור המתרחש. המון בהצלחה ואת מוזמנת לשאול שאלות נוספות מתי שעולה הצורך (גם מחו"ל..), שרית.
