yossibaroch
New member
שרתי לחברה שלי בדייט הראשון...
את השיר "הזמן שלך", הוא נורא עצוב ומרגש ובכל זאת שרתי לה את זה בדייט הראשון, מה נסגר איתי? זה היה לפני 4 שנים, היה זה יום סגריר והקבוצה הפסידה - טוב, הפועל לא קבוצה וזה היה גם אמצע הקיץ אבל בכל זאת. אני הייתי אחרי שבועיים אבט"ש שבמהלכם: התחלתי להתכתב עם מישהי, התחלתי לדבר איתה, עשיתי 500 שקל בשיחות טלפון והודעות, התחרפנתי מרוב שרציתי לראות אותה ולדבר איתה פנים מול פנים ובסופו של דבר יצאתי ליומיים הביתה, ביום ראשון ישנתי, ביום השני יצאנו לדייט ראשון. אז שרתי לה עם חוף הים בנתניה את השיר, עם הקול שלי שלא ממש נשמע כמו תום, יותר כמו שילוב של גיטרה וחמסן, אבל בסופו של דבר יצא משהו בסדר, והקול שלי רעד (מהתרגשות? מקור? מהעובדה שהחזקנו ידיים? מפחד שהיא אוהבת את השיר ואני שורף לה אותו לכל החיים?), השיר ביטא אצלי רגש עז שהיה צריך לצאת, אני חושב שאהבתי אותה מאותו רגע בתת-הכרה ורק אחרי עוד 3 פגישות "חתמתי את שמה על לוח ליבי". כי כאלו השירים של היהודים, אין דבר כזה זמן לא מתאים לשיר של היהודים, הם תמיד מרגשים ולא מאבדים משמעות, אחד הדברים שאני אוהב זה את העובדה שכל בלדה גורמת לי להרגיש קצת עצוב וכל שיר לוחמני מחמם אותי. לא יודע אם מישהו ירצה להגיב על הודעה זו, אולי הייתי צריך לכתוב בלוג במקום אהה.... ו"זה לא קל" - ממש ממש לא
את השיר "הזמן שלך", הוא נורא עצוב ומרגש ובכל זאת שרתי לה את זה בדייט הראשון, מה נסגר איתי? זה היה לפני 4 שנים, היה זה יום סגריר והקבוצה הפסידה - טוב, הפועל לא קבוצה וזה היה גם אמצע הקיץ אבל בכל זאת. אני הייתי אחרי שבועיים אבט"ש שבמהלכם: התחלתי להתכתב עם מישהי, התחלתי לדבר איתה, עשיתי 500 שקל בשיחות טלפון והודעות, התחרפנתי מרוב שרציתי לראות אותה ולדבר איתה פנים מול פנים ובסופו של דבר יצאתי ליומיים הביתה, ביום ראשון ישנתי, ביום השני יצאנו לדייט ראשון. אז שרתי לה עם חוף הים בנתניה את השיר, עם הקול שלי שלא ממש נשמע כמו תום, יותר כמו שילוב של גיטרה וחמסן, אבל בסופו של דבר יצא משהו בסדר, והקול שלי רעד (מהתרגשות? מקור? מהעובדה שהחזקנו ידיים? מפחד שהיא אוהבת את השיר ואני שורף לה אותו לכל החיים?), השיר ביטא אצלי רגש עז שהיה צריך לצאת, אני חושב שאהבתי אותה מאותו רגע בתת-הכרה ורק אחרי עוד 3 פגישות "חתמתי את שמה על לוח ליבי". כי כאלו השירים של היהודים, אין דבר כזה זמן לא מתאים לשיר של היהודים, הם תמיד מרגשים ולא מאבדים משמעות, אחד הדברים שאני אוהב זה את העובדה שכל בלדה גורמת לי להרגיש קצת עצוב וכל שיר לוחמני מחמם אותי. לא יודע אם מישהו ירצה להגיב על הודעה זו, אולי הייתי צריך לכתוב בלוג במקום אהה.... ו"זה לא קל" - ממש ממש לא
למרות שלא נראה לי שחוויתי רומנטיות אמיתית איי פעם אבל בכל מקרה.. קיטשי וטוב.