מקום 4
Firewater-International Orange
שנה: 2012
ההרכב הזה הוא חלק מסצינת הרוק/פאנק הצועני (שהייצוג הבולט ביותר של הז'אנר הזה הם ההרכב גוגול בורדלו). זה אלבום מאוד תיאטרלי שמשלב ג'יפסי פאנק עם ג'אז וגרוב וקברט. אלבום מאוד מתוזמר עם הפקות עשירות של כלי נשיפה ואקורדיון. הליריקה של האלבום כוללת בתוכה גם שירי אהבה, גם שירי מחאה וגם שירים אישיים. לרוב השירים קופצניים, עם אורה שמחה,גרובית ובועטת. אלבום שתמיד כיף לי לשמוע, בעיקר בשעות היום.
יש שיר אחד באלבום, שהוא אולי השיר שעשה לי את השנה הזאת. אחד מהשירים הכי מרגשים שאני שמעתי בחיי. יש לו לחן יפהפה ויש משהו במבנה שלו שגורם לו להיות מאוד סוחף מצד אחד אבל מאוזן מצד שני. זה שיר שהוא לא לינארי במבנה שלו אבל עדיין מצליח להגיע לפסגה ריגשית גבוה בסופו. אבל אני חושבת שמה שהכי מדהים בשיר הזה, זה לגלות את הקול הערב והחושני של הסולן. יש לו קול כל כלך צלול ומלא בעוצמה וכוונה. אז כל השילוב הזה ביחד, פשוט גרם לי להקשיב ימים שלמים, כמה בפמים ביום לשיר הזה. לשיר הזה קוראים "בוני אן". זה מעין שיר על אהבה אבודה ונכזבת. (אגב, אן בוני הייתה שודדת ים מפורסמת שעשתה פשעים רבים באיזור של האיים הקאריבים ואז תיכננה מבצע בריחה משם).
השירים הכי טובים באלבום:
The Bonney Anne
Glitter Days
A Little Revolution
