שש עשרה שנים

שש עשרה שנים../images/Emo16.gif

שש עשרה ימי זיכרון שאנחנו חלק ממשפחת השכול מביטה אל העבר כשלא הייתי שייכת לשם ונזכרת בכאב והיום הרי כל יום הוא בעצם יום זכרון בכל יום שעובר אחי - אתה איתי ובכל זאת כשהצפירה את השמיים מזעזעת וכל המדינה לרגע איתי, זוכרת אז מרשה לעצמי להתפרק לשניה אחת קטנה אחר כך צרכה לאסוף את עצמי לחבק חזק את אבי שמשנה לשנה יום האזכרה הופך קשה יותר עבורו את רואה את האיש החזק הזה האיש שאמר "בואו נבטיח שנהיה חזקים" מתפורר מול עיני לאלפי רסיסים ובאותה שניה אני זו שצרכה להיות חזקה כאילו הכל זה משחק של דמעות אוהבת אותך אחי מעולם לא חדלתי הגיגים ליום הזכרון 2002
 
למעלה