שתיקה וזוגיות

[MEZAN]

שתיקה וזוגיות

במצב בו שני בני הזוג נכנסים לדום שתיקה, בגלל כעס / מריבה /משבר ומה לא, זה הופך להיות לכדור שלג. לפעמים המצב נוח - עושים מה שרוצים, בלי לתת דין וחשבון (הגבר חוזר מהעבודה באיזה שעות שמעוניין, לא מתקשר באמצע היום וכו´_ האישה לא מבשלת לא, הבית יכול להראות מהפכה, וכו´) אולם זה סתם רווח משני. החור שנפער בלב, הפצע שמתקשה להגליד .אוף. איך יוצאים מזה מבלי שצד אחד תמיד מתרפס. מבקש לדבר, לתקשר ויוצא נפגע? אודה על עזרה ועצה טובה.

 

[מיכללב]

משאירים פתק קטן ביומן

זוכר מה יש היום? קובעים דייט..קצת חיזור והפגנת חיבה. בזוגיות צריך לשכוח מונחים כמו: אגו,התרפסות והשפלה!

 

[איש המערות]

אכן כדור שלג

אשתי ואני התבצרנו כך בעמדות והזוגיות התדרדרה במשך שנים. בדיוק כמו שתארת. כל כך התרחקנו עד שנסעתי לחו"ל מהעבודה ורק הילדים ידעו. לא ששמרתי ממנה בסוד אבל פשוט דיברנו רק מה צריך לקנות הביתה בדרך מהעבודה. וזהו. הנחתי ששמעה שאמרתי לילדים. עד כדי כך. ואז בא שבר גדול מאד כי כבר לא יכלה להכיל את הבדידות. ואני הרגשתי שזה רגע האמת. לכאן או לכאן. ועשיתי מעשה, וכמו שאמרו הגששים "תהיה גבר, תשפיל את עצמך". פניתי אליה כדי לשים את הדברים על השולחן. התקלפתי מכל החומות. ביקשתי ממנה לתת לנו הזדמנות נוספת, מעמדה אחרת. היא הסכימה לנסות לבנות את חיינו ביחד. זה לא קל והיתה לי תקלה שכתבתי עליה בפורום. גם זה עבר בשלום, פחות או יותר. אנו עוברים תהליך מורכב ולא קל. אני מביט קדימה באופטימיות ומקווה שנצליח. אני כותב כל זאת כאן כדי להעביר את המסר, שמישהו צריך להיות היוזם, וזה אף פעם לא בן הזוג השני. זו לא השפלה. צריך כוחות נפש ומי שמצליח הוא גיבור. ויפה שעה אחת קודם. בהצלחה לכם. שתדעו רק אושר.

 

[אלה_ה]

איך יוצאים מזה?

קודם כל מוחקים מהמילון את המילה "התרפסות". לבקש לדבר על מנת להתפייס אינו התרפסות. אני חושבת שלבוא אחרי מריבה, עם כוס קפה, חיוך על הפנים ולבקש לדבר מראה על המון חוזק. אי אפשר לפתור מריבה ע"י החמצת פנים והתכנסות. לכן אם את עושה את הצעד הראשון להורדת מפלס הטינה תקבלי רק הערכה מהצד השני. ולא כדאי להזניח. כי מריבה לא פתורה מעלה מוגלה כמו פצע.

 

[איש המערות]

ואפשר לנסות עוד משהו

לפעמים, עם כל הדצון הטוב, כשניגשים לבן הזוג לאחר ריחוק ממושך וחוסר אמון (אני מעז לאמר שזה הולך ביחד בדרך כלל) ומבקשים לדבר מבלי שהוא מוכן לכך מראש, בן הזוג עלול להכנס אוטומטית למגננה ולכוננות עליונה. שיחה אפקטיבית לא תצא מזה במצב זה. הכנת מכתב גלוי לב והשארה לעיון בן הזוג תאפשר שני דברים: 1. לכתוב בצורה מפורטת מה הכותבת מרגישה ומה מבקשת שיהיה 2. בן הזוג יכול לעיין במכתב ללא לחץ לתת תשובות מיידיות. היוזמה לתשובה נמצאת בידיו והוא יכול להתכונן טוב כמו זוגתו שהתכוננה לשיחה מראש. רק אחר כך לקיים שיחה. אצלי זה עבד מצויין. בהצלחה. (כל מה שכתבתי נכון גם בהפיכת לשון זכר בנקבה)

 

[MEZAN]

תודות

המון תודות על העצות והתגובות. יחסכם הרציני, עצותיכם המגוונות עזרו, והנה כעת "עולם הדממה" הופר והשיתוף, התיקשורת ועימם השלווה חזרו לביתנו. תבורכו.

 

[אלה_ה]

סוף טוב הכל טוב ../images/Emo13.gif

ונצלי את השיטה גם במקרים הבאים..

 

[איש המערות]

אני שמח שהעזרה היתה אפקטיבית.

 

[Kבוצניקית]

החיובי שבדבר...

לדעתי בכל דבר יש גם חיובי וגם שלילי. לפעמים השתיקות הן דרך של הזוג להיות לבד משום שזה צורך שיש לכל אחד לפעמים. אך השאלה איך מודים בצורך ומוצאים את הזמן או את המקום של הלבד לא מתוך כעס או איהסכמה, אלא להיפך- מתוך הבנה עמוקה של השניים לצורך הזה של הלבד... שנית- שתיקה כשלעצמה לא חייבת להיות שלילית או לא חייבת להעיד על משבר, ישנן שתיקות שמעידות על עוצמות גדולות של הבנה וקשר בין בני - זוג. (להבין ללא מילים....) מי שהתנסה בחוויה הזו יכול להעיד שיש בה התקרבות מסויימת לאלוהים (ולאו דווקא זה שבשמיים, אלא האלוהים הקטן שיש לכל אחד מאיתנו עמוק פנימה. זו תחושה של הארה חזקה או משהו כזה... אפילו אין לי כל כך מילים (אפרופו שתיקות) לתאר את החוויה... אני מקווה שהארתי לך ומקווה שתתחזקו בקשר..