שתיקת הכבשים שלהתק' היש' עסקת דובאי
שתיקת הכבשים" - שתיקת התקשורת הישראלית באינטרס הישראלי (!!!) בעסקת דובאי והרדמותה (!!!) הן של התקשורת הישראלית והן של הממשל בישראל על מעלליו של הנשיא בוש כנגד מדינת ישראל והעם בישראל, לעיונו של ביבי : המסביר הלאומי - נא הסבר לעם מדוע יש צורך בך - כראש אופוזיציה חזקה על מנת שתוכל לעמוד "חזק מול הממשל הפרו ערבי" ולסכל את כל המהלכים האלה. העתק: ירון דקל, הכתב לשעבר בוושינגטון, אתה היית שם , אתה יכול ליידע את עם ישראל , שיושב כאן כמו איזה שה תמים ולא יודע מה עולל לו מאחרוי גבו הנשיא בוש- כי התקשורת הישראלית, הכלב השמירה של הדמוקרטיה, ובמקרה זה הכלב השמירה של עם ישראל לא ביצע את עבודתו ולא יצא לשמור על עמו. ולהלן ציטוטים מרכזיים בכתבה (למטה יהיה קישור ישיר לכתבה כולה : "...תמיכת הממשל בדובאי מראה שהוא מכבד כוח ואת אלו המפעילים כוח. באופן דומה, בהתייחסותו לחברת צ`ק פוינט כאל מדינת אויב, הממשל מראה כי הוא בז לאלו המפגינים חולשה. בשנים האחרונות, ישראל מפגינה חולשה חסרת תקדים כלפי הממשל האמריקני. חולשה זו הביאה למצב האבסורדי שבו אריאל שרון שיבח את ממשל בוש כידיד הטוב ביותר שהיה לישראל אי פעם באותו זמן שהממשל סילק את ישראל מפרויקטים ביטחוניים הקשורים לתחומי מחקר ופיתוח חשובים ביותר. הממשל הוסיף ודרש שישראל תקבל הטלת מגבלות על ריבונותה, ותחתום על מחויבות להעניק זכות וטו לארצות הברית על חלק משמעותי מהייצוא הביטחוני שלה. המשמעות הכלכלית של צעד חסר תקדים זה היא שישראל הכפיפה את הייצוא הביטחוני שלה לרצונה הטוב של המתחרה העיקרית שלה בשוק הנשק הבינלאומי, ארצות הברית. ובכן, בניגוד גמור להצהרותיהם של מנהיגים ישראלים ואמריקנים כאחד, היחסים של ישראל עם הממשל בשנים האחרונות לא היו חיוביים במיוחד. למעשה המאפיינים הבולטים ביותר שלהם היו הפחדה אמריקנית והתקפלות ישראלית. הצורך הנואש, הלא רציונלי והאישי, של אריאל שרון להרגיש רצוי בוושינגטון גרם לשיתוקו ולהפיכתו למי שאינו מסוגל לייצג את האינטרסים של ישראל בפני הממשל. שרון העדיף, במקום שיתוף פעולה מהותי במלחמה, לקבל הצהרות תמיכה אישית מהנשיא בוש ומיועציו הבכירים... (סוף ציטוט, כתבה של קרולין גליק , מהאתר של "מקור ראשון") בהיעדרו של שרון, מפלגתו קדימה משמרת מצב תלותי זה, שבו נזקקת ישראל בהבעות תמיכה של הממשל אפילו כשהצהרות אלו כרוכות בחתירה נגד האינטרסים הביטחוניים הבסיסיים שלה. לנוכח זאת, לא קשה לשער את הרקע להצהרתו המשונה של עופר של תמיכה בעסקת DPW. מכל זה עולה כי כמו ממשלת קדימה, גם הממשל האמריקני מסוגל להתעלם מהאינטרסים הביטחוניים של ארצות הברית כאשר התעלמות זו מקדמת את האינטרסים הפוליטיים של הממשל. מאגרי תמיכה עמוקים לעומת ההתנהלות האופורטוניסטית של הממשל, המובילה אותו להעדיף משטרים ערביים תומכי טרור על פני ישראל, התנגדותו הגורפת של הציבור האמריקני לעסקת הנמלים מראה כי הוא באופן אינטואיטיבי אינו סומך על מדינות ערביות, ותומך באופן עקבי בישראל...." ביבי קדימה! אתה המסבירן הלאומי! תסביר לעם בישראל - שלא מבין ויודע מה המשמעות של עסקת דובאי ומדוע צריך שאתה תהיה שם כדי למנוע דברים כאלה מלקרות בעתיד! אם עסקת דובאי תתפוצץ בתקשורת סיכוי למהפך לגוש ימין הסכויי הוא אומנם קטן, אבל קיים ואיננו בלתי סביר. אם יעלו את נושא עסקת דובאי והיחס של המממשל האמרקאי והצורך לנטרל אותו למול האינטרסים של ישראל ושל היחס הפרו ערבי של הממשל בארה"ב וחוסר אהבתו של בוש כלפי ישראל - יש סיכוי לכך. ("לא אוהב את ישראל" זאת מילה עדינה לבוש, הנשיא בוש הוא מה שאנחנו מכנים בישראל "אוהב ערבים" מלבד יחסו המשפיל בכל הפרשה לקהילה היהודית באמריקה שאני לא רוצה לציין איך קוראים לתופעה הזאת בשמה...) אני בכל אופן הולכת להצביע לליכוד, מהסיבה שאני חושבת שתמיד בריא בדמוקרטיה בכל מצב שיהיה אופוזיציה תנטרל. דמוקרטיות צריכות תמיד בכל מצב להיות בנויות על איזונים ובלמים. על אחת כמה וכמה בסיטואציה של הפולטיקה העולמית בכרע מול הממשל האמריקאי. כפי שאני קוראת את המפה הפוליטית העולמית כיום (ולא רק המקומית) יש צורך, אם לא במהפך של הימין אז לפחות באיזון של אופוזיציה חזקה. זה בריא וטבעי כמו בכל דמוקרטיה בעולם. כך עובדות דמקרטויות. אני אהיה מסופקת מכל אופוזיציה חזקה כלשהיא בראשות כל מי שזה לא יהיה. * קישור לכתבה
שתיקת הכבשים" - שתיקת התקשורת הישראלית באינטרס הישראלי (!!!) בעסקת דובאי והרדמותה (!!!) הן של התקשורת הישראלית והן של הממשל בישראל על מעלליו של הנשיא בוש כנגד מדינת ישראל והעם בישראל, לעיונו של ביבי : המסביר הלאומי - נא הסבר לעם מדוע יש צורך בך - כראש אופוזיציה חזקה על מנת שתוכל לעמוד "חזק מול הממשל הפרו ערבי" ולסכל את כל המהלכים האלה. העתק: ירון דקל, הכתב לשעבר בוושינגטון, אתה היית שם , אתה יכול ליידע את עם ישראל , שיושב כאן כמו איזה שה תמים ולא יודע מה עולל לו מאחרוי גבו הנשיא בוש- כי התקשורת הישראלית, הכלב השמירה של הדמוקרטיה, ובמקרה זה הכלב השמירה של עם ישראל לא ביצע את עבודתו ולא יצא לשמור על עמו. ולהלן ציטוטים מרכזיים בכתבה (למטה יהיה קישור ישיר לכתבה כולה : "...תמיכת הממשל בדובאי מראה שהוא מכבד כוח ואת אלו המפעילים כוח. באופן דומה, בהתייחסותו לחברת צ`ק פוינט כאל מדינת אויב, הממשל מראה כי הוא בז לאלו המפגינים חולשה. בשנים האחרונות, ישראל מפגינה חולשה חסרת תקדים כלפי הממשל האמריקני. חולשה זו הביאה למצב האבסורדי שבו אריאל שרון שיבח את ממשל בוש כידיד הטוב ביותר שהיה לישראל אי פעם באותו זמן שהממשל סילק את ישראל מפרויקטים ביטחוניים הקשורים לתחומי מחקר ופיתוח חשובים ביותר. הממשל הוסיף ודרש שישראל תקבל הטלת מגבלות על ריבונותה, ותחתום על מחויבות להעניק זכות וטו לארצות הברית על חלק משמעותי מהייצוא הביטחוני שלה. המשמעות הכלכלית של צעד חסר תקדים זה היא שישראל הכפיפה את הייצוא הביטחוני שלה לרצונה הטוב של המתחרה העיקרית שלה בשוק הנשק הבינלאומי, ארצות הברית. ובכן, בניגוד גמור להצהרותיהם של מנהיגים ישראלים ואמריקנים כאחד, היחסים של ישראל עם הממשל בשנים האחרונות לא היו חיוביים במיוחד. למעשה המאפיינים הבולטים ביותר שלהם היו הפחדה אמריקנית והתקפלות ישראלית. הצורך הנואש, הלא רציונלי והאישי, של אריאל שרון להרגיש רצוי בוושינגטון גרם לשיתוקו ולהפיכתו למי שאינו מסוגל לייצג את האינטרסים של ישראל בפני הממשל. שרון העדיף, במקום שיתוף פעולה מהותי במלחמה, לקבל הצהרות תמיכה אישית מהנשיא בוש ומיועציו הבכירים... (סוף ציטוט, כתבה של קרולין גליק , מהאתר של "מקור ראשון") בהיעדרו של שרון, מפלגתו קדימה משמרת מצב תלותי זה, שבו נזקקת ישראל בהבעות תמיכה של הממשל אפילו כשהצהרות אלו כרוכות בחתירה נגד האינטרסים הביטחוניים הבסיסיים שלה. לנוכח זאת, לא קשה לשער את הרקע להצהרתו המשונה של עופר של תמיכה בעסקת DPW. מכל זה עולה כי כמו ממשלת קדימה, גם הממשל האמריקני מסוגל להתעלם מהאינטרסים הביטחוניים של ארצות הברית כאשר התעלמות זו מקדמת את האינטרסים הפוליטיים של הממשל. מאגרי תמיכה עמוקים לעומת ההתנהלות האופורטוניסטית של הממשל, המובילה אותו להעדיף משטרים ערביים תומכי טרור על פני ישראל, התנגדותו הגורפת של הציבור האמריקני לעסקת הנמלים מראה כי הוא באופן אינטואיטיבי אינו סומך על מדינות ערביות, ותומך באופן עקבי בישראל...." ביבי קדימה! אתה המסבירן הלאומי! תסביר לעם בישראל - שלא מבין ויודע מה המשמעות של עסקת דובאי ומדוע צריך שאתה תהיה שם כדי למנוע דברים כאלה מלקרות בעתיד! אם עסקת דובאי תתפוצץ בתקשורת סיכוי למהפך לגוש ימין הסכויי הוא אומנם קטן, אבל קיים ואיננו בלתי סביר. אם יעלו את נושא עסקת דובאי והיחס של המממשל האמרקאי והצורך לנטרל אותו למול האינטרסים של ישראל ושל היחס הפרו ערבי של הממשל בארה"ב וחוסר אהבתו של בוש כלפי ישראל - יש סיכוי לכך. ("לא אוהב את ישראל" זאת מילה עדינה לבוש, הנשיא בוש הוא מה שאנחנו מכנים בישראל "אוהב ערבים" מלבד יחסו המשפיל בכל הפרשה לקהילה היהודית באמריקה שאני לא רוצה לציין איך קוראים לתופעה הזאת בשמה...) אני בכל אופן הולכת להצביע לליכוד, מהסיבה שאני חושבת שתמיד בריא בדמוקרטיה בכל מצב שיהיה אופוזיציה תנטרל. דמוקרטיות צריכות תמיד בכל מצב להיות בנויות על איזונים ובלמים. על אחת כמה וכמה בסיטואציה של הפולטיקה העולמית בכרע מול הממשל האמריקאי. כפי שאני קוראת את המפה הפוליטית העולמית כיום (ולא רק המקומית) יש צורך, אם לא במהפך של הימין אז לפחות באיזון של אופוזיציה חזקה. זה בריא וטבעי כמו בכל דמוקרטיה בעולם. כך עובדות דמקרטויות. אני אהיה מסופקת מכל אופוזיציה חזקה כלשהיא בראשות כל מי שזה לא יהיה. * קישור לכתבה