ששת הגברים שהלכו לאיבוד ביער: משל על הבחירות שלנו בחיים

רותי 11

New member
ששת הגברים שהלכו לאיבוד ביער: משל על הבחירות שלנו בחיים


שישה גברים יצאו ביום בהיר אחד לחטוב עצים ביער, במטרה למכור אותם בכפר שבצדו השני ולהרוויח כסף עבור משפחותיהם. הם עבדו במשך מספר שעות וכמעט שסיימו את מלאכתם, אולם לפתע מזג האוויר השתנה, השמש נעלמה מאחורי העננים, הרוחות נשבו בחוזקה והם איבדו את דרכם בין השיחים והעצים הגבוהים.
ששת הגברים עצרו וניסו להיזכר מהי הדרך הנכונה לצאת מהיער המאיים והאפל.
אמר הראשון: "עלינו לפנות שמאלה – אם זכרוני אינו מטעני, הכפר שאליו אנו אמורים להגיע נמצא מצדו השמאלי של היער. אם תלכו בעקבותיי, תראו שאני צודק." איש מהאחרים לא זז ממקומו, לכן הוא פשוט הרים את ערימת העצים שלו והלך.
אמר השני: "אני אצעד ימינה – נוצצים שם אורות שמאירים את האפלה, והמשמעות היא שאמצא אנשים שיוכלו לסייע לי להגיע אל היעד. האם תצטרפו אלי?" גם הפעם אף אחד לא התנדב, והגבר השני הרים את ערימת העצים שלו ונעלם.
אמר השלישי: "אני אסתובב לאחור ואמצא את הדרך הביתה. משם הגענו, ולשם אני מעדיף לחזור. הבית יקר לי יותר מאשר הסיכוי להרוויח כסף בעבור העצים." הוא השליך את הערימה שלו מבלי לחשוב פעמיים ושב על עקבותיו.

מיהר הרביעי וניצל את ההזדמנות: "אין בעיה, מעתה העצים הללו שייכים לי. אתקדם עם שתי הערימות לאורך השביל שמולי, וביום קר כל כך ודאי אמצא אנשים שירצו לקנות ממני את את הסחורה הזו." הוא ערם את שתי ערימות העצים זו על גבי זו, הרים אותן ועזב מיד.
החמישי הביט על העץ שטרם הספיק לגדוע, ואמר: "במקום לפגוע בעץ הגבוה הזה, אטפס עליו ואנסה לראות מלמעלה לאיזה כיוון עלי להתקדם."הוא הניח את הגרזן, והחל לטפס על הגזע הרחב.
ורק הגבר השישי נותר במקום וחשב לעצמו: "איזו שטות, הדבר הנכון ביותר הוא לחכות במקום עד שתגיע עזרה. זו טיפשות גמורה ללכת אל הלא נועד ולהסתכן. בטוח יעבור כאן מישהו, יבחין בי ויציל אותי. לא אזוז ממקומי."הוא נשכב על הערימה שלו ושקע בשינה עמוקה.

כל אחד מחמשת הגברים הראשונים היה מרוצה ומסופק מהחלטתו, עד לרגע שנפרד מהקבוצה לגמרי ונותר ביער לבדו. כאשר החל הלילה לרדת, תהה כל אחד מהם בלבו: "ייתכן שהייתי עקשן לחינם? כל האחרים ודאי ימצאו את הדרך הנכונה, ואילו אני אאבד ביער ולא אצא ממנו לעולם. האם טעיתי טעות חמורה?"

ואכן, כל החמישה טעו.

זה שהלך שמאלה נלכד בסבך שיחים. הוא היה צריך להילחם בחיות פרא שניסו לתקוף אותו אולם בזכות זה למד כיצד לשרוד ביער, ולאחר שמצא את דרכו החוצה הפך למדריך שהנחה את כל התושבים בכפר כיצד להתגונן מטורפים.

זה שצעד ימינה נתקל בשודדים. הם רצו לקחת ממנו את כל השלל, אבל הוא סיפר להם בתגובה על חייו ועל משפחתו שמחכה לו, על הכסף שרצה להשתמש בו כדי לקנות צעצוע לבתו הקטנה ולבנו הצעיר, ורגש החמלה והאנושיות התעורר בקרב השודדים האיומים. הם נזכרו בבתים שהשאירו מאחוריהם ובאנשים בהם פגעו, ועזרו לו למצוא את הדרך לצאת מהיער האפל. חלקם אף בחרו לצאת בעקבותיו ולחזור אל חיק משפחותיהם.

החוטב שהלך בשביל שהיה מולו הופתע לגלות כמה דברים נהדרים ממתינים בצדו האחר של היער. הוא מצא צמחי מרפא נדירים ויעילים שרבים חשבו שכבר אין ביער, וכאשר חזר לבסוף לביתו הפך לרופא המומחה של הכפר כולו.

הגבר שטיפס על העץ ראה את האיש שחזר על עקבותיו. הוא נעזר בכיוון שאליו הלך חברו והצליח לאתר את האורות המוכרים של ביתם. כאשר ירד שוב, רץ אחריו וסיפר לו את שראה. יחד, למדו השניים לעבוד כצוות ושבו אל נשותיהם ואל ילדיהם כבר באותו הלילה.

הטעות של כל החמישה הייתה בכך שלא הבינו שקיימות אינספור דרכים לצאת מהיער, ושעל מנת למצוא את הדרך הנכונה בעבורם היה עליהם להאמין בעצמם וביכולותיהם. הם טעו במחשבה שאחרים חכמים וטובים מהם, ובכך שפקפקו בכלים שניתנו להם על מנת להתמודד עם מכשולים.

רק הגבר השישי, שבחר להישאר במקום ונרדם על גבי ערימת העצים בשלווה, נטרף על ידי חיות הטרף עוד לפני הזריחה.

כולנו נתקלים בלא מעט צמתים לאורך חיינו, בין שמדובר בחיינו האישיים או המקצועיים, וללא קשר לדרך בה נבחר ללכת, תמיד נשמע לא מעט ביקורות. לפעמים אלה יהיו האנשים שסביבנו, ולעיתים מדובר בקולות הביקורת העצמית שבראשנו.

קיימות דרכים שונות לחצות כל צומת ולצאת מכל יער, וכל אחד בוחר בדרך שמתאימה לו, לכישוריו וליעד אליו הוא רוצה להגיע. הדבר היחידי שעלינו לזכור הוא למצוא בתוכנו את האומץ לפעול ולא להישאר תקועים במקום אחד עקב חשש מהלא נודע. כל מכשול שניתקל בו לאורך הדרך ילמד אותנו כישורים חדשים, יאפשר לנו להתקרב אל היעד שלנו ויהפוך אותנו לחזקים ולחכמים יותר.

האמינו ביכולת שלכם לצעוד בדרככם, ואפשרו לאחרים לצעוד בדרכם שלהם.


[URL]http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=36138[/URL]
 

elar84

New member
זה מזכיר לי

שהיה לי חלום וזה היה בדיוק בתקופה שקרה לי כך.
שהלכתי לכיוון מסויים אך הדרך הייתה חסומה. טעיתי בדרך והדרך נחסמה.
ואז חיפשתי את הדרך הנכונה בה למדתי והכרתי הרבה דברים.
נהנתי מהדרך שלימדה והובילה אותי ליעד.

החלום כל פעם מחזק אותי שלא סתם טעיתי בדרך ושעכשיו אני בזמן של למידה
 

kikona126

New member
לפעמים גם נפילה היא חלק מהלמידה

לפעמים צריך לטעות בדרך... לא סתם אומרים שמטעויות לומדים
 

kikona126

New member
כשאני כותבת אני נותנת לדרכים ולבחירות בחיים

מטאפורה של יער או של שמש אל מול ירח.

בקטע 'פרק ללא שם וללא מספר' אני משחקת עם מוטיב היער והבחירה בדרך הפחות בטוחה ומוכרת, ההתנגשות בה עם הפחד ומה שאנחנו לומדים ממנו (או במקרה הזה מוצאים בפגישה איתו

בפרק 'נסתרות הן דרכים' אני משחקת עם מוטיב השמש והירח. איך הבחירה בדרך הבטוחה הופכת להיות הלא בטוחה, ולאיפה היא מובילה את הדמות. האם מה שקורה בסוף הוא באמת רע? לא בטוח...

כמו שאמרתי פעם, אני מכניסה הרבה מאוד מוטיבים מתוך עולם הרוח והמיסטיקה, אבל משחקת איתם בשקט בשקט מתחת לרדאר של הקורא... שהדברים יחלחלו לאט לאט... כל קטע נוגע במשהו אחר...
 
למעלה