שרשור שאלות
- פותח הנושא Assiduous
- פורסם בתאריך
האם ידוע פחות או יותר באיזו תקופה החל השימוש ב"של" כיחידה נפרדת?
אני שואל מכיון שבכתבי יד תימניים של המשנה וספרות מאוחרת יותר כל ה"של" מחוברים למילה שאחריה כמו האזכור בתנ"ך "שלשלמה" (=שֶׁל שלמה). ולא ברור לי מי שינה את כתבי היד, האם המשנה והתלמוד היו כתובים עם "של" מחוברים, ואז בתקופה מסוימת עברו תהליך של הפרדה למשל בצרפת או בספרד ונשמרו במקוריותן בתימן. או שהתימנים פשוט חיברו את כל ה"של".
 
אאל"ט בכתבי היד של הרמב"ם ה"של" מחוברים גם כן, והוא היה ספרדי. כך גם בספרות הגאונים אאל"ט. אשמח להחכים בנושא.
שלשלמה = ש+ל+שלמה
כמו "לדני אופניים" או "הפרחים לצה"ל" רק עם שי"ן הזיקה לפני (מכאן הדגש בלמ"ד) ובתקופת חז"ל נוצרה כך המילה "של".
חידוד: שי"ן הזיקה במקרים כאלה לא בהכרח פותחת פסוקית (תלוי אם יש אחריה משפט או לא). במקרים רבים היא מופיעה לפני לוואי צירוף יחס (צ"י = מ"י + ש"ע) ואז גם אפשר להשמיט אותה בדרך כלל (העציץ על החלון / העציץ שעל החלון וכיו"ב).
כמו "לדני אופניים" או "הפרחים לצה"ל" רק עם שי"ן הזיקה לפני (מכאן הדגש בלמ"ד) ובתקופת חז"ל נוצרה כך המילה "של".
חידוד: שי"ן הזיקה במקרים כאלה לא בהכרח פותחת פסוקית (תלוי אם יש אחריה משפט או לא). במקרים רבים היא מופיעה לפני לוואי צירוף יחס (צ"י = מ"י + ש"ע) ואז גם אפשר להשמיט אותה בדרך כלל (העציץ על החלון / העציץ שעל החלון וכיו"ב).
היסטורית
ברור שהצורה המחוברת קדומה יותר, הרי כך כתוב בתנ"ך (מטתו שלשלמה. וראה דברי טריליאן).
אם תעיין במשנה הראשונה של מסכת שבת, תראה משהו מוזר לכאורה:
"פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית...פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני"
למה "של עני" ולא "של העני" ? כבר השיבו על כך שבמקור הנוסח היה "שלֶעני" (=ש+ל+הֶעני) וכשהתפרקה המילה, הה"א פשוט לא שבה למקומה (ואכן בכתבי יד: "ונתן לתוך ידו שלעני"). עם זאת, אחרי שראינו בתעודות בר כוכבא שהשימוש במילה נפרדת התקיים עוד לפני שנכתבה המשנה, ייתכן שכבר בזמנים מוקדמים, אולי אף באותו דור שנכתבה המשנה לראשונה, היו בין הסופרים המעתיקים גם כאלה שלא הקפידו על שימוש במילה אחת. (ואתה יכול ללמוד מכאן עד כמה ההשערות ההיסטוריות תלויות על בלימה. אלמלא התגלתה האגרת שכתב לבלרו שלבר כוכבא, לא היינו מעלים על דעתנו שלתופעה שורשים קדומים עד כדי כך).
ברור שהצורה המחוברת קדומה יותר, הרי כך כתוב בתנ"ך (מטתו שלשלמה. וראה דברי טריליאן).
אם תעיין במשנה הראשונה של מסכת שבת, תראה משהו מוזר לכאורה:
"פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית...פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני"
למה "של עני" ולא "של העני" ? כבר השיבו על כך שבמקור הנוסח היה "שלֶעני" (=ש+ל+הֶעני) וכשהתפרקה המילה, הה"א פשוט לא שבה למקומה (ואכן בכתבי יד: "ונתן לתוך ידו שלעני"). עם זאת, אחרי שראינו בתעודות בר כוכבא שהשימוש במילה נפרדת התקיים עוד לפני שנכתבה המשנה, ייתכן שכבר בזמנים מוקדמים, אולי אף באותו דור שנכתבה המשנה לראשונה, היו בין הסופרים המעתיקים גם כאלה שלא הקפידו על שימוש במילה אחת. (ואתה יכול ללמוד מכאן עד כמה ההשערות ההיסטוריות תלויות על בלימה. אלמלא התגלתה האגרת שכתב לבלרו שלבר כוכבא, לא היינו מעלים על דעתנו שלתופעה שורשים קדומים עד כדי כך).
לפי יסטרוב בערכים דעץ ודוץ המועתקים להלן, יש למילים ארמיות אלה משמעות של סחיטה (squeeze) ניסיתי לעקוב אחרי המובאות שהציג ולא מצאתי בהם משמעות כזאת, בכל המקומות המשמעות היא של נעיצה וכדו'. מה אני מפספס?
ערך ראשון:
דּעַץ (v. דּוּץ II) to prick, squeeze, fix, stick.—Part. pass. דָּעִיץ fixed. Targ. Y. Ex. II, 21. Pa. - דָּעֵיץ same. Targ. O. Gen. XXX, 38 ed. Berl. (some ed. ודַ׳; Bxt. ודְעִיץ Pe.).—B. Bath. 74ᵃ דַּעֲצִיתֵה וכ׳ (Ms. M. אנחיתיה, Ar. דַּצְיֵיה, v. Rabb. D. S. a. l. note). I stuck it on the point of the lance.
ערך שני
דּוּץ II (contr. of דְּעַץ) to prick, stick, squeeze. Sabb. 50ᵇ דָּצָהּ שלפה וכ׳ if he stuck it in, pulled it out &c.—Ib. 156ᵇ דָּצְתָהּ בגודא(Ms. O. דעיצתא בביזעא, v. Rabb. D. S. a. l. note 30) she stuck it (the brooch) into the wall. Ḥull. 93ᵇ אי דָץ ביה מידי if he stuck something into the nostrils (so as to keep them open). Succ. 37ᵇ לא לֵדוּץ וכ׳ one must not squeeze the palm branch between the myrtle and willow (after they have been tied together). [B. Bath. 74ᵃ דצייה Ar., v. דְּעַץ.]
מה המשמעות של הצורות האלה ומה ההסבר להימצאות שלהם או ההיווצרות שלהן?
 
אני מבין שזה בלשון חכמים אבל קשה לי מאוד להבין מה קרה כאן. מה השם של הצורה הזאת? באיזה בניינים היא מתרחשת? (שמתי לב באופן עצמי שהיא מתרחשת בעיקר במילים ששם הפועל שלהן מסתיים בתי"ו, ללכת=לילך, לשבת=לישב, לתת=ליתן, האם זה כלל נכון?) איפה אני יכול לקרוא עליה?
חוכך בדעתו 2
Active member
ראה נא בקישור מאתר האקדמיה ללשון העברית, מתחתית עמוד 183
עד אמצע עמוד 185:
https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/meeting181-182.pdf
עד אמצע עמוד 185:
https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/meeting181-182.pdf
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.